ברקע המערכה המתמשכת באיראן מזה 12 ימים, חוקרי מרכז עלמא לאתגרי ביטחון של ישראל בצפון, סורקים את ההתפתחויות בשכנותיה הצפוניות של ישראל – סוריה ולבנון.
ישראל המשיכה במהלך השבוע בפעילות אינטנסיבית נגד תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון ובבקאע. הפעילות כללה חיסול פעילי חיזבאללה העוסקים בניסיונות שיקום צבאי ותקיפות כנגד משגרים ומחסני נשק. חיזבאללה מצידו, ממשיך לאחוז בעמדה נחרצת בנושא פירוק הנשק. על פי מקורות בארגון, כל דיון עתידי בנושא יתחיל רק לאחר נסיגה ישראלית מלאה מאדמת לבנון ושחרור כל השבויים המוחזקים בישראל. גם אז, חיזבאללה מבהיר כי לא ידון במסירת נשק אלא ב-"גיבוש אסטרטגיה הגנתית".
בזירה המדינית והביטחונית בלבנון חלו מספר התפתחויות משמעותיות. ב-18 ביוני נדחה יישום תהליך מסירת הנשק הפלסטיני במחנות הפליטים בשל חשש מהסלמה ביטחונית וצורך ב"התארגנות פנימית פלסטינית". באותו יום, נשיא לבנון ג'וזף עאון הביע תמיכה פומבית בהמשך פריסת כוח יוניפיל בדרום לבנון. ב-21 ביוני מונה מפקד חדש לכוח יוניפיל, הגנרל האיטלקי דיודאטו אבניארה, שהחליף את הגנרל הספרדי ארולדו לאזרו סאינס.
יוניפי"ל בלבנון (צילום: רויטרס)
התקריות נגד פעילות יוניפיל ממשיכות להוות אתגר – אומרים חוקרי המרכז. התקרית האחרונה התרחשה ב-21 ביוני בכפר אל-סלטאניה, שם נחסמה דרכו של כוח יוניפיל, בהמשך למגמה מדאיגה של הפרעה לפעילות הכוח הבינלאומי. במקביל, נערכו במהלך השבוע הפגנות, עצרות והתבטאויות פומביות כנגד ישראל וארצות הברית על רקע המלחמה נגד איראן. ההפגנות אורגנו בעיקר על ידי תומכי חיזבאללה והארגונים הפלסטינים במדינה.
בסוריה, המשטר החדש מתמודד עם אתגרי הביטחון: כוחות הביטחון של המשטר החדש ממשיכים במאמצים אינטנסיביים לסיכול הברחות נשק ללבנון. ב-19 ביוני סוכלה הברחת רקטות גראד באזור תל כלח', מערב חומס, בהמשך למגמה של איתור ותפיסת נשק ואמצעי לחימה המיועדים להברחה ללבנון.
המשטר החדש ממשיך בטיהורים נגד אנשי המשטר הקודם. ב-21 ביוני נעצר וסים אל-אסד, בן דודו של בשאר אל-אסד, שהיה דמות מרכזית בתעשיית הקפטגון והיה מעורב בחטיפות, עינויים והוצאות להורג. במקביל, המשטר הודיע על כוונתו להחזיר לשירות צבאי מאות קצינים שערקו מצבא אסד במהלך מלחמת האזרחים, במהלך שנועד לחזק את המערכת הצבאית ולנצל כוח אדם מיומן.
בצעד נוסף נגד ארגונים פלסטיניים, אומרים במרכז המחקר, המשטר החדש סגר ב-20 ביוני את משרדי "החזית העממית – המפקדה הכללית" בדמשק. ראש הארגון, טלאל נאג'י, נאלץ לעזוב את סוריה בעקבות הצעד.
הכנסייה הסורית לאחר פיגוע ההתאבדות (צילום: AP)
האירוע הדרמטי ביותר בסוריה השבוע היה פיגוע התאבדות קטלני שביצע דאעש ב-22 ביוני בכנסיית מר אליאס בדמשק. מחבל מתאבד פוצץ עצמו בתוך הכנסייה, וכתוצאה מכך נהרגו 22 אנשים ועשרות נפצעו. דאעש נטל אחריות על הפיגוע, שזכה לגינויים חריפים ממדינות רבות. השלטונות הסוריים הבטיחו להעמיד את האחראים לדין ולשקם את הכנסייה, והדגישו כי הפיגוע כוון לא רק נגד הקהילה הנוצרית אלא נגד כלל העם הסורי, במטרה לערער את יציבות המדינה.
השבוע האחרון מדגיש את המורכבות הביטחונית הגוברת באזור. בלבנון נמשכת ההתמודדות עם ניסיונות השיקום של חיזבאללה תוך התנגדות עיקשת של הארגון לכל דיון על פירוק נשק, ומתיחות מתמשכת סביב פעילות כוחות יוניפיל. בסוריה, המשטר החדש מתמודד עם אתגרי ביטחון מרובים – החל מהברחות נשק ללבנון, דרך טיהורים פנימיים וכלה באיומי טרור קטלניים של דאעש. שתי הזירות ממשיכות להיות נפיצות ומהוות מוקדי מתח משמעותיים על רקע המלחמה הרחבה יותר עם איראן.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.