חדשות בעולם
מרבית יהודי ארה"ב חוששים שמדיניות טראמפ כלפי אוקראינה תשפיע לרעה גם על ישראל
גישתו של הנשיא דונלד טראמפ כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה מעוררת חשש בקרב יהודי ארצות הברית לגבי השלכות על ישראל, כך עולה מנתוני סקר מדד "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בקרב יהודי ארה"ב, המהווים כמעט מחצית מהיהודים בעולם, המתפרסמים כעת.
מכלל המשיבים בסקר, כשני שליש (63%) אומרים שהמדיניות החדשה של ארה"ב כלפי אוקראינה גורמת להם להיות ״יותר מודאגים״ ממדיניות ארה"ב כלפי ישראל.
לפני כחודש צוינו שלוש שנים לפרוץ המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. הנשיא טראמפ שינה את גישת ארה"ב לסכסוך, ומפעיל לחץ על אוקראינה.
מרבית משתתפי הסקר מקרב יהודי ארה"ב (74%) לא תומכים במדיניותו של טראמפ בעניין זה.
גם בלי קשר למלחמה באוקראינה, יהודי ארה"ב הם, ככלל, ספקנים למדי בקשר לטראמפ, לרבות בהקשר הישראלי: רק כרבע (27%) מכלל משיבי הפאנל מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון במה שנוגע ליחסי ארה"ב וישראל, בעוד ש- 38% מעידים שבכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנושא זה, וכשליש (32%) אומרים כי יש להם אמון מועט שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר היחסים בין המדינות.
ביחס לחודש שעבר חלה החודש ירידה קלה בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר זה (בחודש שעבר 32% השיבו כך, ואילו החודש 28%).
סקר מדד "קול העם היהודי" ממשיך לבחון את האופן בו תופסים משתתפי הפאנל את התמיכה של ארה"ב בישראל. 46% סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה (בחודש שעבר 57% השיבו כך), שליש (34%) חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל (בחודש שעבר 18% השיבו כך) ואילו כשמינית (13%) סבורים שארה"ב תומכת בישראל יותר מידי.
הפער בנתונים לעומת החודש שעבר משמעותי, אך דומה למדי לחודשים מוקדמים יותר. ייתכן שהיתה השפעה קצרת טווח של חילופי הממשל, או סיבה אחרת לנתון חריג בחודש שעבר.
המחקר מתבצע באמצעות פאנל "קול העם היהודי", המנתח את תשובות הנסקרים על פי הזרמים הפוליטיים והדתיים המרכזיים ביהדות ארה"ב.
את סקר קול העם היהודי ערכו חוקרי JPPI שמואל רוזנר ונוח סלפקוב, עם יעוץ מדעי של פרופ' דויד שטיינברג. הסקר המלא והמפורט יפורסם בקרוב.
המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) עוסק במחקרים ובתכנון ארוך טווח, בקשר לכל לאתגרי העם היהודי והקהילות היהודיות בכל העולם, בראייה גלובאלית.
פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה, ומדגישה במיוחד את זיהוי החלופות הזמינות, ניתוח של השפעתן על העתיד, והצגת המלצות מדיניות וסדר קדימויות אופרטיבי.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
