"בזמן המלחמה באיראן, חמאס עבד כמו שהוא יודע לעבוד. אותו דפוס הצמדת מטענים – חמאס חוזר ומתפקד. קטאר ומצרים ינסו להמעיט באפקט האיראני שישראל חוזרת לעזה. ישראל צריכה לחזור אחרת לעזה, אין מה לעשות. יש להם סיוע הומניטרי, המנהרות מתודלקות, הם יוצאים ונכנסים, התת קרקע עובד, הסיוע ההומניטרי נתן מספיק אוכל, חמאס במצב טוב. אם זה צריך להילחם כרגע כדי להביא אותם למו"מ. הפעולה המיידית שצריך לעשות כרגע זה להבין מול מה אנחנו עומדים", טען יחזקאלי.
מחבלי חמאס (צילום: צילום מסך רשתות ערביות)
"קטאר תמיד יכולה להגיד אין כסף, אבל תראו יש מצב חדש במזרח התיכון. בגלל שאיראן בודקת נזקים ומבינה מאתמול כמה מכה עמוקה ואסטרטגית הם חטפו. ברגע הזה קורים כמה דברים במזרח התיכון. השאלה היא עכשיו איזה ציר יקום ראשון. יש עדיין את הציר של סעודיה והאמירויות, אם טראמפ יזדרז לרתום את ההישג במלחמה מול איראן לנורמליזציה עם סעודיה, אנחנו נראה את הציר של קטאר וטורקיה – ציר משני, שמתייבש ולא מסוכן לנו".
"אפשר להתחיל את הרומן שהיה לנו בדיוק ערב ה-7 באוקטובר עם בן סלמאן שאומר שזה יקרה. ישראל מעצמה, אנחנו כוח אחר. קטאר ומצרים ירצו לא להיות מתווכת הוגנת ולהקשות. קטאר תמשיך את תמיכתה בחמאס. בזמן שאנחנו נלחמנו עם האיראנים, לטובת מי היו המצרים? הרחוב הראשי באיראן, יום לפני המלחמה, ביטלו את השם של הרחוב לזכר הרוצח של סאדאת. מחווה למצרים על זה שהם תמכו בהם. קטאר, מצרים, הם צירים עוינים לנו ועדיין תומכי חמאס".
בן סלמאן וטראמפ (צילום: רויטרס)
בהמשך התייחס יחזקאלי לשינויים הטקטוניים במזה"ת ולאיום הקטארי עבור יציבות האזור: "סעודיה היא ברית יותר טבעית לארה"ב מאשר קטאר. סעודיה כל הסיפור של הנפט, כל האסטרטגיה, מכווין את הציר הסוני. אבל קטאר? קטאר לא רק שיש לה את אל ג'זירה היא גוף כלכלי שקונה הרבה מאוד נכסים: קבוצות כדורגל, מוזיאונים, קטאר בעיקר בוחשת באוניברסיטאות ומשנה את התודעה. בגלל זה האמריקנים גם נזהרים מהם".
לקראת סיום, הזהיר יחזקאלי מהסכנה הקיומית הנשקפת מאיו"ש לשיטתו: "הפלסטינים באיו"ש הם גם איום קיומי. אז גם צריך לטפל שם. צריך להפשיל שרוולים להיכנס לעזה וגם לשם".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.