המלחמה שנמשכה 12 יום בין ישראל לאיראן אינה אפיזודה כאוטית, אלא מאבק מדויק, שבו שלושה שחקנים – ישראל, איראן וארצות הברית – רדפו אחר מטרות פוליטיות ברורות. על פי הערכה מבצעית ואובייקטיבית, כך טוען קולונל ג’ון ספנסר, מומחה ללוחמה אורבנית ועמית במכון JCFA, ישראל וארה"ב השיגו הישגים טקטיים, מבצעיים ואסטרטגיים מהדהדים. מנגד, איראן ספגה תבוסה קשה. ובעיקר – העולם כיום בטוח יותר, משום שאיראן התרחקה משמעותית מהשגת נשק גרעיני.

לפי ספנסר, מיד עם פתיחת מבצע "עם כלביא", ישראל שידרה מטרה מדינית ברורה: לא עוד השלמה עם איום גרעיני איראני בטווח הקצר. בתוך 72 שעות, ישראל ביצעה את אחת מתקפות המנע המתוחכמות ביותר בהיסטוריה הצבאית המודרנית: מעל 300 חימושים מונחים שוגרו בחמישה גלים מתואמים, ופגעו בעשרות מטרות קריטיות, בהן מתקני גרעין, בסיסים אוויריים, מרכזי מל"טים, משגרי טילים ומתחמי הנהגה.

במקביל, ניהלה ישראל מבצע קרקעי רחב היקף בעזה, פעולה שהגבילה את חיזבאללה והפחיתה את עוצמת ירי הרקטות מדרום. ספנסר מדגיש כי ישראל לא רק תקפה, אלא שלטה לחלוטין במרחב האווירי האיראני. אף מטוס לא הופל, אף טייס לא נאלץ לנטוש. מערכות ההגנה האווירית של איראן, כולל אלו הרוסיות, כשלו לחלוטין.

אל תגידו לא ידענו – הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

ישראל, כך טוען ספנסר, הפריכה את מיתוס החסינות האיראנית. תוך פחות משבועיים היא הוכיחה שניתן להשמיד תשתיות קריטיות ולערוף את ההנהגה הצבאית בטהרן והכול בלי להסלים למלחמה אזורית כוללת. המבצע התמקד גם ביעדים אישיים. לפי ספנסר, למעלה מ־20 בכירים בצבא איראן חוסלו במהלך הלחימה, בהם חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה; מוחמד באקרי, רמטכ"ל הכוחות המזוינים; ע'ולאם עלי רשיד, ראש מטה ח'אתם אלאנביאא; אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר־חלל; וכן בכירים נוספים מכוח קודס ומודיעין משמרות המהפכה.

בנוסף, חוסלו לפחות 14 מדעני גרעין בכירים, ביניהם פריידון עבאסי־דוואני ומוחמד מהדי טהראנצ'י, מה שפגע קשות בידע ובניסיון הדרוש לפיתוח נשק גרעיני. גם התשתיות ספגו פגיעות קשות: לפי ספנסר, נתנז, איספהאן ופורדו ניזוקו באופן משמעותי, והפצצות עמוקות של ארה"ב סייעו להשמדת תשתיות תת־קרקעיות מוגנות. ההערכה: כ־1,000 טילים בליסטיים הושמדו, 65% מהמשגרים נוטרלו, ורשת המכ"מים והבסיסים במערב איראן קרסה.

עם זאת, מציין ספנסר, לא הכול ניתן לאימות מוחלט. היקף הנזק לאתרים כמו פורדו עדיין שנוי במחלוקת, ויש דיווחים על חוסר ודאות סביב מאגרי האורניום המועשר. אבל התמונה הכללית ברורה: יכולת ההעשרה של איראן נפגעה קשה, קווי ייצור צנטריפוגות נהרסו, וטהראן מצויה בנסיגה עמוקה. ספנסר מסכם כי הוקם תקדים ברור: לא עוד הסתפקות בהצהרות וסנקציות, אלא פעולה ישירה ונחושה במידת הצורך.

קריסת פרדיגמת השליחים

אחת ההצלחות המרכזיות, לפי ספנסר, היא השמדת מטריית הפרוקסי של איראן. במשך עשורים בנתה איראן רשת שלוחות: חמאס, חיזבאללה, החות'ים וקבוצות שיעיות בעיראק. אך מאז ה-7 באוקטובר חמאס הפכה לצל של עצמה, חיזבאללה לא הגיבה כלל במלחמה, והחות'ים שיגרו רק שני טילים ששניהם יורטו. ספנסר טוען שמה שבנתה איראן במשך עשרות שנים, ישראל פירקה בשבועיים של לחימה ממוקדת.

מנגד, איראן ניסתה להשיב אש. למעלה מ־500 טילים ו־1,000 מל"טים שוגרו לעבר ישראל. רובם יורטו. מתוך כלל המתקפות, פחות מ־10 גרמו לנזק קטלני – אף אחד מהן לא שיתק את צה"ל, לא פגע בשדות תעופה ולא פגע בתשתיות קריטיות. הפגיעה הקשה ביותר בבית החולים סורוקה זכתה לגינויים בינלאומיים. גם מתקפה על מכון ויצמן נתפסה כבלתי נסלחת.

ארצות הברית: כוח אחראי עם תכלית

ספנסר מדגיש את תרומתה המכרעת של ארה"ב, שפעלה באופן מדוד אך יעיל. מבצע "פטיש חצות", שבו מטוסי B-2 אמריקאיים נשאו את הפצצה החודרת GBU-57, סייע בהשמדת מתקנים מבוצרים כמו פורדו. כאשר איראן שיגרה 14 טילים לעבר בסיסים אמריקניים – כולם יורטו. אף חייל אמריקאי לא נפגע. אמריקה, לפי ספנסר, הפגינה דוקטרינה חדשה: כוח חד, מוגבל, מדויק וללא כיבוש. ארה"ב גם תיווכה להפסקת אש מהירה, שמנעה הסלמה נוספת ושמרה על ההישגים הישראליים.

ספנסר מסכם כי מלחמת 12 הימים יכלה להידרדר, אך תחת מדיניות תקיפה וצלולה, הסתיימה עם שינוי אסטרטגי של ממש. איראן נחלשה, תוכניתה הגרעינית חוסלה חלקית, יכולת ההרתעה שלה קרסה, ומעל הכול – נקבע כלל מוסרי חדש: ניתן להשתמש בכוח צבאי באופן אחראי כדי להגן על שלום העולם.