ב־7 באוקטובר נתפסה ממשלת ישראל בלתי מוכנה. חמאס פתח במתקפת פתע שחשפה ליקויים חמורים בהיערכות הצבאית ובתגובתיות השלטונית. בסיסי גבול היו בתת־איוש, נקודות עיוורון מודיעיניות — מה שכונה בעבר "הקונספציה" — הרדימו את הנהגת המדינה, והתגובה הצבאית הראשונית התאפיינה בכאוס ועיכוב. לקח שעות עד שהתגבשה תגובה מתואמת.
אבל אם הביזיון הצבאי היה מזעזע, הרי שתגובת הרשויות האזרחיות הייתה גרועה אף יותר. משרדי ממשלה קפאו. לא היו תכניות חירום מסודרות לשיכון משפחות שפונו, לא הוקם מערך לימודי חירום לילדים, ולא ניכרה הנהגה מצד הגופים האחראים לרווחת האזרחים בעת משבר. אל תוך החלל הזה נכנסו אזרחים פרטיים, עמותות ומתנדבים מקומיים, שניסו לספק פתרונות — לאלתר — לוואקום שהותירה מדינה משותקת.
הרס בנתיב העשרה אחרי שבעה באוקטובר (צילום: רויטרס)
אולי עצם התקיפה ב־7 באוקטובר הפתיעה את ראשי הצבא, אך עצם הרעיון של משבר אזורי רחב־היקף במזרח התיכון — בין אם מול עזה, לבנון או איראן — אינו דבר שלא היה ניתן לצפות לו. זהו בדיוק סוג של סיכון שממשלה אחראית אמורה להכין לו תכניות חירום אזרחיות מראש. ולמרות זאת, שוב ושוב, התכנון הזה נעדר.
נעבור ל־13 ביוני. ישראל — על פי הודעתה — יזמה מבצע צבאי מתוכנן היטב נגד נכסים איראניים. הפעם זו לא הייתה הפתעה. היה זה מהלך מכוון, לאחר חודשים של תכנון, בהבנה מלאה של הסיכון להסלמה אזורית. ובכל זאת, שוב, הממשלה לא הייתה מוכנה — לא למלחמה, ולא לתוצאותיה.
תקיפה באיראן (צילום: רויטרס)
סגירת המרחב האווירי של ישראל הייתה מהלך צפוי לחלוטין. אם טיל אחד של החות’ים הצליח לשבש את התנועה האווירית, קל לדמיין מה יעשו מטחים ממושכים מצד חיזבאללה או איראן. המל"ל ומשרד התחבורה היו אמורים ולפתח ולהחזיק תכנית סדורה להחזרת אזרחים תקועים בחו"ל. איפה היו מסלולי החירום האוויריים? איפה הפינויים הימיים? איפה הייתה תשתית המידע הציבורי הבסיסית להנחות את הציבור במצב חירום?
במקום זה, אזרחים ישראלים — הורים שנותקו מילדיהם, קשישים ללא גישה לתרופות חיוניות, בעלי עסקים שפספסו התחייבויות קריטיות — נותרו חסרי מענה. אל על השאירה נוסעים בקפריסין בלי תשובות. מיעוט קטן של נוסעים, אלו שיכלו להרשות לעצמם את העלות והסיכון, הצליחו להסתדר לבד דרך עמאן, שארם א־שייח’ ועקבה. אני עצמי מצאתי מקום על גררת מסחרית פרטית. הגעתי לחיפה אחרי מסע של 18 שעות על גבי ספינת גרר מלימסול, רק כדי לשמוע מפקידי הנמל שאין שום נוהל לקלוט אותנו. רק כשסירבנו לחזור לספינה — מישהו התחיל לאלתר פתרון.
זה לא עניין של ימין או שמאל, יונים או ניצים. זה עניין של החובה הבסיסית של ממשלה לשרת את אזרחיה. זוהי אחריותם של נבחרי ציבור — לא של מתנדבים ולא של עמותות — לתכנן, להיערך, ולדאוג לאזרחים ברגעי משבר. כשממשלה מקבלת החלטות בעלות השלכות אזרחיות נרחבות — כמו סגירת המרחב האווירי, יציאה למלחמה או הגבלות בשווקים — עליה גם לשאת באחריות להשלכות האלו.
