הית'ם עבדאללה בכרי, שעמד בראש תשתית החלפנות "אל-צאדק" בלבנון, חוסל אתמול (שלישי) בתקיפה של חיל האוויר הישראלי בדרום לבנון. לפי הודעת דובר צה"ל שפורסמה הבוקר (רביעי), בכרי פעל במודע בשירות ארגון חיזבאללה, ותשתית החלפנות שניהל שימשה לאחסון ולהעברת כספים שמקורם בכוח קודס האיראני, לטובת מימון פעילות טרור של חיזבאללה.
בצה"ל מציינים כי הכספים שהועברו דרך "אל-צאדק" שימשו למטרות צבאיות מגוונות: רכישת אמצעי לחימה, הפעלת תשתיות ייצור ושכר לפעילים. מדובר בפגיעה משמעותית באחת מהזרועות הכלכליות שהזינו את מנגנון הטרור של חיזבאללה בשנים האחרונות.
החיסול של בכרי מתווסף לשורת פעולות סיכול שהתבצעו לאחרונה, בהן חיסולו של סעידאיזאדי, מפקד גיס פלסטין בכוח קודס האיראני, שתואר כ"הגורם המקשר בין המשטר בטהראן לארגון חמאס", ושל בהנאםשהריארי – מפקד יחידת 190 של כוח קודס, אשר ניהל את מערך העברת אמצעי הלחימה ממשרד ההגנה האיראני לשלוחות הטרור ברחבי המזרח התיכון.
שהריארי נחשב לדמות מפתח באדריכלות הטרור האיראני. במשך שנים פעל ישירות מול הנהגות חיזבאללה, חמאס, המורדים החות'ים בתימן וארגונים נוספים, ודאג לחמשם ברקטות ובטילים שנורו גם לעבר ישראל במהלך הלחימה. בנוסף לכך, הוא היה אחראי למערך פיננסי עצום, שהעביר מדי שנה מאות מיליוני דולרים דרך רשת חלפניות, חברות קש ובלדרים שפעלו מטורקיה, לבנון ומדינות נוספות.
עבדאללה בכרי (צילום: רשתות ערביות)
בצה"ל מעריכים כי הפגיעה המשולבת בשני מוקדי המימון, זה שבלבנון וזה שפעל ברמה האזורית, מהווה מכה משמעותית ליכולת של חיזבאללה וארגוני הטרור האחרים לשקם את כוחם הצבאי והכלכלי בטווח הקרוב.
שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז על הבנק המרכזי של איראן כארגון טרור
בתוך כך, שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם על צו מיוחד במסגרתו הוכרזו שבע ישויות איראניות, ובהן הבנק המרכזי של איראן, שני בנקים נוספים, חברה השייכת לכוחות המזוינים של איראן ושלושה מבכיריה, כארגוני ופעילי טרור. ההכרזה נעשתה לבקשת המוסד ובהמלצת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (המט"ל) במשרד הביטחון. על הישויות הללו יוטלו מעתה סנקציות כלכליות במסגרת החוק הישראלי.
גורמי מודיעין והמט"ל הובילו לחשיפת הרשת, אשר לפי משרד הביטחון משמשת מקור מרכזי להעברת כספים לפעילות טרור שמנהלת הרפובליקה האסלאמית של איראן, לרבות זרועותיה האזוריות כמו חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, מיליציות שיעיות בעיראק וכוח קודס של משמרות המהפכה.
בראש רשימת הגופים שהוכרזו עומד הבנק המרכזי של איראן (CBI), שנחשב לצינור הכספים המרכזי של משטר האייתולות. תפקידו כולל מימון ישיר של משמרות המהפכה וכוח קודס, ובכך מהווה מרכיב חיוני בהזרמת כספים לארגונים כמו חיזבאללה, חמאס, החות'ים והמיליציות השיעיות בעיראק. חשוב לציין כי גם ארה"ב הכריזה עליו כגוף תומך טרור כבר בספטמבר 2019.
לצדו, הוכרזו גם שני בנקים נוספים הפועלים בשירות המשטר: בנק שאהר (SHAHR) ובנק מלאט (MELLAT). שניהם מעורבים בהעברות כספים משמעותיות עבור משמרות המהפכה והגופים הכפופים להם. הבנקים הללו משמשים, הלכה למעשה, כמנוע פיננסי להמשך קיומה של מערכת הטרור האיראנית. בנק שאהר הוכרז בארה"ב באוקטובר 2020, ואילו בנק מלאט הוכרז כבר באוקטובר 2018.
מעבר למערכת הבנקאית, ההכרזה מתייחסת גם לזרוע הכלכלית־תעשייתית שמספקת מימון עקיף למשטר – ובראשה חברת ספהר אנרג'י ג'האן (SEJ). חברה זו, השייכת למערך הכוחות המזוינים האיראני (AFGS), עוסקת במכירת נפט עבור המשטר ופועלת לעקיפת הסנקציות הבינלאומיות. הכנסות הנפט מועברות, בין השאר, למשמרות המהפכה ולארגוני טרור. החברה פועלת בשיתוף הדוק עם הבנק המרכזי של איראן והוכרזה בארה"ב בפברואר 2025.
לצד הגופים המוסדיים, הוכרזו גם שלושה בכירים הקשורים ישירות לפעילות זו:
מג'יד עט'אמי, בכיר במשרד הנפט האיראני ובחברת SEJ, אשר היה אחראי בפועל להזרמת הכנסות הנפט לגופי הביטחון והטרור. הוא הוכרז בארה"ב בנובמבר 2023.
ג'משיד אשהג'י, קצין בכיר בכומ"ז ובכיר נוסף בחברת SEJ, שנטל חלק מרכזי בהובלת הפעילות הכלכלית הלא־חוקית. הוכרז בפברואר 2025.
אליאס נירומנד טומאג', האחראי בפועל להובלת הנפט הבלתי חוקית מטעם הכומ"ז, נחשב לדמות מפתח במערך העוקף את הסנקציות הבינלאומיות. גם הוא הוכרז בפברואר 2025.
השר כ"ץ מסר לאחר ההכרזה: "הבנק המרכזי של איראן איננו מוסד פיננסי – אלא צינור שמזרים מיליארדים לטרור רצחני. נפגע במקומות שהכי כואבים למשטר האייתולות, שמממן באמצעות משמרות המהפכה את פעילות חיזבאללה, החות'ים, המיליציות השיעיות בעיראק ואת חמאס. אין חסינות לאף גורם משטרי שעוסק בטרור – מדינת ישראל תמשיך להפעיל את כל עוצמתה הצבאית, הכלכלית והמודיעינית כדי לחשוף, להכות ולייבש את ציר הרשע האיראני בכל מקום בו הוא פועל".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".