המכון למדע ולביטחון בין לאומי (Institute for Science and International Security – ISIS) פרסם דוח העוסק בנזק שהוסב למתקני הגרעין השונים של איראן, שהותקפו על ידי ישראל וגם על ידי ארצות הברית במהלך מבצע "עם כלביא". בדוח נמסר שהאתרים ספגו ברובם נזק רב לתשתיות והאטו באופן ניכר את המרוץ של תוכנית הגרעין, אבל לא קבעו בנחרצות על חיסול מוחלט.
בדוח נכתב: "מבצע "עם כלביא" ההיסטורי של ישראל ומבצע "פטיש חצות" של ארצות הברית כוונו נגד אתרי גרעין איראניים רבים, גרמו נזק עצום לתוכנית הגרעין שלה והאטו אותה משמעותית. המכון השיג תמונות לוויין מסחריות ברזולוציה גבוהה של האתרים הגרעיניים העיקריים, כולל המתחם הגרעיני בנתנז, אתר פורדו, המתחם הגרעיני באיספהאן, לביסאן 2 (הידוע גם כאתר מוג'דה, מקומה הקודם של מפקדת SPND ומתקנים אחרים), מפקדת SPND החדשה, אתר ייצור צנטריפוגות TABA/TESA Karaj, כור המים הכבדים IR-40 אראק ומפעל ייצור המים הכבדים (D20), וסנג'ריאן (אתר AMAD לשעבר שהראה לאחרונה סימני הפעלה מחדש)".
תקיפת כור גרעיני באיראן (צילום: דובר צה"ל)
עוד נכתב: "התמונות מראות רמות שונות של נזק או הרס בכל אתר. ניתוח זה מגובה על ידי דיווחים של הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית וצה"ל, ועל ידי מידע בארכיון המכון על איראן. ניתן לחלק את ההתקפות לשתי קטגוריות בסיסיות, אלו נגד יכולתה של איראן לייצר אורניום (או פלוטוניום) ברמת נשק, ואלו שמטרתן לייצר את הנשק הגרעיני עצמו באמצעות אורניום ברמת נשק".
על פי הדוח, ההתקפות של ישראל וארצות הברית הרסו את תוכנית העשרת הצנטריפוגות של איראן. יעבור זמן רב עד שאיראן תתקרב ליכולת שהייתה לה לפני ההתקפה. עם זאת, צוין בדוח שיש באיראן שאריות כגון מלאי של אורניום מועשר ב-60%, 20% ו-3% עד 5%, לצד צנטריפוגות שיוצרו אך טרם הותקנו בנתנז או בפורדו. החלקים שלא הושמדו יוכלו להיות בשימוש בעתיד לייצור אורניום ברמת נשק. בדוח נכתב שהתשתית של איראן לבניית הנשק הגרעיני ניזוקה קשות, והזמן שתצטרך לבניית נשק גרעיני, אפילו כזה שאינו ניתן לשיגור באמצעות טילים, גדל משמעותית.
בדוח פירטו את הנזקים העיקריים שנגרמו: "חיסול רוב הצנטריפוגות באתר נתנז או נזק חמור, נזק משמעותי לאתר התת-קרקעי בפורדו, הרס ונזק לכמה מתקנים במתחם הגרעיני באיספהאן, כולל מתקנים המשמשים להמרת אורניום מועשר לאורניום מתכתי ולהמרת אורניום טבעי לאורניום הקספלואוריד. בנוסף, ההתקפה על כור המים הכבדים IR-40 אראק ככל הנראה הרסה את הכור, וחיסלה מקור פוטנציאלי עתידי של פלוטוניום שניתן להשתמש בו בנשק גרעיני. בנוסף, כמה אתרים שהיו מעורבים במאמצים להשגת נשק גרעיני בעבר ובאחרונה נהרסו".
עם זאת, בדוח צוין שלא כל האתרים הגרעיניים הותקפו, ושיש צורך בהערכת נזקים נוספת עבור חלק מהאתרים, בייחוד האתרים התת-קרקעיים.
