ראש המועצה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, השתתף אתמול (שני) בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והתייחס לתמונת המצב של תכנית הטילים הבליסטיים של איראן – כיום ולפני המלחמה. כמו כן, הנגבי דיבר על השפעת התקיפות האוויריות באיראן, וכן – למעורבותו היוצאת דופן של השר רון דרמר במהלך שהוביל לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים בידי ארצות הברית.
לדברי הנגבי, קשה לאמוד באופן מדויק את היקף מלאי הטילים שנותרו בידי איראן בתוך מנהרות תת-קרקעיות. "אנו יודעים להעריך את כמות הטילים והמשגרים שתקפנו, אך קשה יותר להעריך את הכמויות שנותרו במנהרות. גם כאשר תוקפים את פתחי המנהרות ושולטים במרחב האווירי, יש יכולת לפגוע בניסיונות לשגר את הטילים – אך זו אינה שליטה מוחלטת", אמר.
צחי הנגבי (צילום: אבשלום ששוני)
בהתייחסות לנתונים מודיעיניים על ייצור הטילים באיראן, הנגבי לא אישר באופן רשמי את ההערכות שהוצגו על ידי חברי הוועדה, אך הדגיש כי "עד לחיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, איראן ייצרה כ-80 טילים בליסטיים בחודש. לאחר חיסולו התקבלה החלטה בטהראן להאיץ את התוכנית, ועד השבוע האחרון, עד תחילת המבצע 'עם כלביא', לפי הערכות, קצב הייצור עמד על כ-300 טילים בליסטיים בחודש – כלומר 3,600 בשנה, כך שבתוך שנתיים המלאי היה צפוי לעמוד על 10,000 טילים".
עלות ייצור של כל טיל נאמדת, לדברי ראש המל"ל, בין 3 ל-4 מיליון דולר, והנגבי ציין כי "איראן לא הייתה זקוקה לשום סיוע חיצוני – מדובר היה ביכולת ייצור עצמית מלאה, מאחר שלאיראנים כבר לא היה צורך להזמין רכיבים מחו"ל". לפי הערכות, בתחילת המלחמה היו בידי איראן כ־2,500 טילים בליסטיים. 500 מהם נורו לעבר ישראל, וכ- 800 נוספים קבורים תחת הריסות בעקבות תקיפות שבוצעו, אך , כאמור, אין לנקוב במספרים מדויקים.
במהלך הדיון חלק הנגבי שבחים יוצאי דופן לשר רון דרמר על פועלו מול ארצות הברית. "בעוד 70 שנה, כשייפתחו הפרוטוקולים של ישיבות הקבינט, ייוודע גודל התרומה של דרמר בהבאת האמריקנים להצטרף לתקיפה", אמר בהתייחס להחלטת הנשיא טראמפ לתקוף את מתקני הגרעין באיראן.
בנוסף, ראש המל"ל חשף בפני חברי הוועדה את המאמץ שנעשה לטובת הרחבת הסכמי אברהם. לדברי הנגבי, ישראל "מאוד קרובה להרחבת הסכמי אברהם".
"מיד עם תום המלחמה הנוכחית יופעל מאמץ דיפלומטי משמעותי להביא להסכמות גם עם לבנון וסוריה. "כבר עכשיו נעשית עבודה מאומצת, ואם זה יקרה – ויש סיכוי טוב שזה יקרה – מדובר בסיום מעשי של הציר האיראני", חתם.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.