העיתונאית והפרשנית הפוליטית של חדשות קשת 12, דפנה ליאל מתחה ביקורת חריפה בחשבון האינסטגרם שלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו: "כששומעים את הציטוטים של נתניהו בישיבת הממשלה על התאגיד ועל גלי צה"ל אפשר להבין מה יש לו לעשות בהונגריה חמישה ימים שלמים בזמן מלחמה. שם יודעים דבר או שניים על לסתום לעיתונות את הפה".
ההערה של ליאל מרמזת על הקשר בין גישתו של רה"מ לתקשורת בישראל לבין המדיניות של ממשלת הונגריה בראשות ויקטור אורבן – שספגה ביקורת בינלאומית בנוגע לחופש העיתונות, כולל מארגונים כמו "מדד חופש העיתונות העולמי" ו"עיתונאים ללא גבולות". מאז עלייתו לשלטון ב-2010, אורבן נקט במספר צעדים שנתפסו כמגבילים את עצמאות התקשורת.
גל הביקורות מאירופה ומצד אזרחי המדינה מייחס לממשלת הונגריה סדרה של רפורמות שהובילו לריכוז אמצעי תקשורת בידי אנשי עסקים המקורבים לשלטון, הטילו מגבלות על גופי תקשורת עצמאיים, ושינוי המבנה של רשות השידור הציבורית באופן שהגביר את ההשפעה הממשלתית. כתוצאה מכך הונגריה ירדה באופן משמעותי בדירוגי חופש העיתונות העולמיים בעשור האחרון, כאשר מגמה זו נחשבת לחלק ממדיניות רחבה יותר של הממשלה להגביל גופים עצמאיים המבקרים את פעולותיה, וליצור נרטיב תקשורתי אחיד התומך במדיניותה.
כזכור, בישיבת הממשלה אתמול (ראשון) תקף רה"מ את התקשורת הישראלית, תוך התייחסות מיוחדת לתאגיד השידור ולגלי צה"ל. בהתייחסו למערכון שנוי במחלוקת ב"זהו זה" אמר: "למה צריך לממן את זה? יש שם בזבוז עצום ללא שום בקרה. כמעט מיליארד שקלים. תנו להם להחליט! תנו לאזרחי ישראל את הבחירה! ירצו שמאל, ירצו ימין, תנו להם להחליט! וועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים".
במהלך הישיבה, רה"מ הביע תמיכה בתוכנית של שר התקשורתשלמה קרעי לסגור את מערכת החדשות של תאגיד השידור "כאן", והציע להקים ועדת תקשורת בכנסת שתעקוף את ועדת הכלכלה כדי לקדם את התוכנית. הצעתו של רה"מ עוררה תגובות נסערות בליכוד ובימין, כאשר לצד התמיכה בטענות לחוסר איזון בשידור, ניכרת גם תמיכה ביו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, שדרישת קרעי להקמת ועדה עוקפת פוגעת ישירות בסמכויותיו כיו"ר ועדת הכלכלה.
בהמשך הדיון, העלה נתניהו תהיות גם לגבי עתיד גלי צה"ל: "מי צריך תחנה צבאית? למה צריך תחנה כזאת?" בעקבות כך התפתח עימות בין שר התקשורת קרעי לשר הביטחון ישראל כ"ץ באשר למי הסמכות לסגירת התחנה, בעוד נתניהו הנחה את שניהם "לפעול יחד להביא הצעה" בנושא.
בתגובה לכך, כאן, תאגיד השידור הישראלי, הגיב על דברי ראש הממשלה: ״תאגיד השידור הישראלי הוא אחת הרפורמות הציבוריות המצליחות ביותר שביצע הליכוד בעצמו, והציבור הישראלי אכן בוחר בתאגיד יום יום – עם שני מיליארד צפיות בדיגיטל בשנה, עם למעלה ממיליון מאזינים ברשתות הרדיו של התאגיד, עם מאות אלפי צופים בתכני הטלוויזיה מידי יום ועם שורה ארוכה של פרסים בארץ ובעולם שמביאים את קולה של ישראל לכל מקום, ומעניקים כבוד גדול לתעשיית התוכן הישראלית״.
אגודת העיתונאים פרסמה אף היא הודעה נחרצת והבהירה: "האגודה תילחם ככל יכולתה כדי לשמור על השידור הציבורי ועל עובדיו כי שידור ציבורי חזק הוא מרכיב בסיסי בחברה דמוקרטית וכול פגיעה בו היא פגיעה בדמוקרטיה הישראלית״.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".