מי שכיהן כראש אגף המבצעים לשעבר, האלוף (מיל') ישראל זיו, התייחס הבוקר (ראשון) למינוי ראש השב"כ על ידי בנימין נתניהו, שבחר באלי שרביט לתפקיד. את הדברים אמר זיו במהלך שיחה עם אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM, לאחר שפרסמה לשכתו של נתניהו את החלטתו על מינוי שרביט לתפקיד.
תחילה, התייחס זיו לאופיו של שרביט ואמר: "האיש עצמו איש משכמו ומעלה והוא איש ישר דרך, וכמינוי בפני עצמו הוא איש טוב. תמיד יש ויכוח האם צריך למנות או מבפנים, אבל זו לא פעם ראשונה שממנים לשב"כ מינוי מבחוץ, ומדובר באיש ראוי. לא עבדתי איתו צמוד, אבל הצבא קטן, אז יש לי מספיק ידע כדי לתת את חוות הדעת".
אלי שרביט (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
בנוסף, אמר זיו: "במקרה הזה, למרות שזה אדם מבחוץ, זה לא לגמרי מבחוץ, כי אנשי שירות הביטחון ברמה הזו מכירים את המטריה, גם אם הם לא בקיאים בכל רזי הדברים שעושה השב"כ. יש יתרון לפעמים להביא אדם מבחוץ, יש לו עין יותר ביקורתית, והוא פחות צמוד לקונספציות שהארגון נעוץ בתוכן מבלי להרגיש בזה".
מנגד, הוא ציין כי "הבעיה – הנסיבות שבהן הוא נכנס, יש כאן איזה גזל של כס ראש השב"כ באופן שראש הממשלה עושה את זה. אילו ראש הממשלה היה מחכה עם המינוי ונותן לרונן בר להתפטר, הוא היה נכנס בדרך סלולה. עכשיו כולם מחפשים מה לא הסדר ומה לא נכון", הוסיף אלוף (מיל') זיו.
לאחר מכן נשאל זיו האם אנו עומדים לקראת גל פרישות של בכירים בארגון השב"כ, בעקבות המינוי, על כך השיב בחיוב: "סביר שכן, כי אין להם לאן להתפתח. אין טעם שמישהו ימתין שנים כדי להתמנות לתפקיד הבא".
עוד אמר זיו על מינויו של נתניהו: "זה מפתיע אותי, כי לא הייתי שם אותו ברשימות של מינויי נאמנות. אני חשוב שבעת הזאת בוודאי שיש רגישות, ואנשים יכולים לקבל את זה כחוסר אמון בארגון ולא רק ברונן. אם לא מדובר במינוי שמדיף סירחון פוליטי לחלוטין, אני חשוב שהארגון ידע לקלוט אותו, והדברים אכן יסתדרו".
זיו התייחס המשך לדיווחים סביב המגעים במשא ומתן המתנהל באמצעות מתווכות, בנושא החטופים. על נתניהו אמר זיו: "אני מרגיש שלראש הממשלה אין עניין אמיתי להחזיר את החטופים. יש לו את הכלים הכי ברורים במה שנדרש כדי להחזיר אותם. הוא יכול ללכת על הפסקת אש ארוכת טווח כדי לרצות את החלק הבסיסי של דרישות חמאס, ומאידך ללכת עם הסוגייה המצרית שתפתור את בעיית חמאס בטווח היותר רחוק".
עוד הוסיף זיו את ביקורתו הנוקבת על נתניהו ואמר: "הוא כדרכו הולך הפוך – הוא דורש מחמאס שיתפרק מנשקו ויגלה את עצמו, ולאמריקנים הוא הקים מנהלת כדי לממש את תוכנית טראמפ הבלתי אפשרית. הוא בחר פעם נוספת בשרידות הקואליציה שלו לשנה הקרובה, כי זה מה שמעניין אותו".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".