לא מספיק לתכנן תקיפות אוויריות. צריך גם לתכנן פינוי. צריך לתאם בין משרדים. צריך לעדכן את הציבור באופן שוטף. צריך, בפשטות, לעשות את העבודה. אבל יותר מדי משרדי ממשלה כיום מתפקדים כפלטפורמות פוליטיות ומכונות לקידום אישי. עבור חלק מהשרים, המשרד הוא רק תפאורה לתמונה באינסטגרם — לא עמדת שירות. כשנשאלה השרה מירי רגב על אזרחים תקועים, היא משכה בכתפיים ואמרה: "אתם בחו"ל, תיהנו מהחופשה". זו לא הנהגה. זו בוז.
מירי רגב (צילום: אבשלום ששוני)
גברת רגב, אנחנו לא בחופשה. אנחנו מנסים לחזור הביתה — למשפחות שלנו, לעבודה שלנו, לחיים שלנו. ואנחנו אלה שמשלמים את משכורתך, את נהגך, את לשכתך. לא מוגזם לצפות שתקחי את האחריות הזו ברצינות הראויה. ההיסטוריונים הצבאיים ימשיכו להתווכח על הטקטיקה. מומחי מודיעין ינתחו את הכשלים. אבל זה לא סיפור של אסטרטגיה צבאית. זה סיפור של המחיר האנושי שמשלמים אזרחים כשממשלה אינה מתכוננת לצרכים שלהם. באוקטובר הממשלה הופתעה. ביוני — אין לה תירוצים.
הכישלון הפעם לא היה רק בהיעדר תכנון. הוא היה כישלון של חמלה. של צניעות. אם אינכם מסוגלים להיערך, לתאם, לדאוג — אולי הגיע הזמן לפנות את המקום למי שכן מסוגל.
מתמודד חדש בזירה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שיתף בפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ', בפרק שפורסם הערב (שלישי), שהוא מעוניין להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. "הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש – אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר. "אני לא רואה אותו כפוליטיקה. צריך שהוא יוגדר אחרת. זה תפקיד מנהיגותי – ולא בהכרח פוליטי".
יוסי כהן בפודקאסט (צילום :מתוך הפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ')
בפוסט באינסטגרם כתבה לוקאץ': "גאווה גדולה לארח את יוסי כהן בפודקאסט. היו לו כל כך הרבה סיפורים מרתקים שביקשתי להקליט שני חלקים. בחלק הראשון דיברנו על ההיסטוריה המפוארת שלו ובשני על ענייני היום והתמורות הגאופוליטיות באזור".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
יאיר לפיד (צילום: יואב דודקביץ/TPS)
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
אליהו רביבו (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
גיוס חרדים, לשכת הגיוס (צילום: דובר צהל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
ינון מגל ויריב אופנהיימר שוחחו על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה וסוגיית החטופים. השניים ירדו לשורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניסו למצוא לו פתרון ליום שאחרי.
"ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח שלא החזירו 20 חטופים חיים מהמנהרות בגלל שנתניהו לא רצה ועדת חקירה. אתם יכולים להשתמש בכל הפלטפורמות שלכם כדי להסתיר את המציאות אבל זה לא יעזור. אתה, כך רצה הגורל, אדם עם כוח. אולי היית יכול לקום היום בבוקר ולהציל חיים", אמר אופנהיימר.
מגל לגלג על דבריו של אופנהיימר וקטע אותו שוב ושוב. "מישהו יכול לדבר עם ההיסטוריה? תסביר לי בבקשה, איך חסימת הכבישים הבוקר, איך זה עוזר לשחרור חטופים?, תהה מגל.
אופנהיימר האשים את מגל: "אותך לא מעניין לשחרר חטופים. מעניין אותך להתיישב בעזה ולנקום בעזתים על ה-7 באוקטובר. אתה והמחנה שלך תמיד הייתם בני ברית של החמאס. אתם תמיד הולכים עם הקיצונים של הצד השני. אתה היום מעדיף את המשך המלחמה, הישרדות נתניהו והקמת התנחלויות על פני החטופים".
מגל טען: "אתה בצד של הנטבחים. אתה מעדיף להיטבח, ואני עוד נאיבי? במשך 20 שנים מכרתם לנו את הלוקשים הדבילים האלה שאפשר לעשות שלום עם הפראי אדם האלה". בהמשך אמר: "אם הסכסוך הוא על קווי 67' וזה הפתרון, אז למה חמאס טבחו בבארי?".
לאחר מכן, הדגיש: "אפילו הזקן עם הקביים יצא לשדוד. האנשים האלה שעשו את פשעי המלחמה האלה אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה. אתה וכמוך מחרטטים, אתם לא מבינים את השפה של המקום, ואת התרבות ושום דבר לא קדוש בעיניכם".