בדוח מעריכים שהמודיעין הישראלי צפוי לחפש באיראן שאריות שלא הושמדו, כגון חומרים גרעיניים, צנטריפוגות ויכולות ייצור נשק גרעיני – גם במסגרת הפסקת האש. צוין גם שכל הסכם אמריקאי עם איראן צריך לטפל בשאריות אלו באמצעות משא ומתן על סיום תוכנית ההעשרה של איראן, כפי שהצהיר הנשיא טראמפ, באופן שניתן לאמת. עוד נכתב: "כחלק מעסקה זו, איראן חייבת גם לוותר על מלאי האורניום המועשר שלה ולהשמיד את הצנטריפוגות שנותרו לה. הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) יכולה לאמת זאת".
מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) רפאל גרוסי (צילום: רויטרס)
ב-ISIS הוסיפו בנושא: "ההסכם צריך גם לחייב את איראן לפרק את יכולותיה לייצר נשק גרעיני. הסוכנות לאנרגיה אטומית יכולה לאמת גם את כל זה. כל הסכם צריך להיחשב כהסכם הפסקת אש, והפרות עלולות להוביל להתקפות ישראליות מהירות ובמקרים נדירים לתגובה אמריקאית. הפסקת האש הנוכחית שהוכרזה על ידי הנשיא טראמפ ב-23 ביוני משמשת הזדמנות להתחיל במשא ומתן זה בזמן שאיראן מוחלשת מהתקיפות הישראליות והאמריקאיות ומהאיום הפוטנציאלי של מתקפות עתידיות במידת הצורך".
בדוח צוין שאין התייחסות למדעני הגרעין שנהרגו במהלך התקיפה הישראלית. עוד נכתב שרבים מהמדענים הללו היו קשורים ל-SPND (הידוע רשמית בשם ארגון החדשנות והמחקר ההגנתי) ולתוכנית הצנטריפוגות. אף על פי כן, חיסולם שיבש את יכולתה של איראן לבנות נשק גרעיני בטווח הקצר.
הנזק בנתנז
על פי הדוח, במתחם נתנז איראן התקינה יותר מ-18,400 צנטריפוגות באולם תת-קרקעי, וכ-700 צנטריפוגות במתקן פיילוט עילי. הוא נבנה בסתר אך נחשף בפומבי בסוף 2002. בדוח אפיינו את האולמות התת-קרקעיים כ"סוס העבודה" של תוכנית ההעשרה של איראן, המתמקדת בייצור אורניום מועשר בשיעור של פחות מ-5 אחוזים. מפעל הפיילוט העילי הוא מתקן המחקר והפיתוח העיקרי של איראן בתחום הצנטריפוגות, והוא גם ייצר אורניום מועשר בשיעור של 60 אחוזים.
ב-13 ביוני ישראל תקפה את המתחם, והמכון דיווח על הרס של מפעל העשרת דלק פיילוט (PFEP) ותשתית החשמל באתר. הדוח מניח שאובדן החשמל גרם נזק לצנטריפוגות במפעל העשרת הדלק התת-קרקעי. סקירה מאוחרת יותר של תמונות לוויין מ-14 ביוני 2025 הראתה שניים או שלושה מכתשי פגיעה קטנים על פני השטח מעל אולמות המפעל, מה שהוביל להערכה מחודשת שלפיה סביר להניח שנגרם נזק גדול הרבה יותר.
צילום לוויני של מתקן ההעשרה בנתנז, אחרי ולפני התקיפה (צילום: MAXER תמונות לווין)
האתר הותקף שוב ב-22 ביוני, הפעם על ידי ארצות הברית. בדוח ציינו שתמונות לוויין מראות לפחות חור חדירה אחד הממוקם מעל אולם ההעשרה הקבור שנגרם על ידי פצצת בונקרים GBU-57. משרד ההגנה האמריקאי דיווח כי לפחות שני מטוסים תקפו את האתר, ככל הנראה בהתקפה שבה אחד עקב אחר השני דרך אותו חור חדירה במכה כפולה. בעקבות כך, האתר ככל הנראה נהרס והושבת מפעילות.
