חדשות בעולם
מאות אלפים בטורקיה יצאו להפגנה נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן
מאות אלפי טורקים שוב גדשו את רחובות איסטנבול ביממה האחרונה (שבת) במחאה על מאסרו של ראש העיר אקרם אימאמוגלו, יריבו הפוליטי המרכזי של הנשיא הטורקי ארדואן, בעוד היחסים בין טורקיה לישראל הולכים ומתדרדרים על רקע חילופי האשמות חריפים בין המדינות והאיום האסטרטגי המתהווה בסוריה.
ההפגנה, שמוערכת כאחת הגדולות שנראו בטורקיה מזה עשור, אורגנה על ידי מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), מפלגת האופוזיציה המרכזית. המפגינים נשאו דגלי טורקיה וכרזות עם הכיתוב "אם הצדק שותק, האנשים ידברו". "אין לי פחד, אתם מאחורי ולידי. העם מאוחד נגד המדכא", נכתב במכתב ששלח אימאמוגלו ממאסרו והוקרא בפני ההמונים. "הם יכולים לנסות להכניס אותי לכלא כמה שהם רוצים, האומה הראתה ומראה שהיא תמחץ את כל המלכודות והמזימות", הוסיף במסר התרסה.
מנהיג מפלגת האופוזיציה בטורקיה, אוזגור אוזל, הצהיר בעצרת כי "זה היה הניסיון הראשון והרציני ביותר של מישהו שרוצה לדחוק את הדמוקרטיה הצידה ולשמור על כיסאו עד סוף הזמן. אנחנו ננצח אותם". אוזל הבטיח להמשיך במחאות כל סוף שבוע בעיר אחרת וכל יום רביעי במחוז אחר באיסטנבול, כך דווח בבלומברג.
המשטרה עצרה כמעט 1,900 מפגינים מאז תחילת ההפגנות, לפי הודעה שמסר שר הפנים, עלי ירליקאיה לתקשורת הטורקית. משבר פוליטי זה כבר מכה בכלכלה הטורקית, כאשר הלירה נחלשה ב-4% מול הדולר במרץ והתשואות על אגרות החוב הממשלתיות זינקו לרמתן הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023.
בנימין טוראן, מורה לשעבר, אמר: "כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של האנושות, בכל המדינות, כל הממשלות, כל המשטרים שבהם היה דיכוי כזה, במוקדם או במאוחר, האנשים ואלה שהתנגדו לדיכוי ניצחו. הבעלים האמיתיים של המדינות הללו ניצחו". מנהיג מפלגת האופוזיציה (CHP), אוזגור אוזל, נאם בעצרת ואמר כי מיליוני טורקים מבקשים את שחרורו של אימאמוגלו ובחירות. הוא אמר שהאישומים נגד ראש העיר בינם חסרי בסיס ומותתים על מניעים פוליטיים. המפלגה קראה להחרים כלי תקשורת, מותגים וחנויות בעד ארדואן.
במהלך ההפגנות, צייץ בחשבון ה-X שלו מנהיג האופוזיציה בהולנד, חירט ווילדרס תמונה של ההפגנות ביחד עם הכיתוב "ביי ביי, ארדואן", בהבעת תמיכה בהפגנות. ווילדרס עוד הוסיף לכתוב כי "חופשיות ומדינה חילונית – זה מה שטורקיה צריכה עכשיו!".
BYE BYE @RTErdogan.
Freedom and a secular state is what Türkiye needs NOW!#Freedom #secularism #Turkey #imamoğlu pic.twitter.com/7VpddXv6CH
— Geert Wilders (@geertwilderspvv) March 29, 2025
נציין כי כלי התקשורת הטורקיים עצמם, כמעט ואינם סוקרים את הנעשה באיסטנבול ואינם שלחו נציגים להפגנות הענק, דבר אשר מחזק את הטענה כי רשתות התקשורת הגדולות בטורקיה הפכו כמעט כולן לשופר של השלטון. מאז מעצרו של אימאמוגלו, הנכסים הפיננסיים של טורקיה צנחו, מה שגרם לבנק המרכזי להשתמש ברזרבות כדי לתמוך בלירה. המהומה שלחה גלי הלם במגזר הפרטי. הממשלה אמרה שההשפעה תהיה מוגבלת וזמנית. הבנק המרכזי אמר כי הדינמיקה המרכזית של הכלכלה לא נפגעה, אך הוא ינקוט צעדים נוספים במידת הצורך.
המתיחות עם ישראל: האיום הטורקי בסוריה
במקביל למשבר הפנימי בטורקיה, גוברת הדאגה בישראל מפני השאיפות האסטרטגיות של טורקיה בסוריה. לפי דיווחים, טורקיה ושלטון המעבר החדש בדמשק, בראשות הנשיא הזמני אחמד א-שראע, מתקדמים לקראת הסכם הגנה שיאפשר לטורקיה להקים בסיסים צבאיים בסוריה.
על פי דיווח בפורבס, התקיפות האוויריות הישראליות האחרונות בבסיסי חיל האוויר טיאס (T-4) ושדה התעופה פלמירה במרכז סוריה ב-21 וב-25 במרץ, נועדו להעביר מסר ברור לטורקיה ולממשלת המעבר בדמשק. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כינס בשבוע שעבר (23.3) דיון ביטחוני בנושא במעורבות הטורקית בסוריה, ולפי דיווח ברויטרס, ישראל אף לוחצת על ארה"ב שלא לדרוש מרוסיה לסגת מסוריה, במטרה למנוע חיזוק הקשר בין הטורקים למשטר הסורי החדש.
מומחים צבאיים העריכו כי למרות שלטורקיה יש חיל אוויר משמעותי, היא תתקשה לאתגר את העליונות האווירית הישראלית בסוריה. לישראל יש צי גדול של מטוסי F-16, F-15 ו-F-35 מתקדמים, בעוד טורקיה חסרה מטוסי חמקן וטכנולוגיות מתקדמות מסוימות, כנכתב בפורבס.
המתיחות בין המדינות הגיעה לשיא בחילופי האשמות חריפים. משרד החוץ הטורקי גינה את התקיפות הישראליות בלבנון, בטענה שהן מהוות "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ואיום מתמשך על ביטחון ויציבות האזור". בתגובה, משרד החוץ הישראלי האשים את ארדואן ב"דיכוי אלים של אזרחיו וביצוע מעצרים המוניים של מתנגדים פוליטיים", והוסיף: "בטורקיה של ארדואן, אין צדק, אין חוק ואין חופש".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