הנזק בפורדו
באתר ההעשרה בפורדו עסקו בייצור אורניום מועשר מאוד (20 אחוז אורניום 235 ומעלה), ואפילו ברמה של נשק (יותר מ-90 אחוז אורניום 235). הוא התגלה על ידי המודיעין המערבי ונחשף לציבור בשנת 2009. איראן הכריזה עליו מייד כמתקן אזרחי המוקדש לייצור אורניום מועשר נמוך, ואפשרה הגעה של פיקוח בין לאומי. פקחים שביקרו באתר זמן קצר לאחר מכן דיווחו כי הצינורות הפנימיים, הציוד ותחנות הזנת האורניום היו בקו אחד עם אתר לייצור אורניום ברמה של נשק.
בביקור הבא של הפקחים, כל הצינורות והציוד האחר הקשור לייצור אורניום ברמה של נשק הוסרו, כאשר האיראנים תירצו שיש לצבוע מחדש את התקרה. האיראנים גם חצבו חריץ גדול יותר בקיר הסלע כדי לפנות מקום למכל הזנה גדול יותר לאורניום, בהתאם לייצור אורניום מועשר ברמה נמוכה, הדורש כמויות גדולות בהרבה של הזנת אורניום מזו הנדרשת לייצור אורניום ברמה של נשק.
ארצות הברית תקפה את המתקן ב-22 ביוני, והטילה 12 פגזים מעל אולמות ההעשרה הקבורים עמוק בהר. על פי הדוח, בתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה שצולמו לאחר התקיפה רואים שתי קבוצות של שלושה חורי חדירה בהר מעל אולמות ההעשרה. האמריקאים כיוונו לפירי האוורור של המתקן, ובדוח ציינו שהבחירה הזו הובילה ככל הנראה לנזק רב ואולי אפילו להרס מוחלט.
הנזק באיספהאן
אתר הגרעין באיספהאן הוא אתר גדול הכולל מתקן המרת האורניום, מאגרי אורניום טבעי ומועשר ומתקני ייצור מתכת אורניום. הוא מכיל את החלקים החשובים ביותר לייצור אורניום הקספלואוריד, צורות שונות של תחמוצת אורניום, מתכת אורניום ודלק לכור. המתחם הותקף שלוש פעמים, פעמיים על ידי ישראל ופעם אחת על ידי ארצות הברית, ובדוח מעריכים שנגרם נזק נרחב לאתר.
בדוח צוין שתמונות לוויין מיום התקיפה הראשונה ב-14 ביוני מראות נזק לארבעה מבנים במתחם המרת האורניום, מפעל ההמרה של מתכת אורניום נהרס, מפעל ייצור דלק ניזוק חלקית, וגם המעבדה הכימית המרכזית ניזוקה חלקית. בדוח טוענים שיש במתקן מערך מנהרות תת-קרקעיות, ושקו המנהרות הזה מכיל על פי שמועות מלאי של אורניום מועשר.
סבא"א דיווחה ב-21 ביוני, אחרי התקיפה השנייה, כי "שישה מבנים נוספים באותו אתר הותקפו: מתקן לייצור מתכת אורניום טבעי ומדולל שטרם החל לפעול, מתקן לייצור מוטות דלק, בניין לייצור אורניום מועשר ברמה נמוכה, מעבדה ושטח אחסון של חומר גרעיני, בניין מעבדה נוסף, סדנה לטיפול בציוד מזוהם ובניין משרדים ללא חומר גרעיני".
בתקיפה השלישית, השייכת לארצות הברית, צוין בדוח שמתקן המרת האורניום הראשי ניזוק קשות. מעריכים גם שפתחי מנהרות המובילים למתחם תת-קרקעי מצפון למתחם הראשי נפגעו גם הם במהלך ההתקפה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.