טלוויזיה
"האח הגדול" מציג: המופע המביך של העונה – בחסות שאול חכם
אם לא הספיקו לנו הכותרות על שני אדרי ויובל לוי שכיכבו כל השבוע במדורי הרכילות סביב הקרבה האינטימית שמתהדקת ביניהם, הפרק הזה של "האח הגדול" טרף את הקלפים. דווקא כשנראה שהם מתחממים אחד כלפי השנייה – נכנס לתמונה גורם מפתיע: שאול חכם. משום מקום, שאול מתחיל לחטט ולעקוץ, מציף שאלות על טיב הקשר של שני ויובל – ואפילו זורק רמזים עבים שהוא בעניין בעצמו.
אבל מה שיותר מבלבל זו ההתנהלות של שני. מצד אחד, היא לוחשת מאחורי הגב של יובל שאין ביניהם עתיד – ועוד באוזני מישהו שלא ממש קרוב אליה. מצד שני, היא נותנת לשאול לפלרטט איתה מול כולם, כאילו שום דבר לא קורה. מה עם קצת גבולות? או לפחות קו אחד ברור. ושאול – באמת? מה זה הניסיון השקוף הזה להיכנס בין השניים? אתה רואה שיש קשר, אתם חיים באותו בית – אז מה פתאום המשחק הכפול והחוסר כבוד? ובשיחה האישית שלו עם יובל, כשהוא מנסה לדוג ממנו אם יש לו תוכניות לעתיד עם שני – זה כבר היה מביך לצפייה.
שאול חכם מפלרטט עם שני אדרי, "האח הגדול" (צילום :באדיבות רשת 13)
אבל מה באמת נסגר עם שני? היא לא מפסיקה להצהיר בכל פינה בבית שהיא לא בזוגיות, שהיא לא רואה עתיד בקשר. ואז שאול, בלי להתבלבל, משחרר מול כל הבית: "אני רוצה אותך". חשוב לציין שכל זה קורה אחרי הלילה הלוהט, הרומנטי והסופר-אינטימי שלה עם יובל כן? הלילה שכולם דיברו עליו? רק שמה דגש.
סצנה אחת שתפסה אותי באמת לא מוכנה – הייתה דווקא עם יוסי בובליל. "ברגע שאתה מגן עליה – אתה לא נותן לה להתמודד עם זה" – משפט אחד מדויק שסיכם את כל ההתנהגות ההזויה של ארז איסקוב כלפי שלקה (שלי סנדרוב). יוסי, איפה היית עד עכשיו? כל מילה – פגיעה בול. מצד אחד, ארז מציג את עצמו כמגן הראשי של הבית, האביר על סוס לבן. במיוחד כשמדובר בשלֵקה – "אני רגיש עם הילדה הזאת", הוא חוזר על כך שוב ושוב. במקום לתת לה לגדול, לטעות, להתחזק – הוא עוטף אותה כאילו היא ילדה בת שש, וזה כבר מרגיש כמו חסימה ולא כמו הגנה.
ושלקה? נכון, היא צעירה. אבל לא ילדה. לדעתי היא הגיעה לתוכנית עם אופי ילדותי, וזה דווקא המקום שבו היא יכולה סוף סוף להתבגר. אבל אז שוב הגיעה מאור ברוכמן – בלי פילטרים, בלי מסכות. אמרה לה את מה שכולם מרגישים אבל שותקים: "הוא לא נותן לך להתבטא ולהיות את". מאור אף פעם לא מוותרת לשלקה, והיא עושה את זה בלי למצמץ. היא לא מרככת, לא מעגלת פינות, פשוט עומדת מולה ואומרת לה בפנים: "את מאוהבת". אני לא חושבת שזה מגיע ממקום של עוקצנות, אלא דווקא מדאגה אמיתית. היא רוצה ששלי תראה את זה – שתבין שהקרבה הזו לא מקרית, שהיא הרבה מעבר לחברות, וזה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה. אני לגמרי בצד של מאור, היא היחידה ששמה לה מראה מול העיניים, גם אם היא לא מוכנה להסתכל.
השיחה בין אנה קלמן למאי ערב הייתה כל מה שצריך כדי להבין – אנה פשוט לא מתאימה לפורמט. נקודה. הרגישות שלה, חוסר היכולת שלה לקרוא מהלכים או להבין איפה היא עומדת – זה שוב ושוב פוגע בה. היא לא יודעת לשחק את המשחק, והיא גם לא מנסה, כואב לראות את זה. כמעט כל דייר שהיא מרגישה אליו חיבור – בסוף פוגע בה. אחד אחרי השני. היא באה פתוחה, תמימה, עם לב על השולחן – ובבית כמו זה, זה פשוט מתכון להתרסקות. ועל זה באמת שאין לי מה להוסיף. זה כבר מדבר בעד עצמו.
בפרק הזה זה כבר נהיה ברור לגמרי: יש דומיננטית חדשה על המסך – וזו ממש לא מאור. שני תופסת פיקוד, ובשקט-בשקט, (טוב אולי לא בשקט) – שולטת בכל מה שקורה בבית. היא מנהלת רומן לוהט עם יובל, ואז פתאום שאול נכנס לתמונה ומתחיל איתה, ואז היא נזכרת שהתקציב מעצבן אותה – ובפוף, חוזרת לחיבוק המוכר של יובל. וכל פעם שמשהו לא מסתדר לה? הבית עוצר. כולם דואגים, שואלים, מתייצבים לידה. האמת ששני יודעת בדיוק מה היא עושה. היא מסובבת את כולם על האצבע הקטנה שלה – מבלי שאף אחד בכלל שם לב שהוא חלק מהמשחק.
הפרק הזה אין ספק – שאול שתה מיץ אומץ. אחרי שלא ממש הצליח להשתלב או לבלוט עד עכשיו, הוא החליט לעשות סוויץ' ולשחק אותה דומיננטי. אבל הבעיה שלו היא אחת – זה פשוט לא מרגיש אותנטי. פתאום הוא יורה לכל כיוון, זורק הערות, מביע דעות שלא שמענו ממנו עד עכשיו – ובמיוחד מול שני, שלא נשארת חייבת ועונה לו בפנים: "אתה עושה שרירים על הבן אדם הלא נכון". ובצדק. כי מה זה בדיוק היה הניסיון הזה להפוך למרכז העניינים ברגע?
ואז מגיע רגע ה-SAVE – ושאול, כאילו כדי להוכיח לכולם שהוא כאן בענק, מחליט לשמור דווקא על אלאיה הוף מההדחה. אלאיה?!
מאיפה החיבור הפתאומי הזה? עד כמה הם היו באמת קרובים? כי אם תשאלו את הצופים – זה הרגיש תלוש. אפילו לורן לא לחצה. לורן! אז מה קורה שם, שאול? רגע אחד אתה שקט ובקושי מרגישים אותך, ורגע אחרי אתה שחקן ראשי בהצגת יחיד. זה הרגיש כמו ניסיון נואש להציל את מקומו במשחק. ובינתיים – הוא רק הולך לאיבוד.
שאול לוחץ על כפתור הסייב ומציל את אלאיה (צילום :באדיבות רשת 13)
בכל מקרה, הפעם הגעתי עם מסקנה אחת ברורה: אין לי פייבוריט בעונה הזו – אבל יש לי זוכה. יובל לוי, הוא הזוכה שלי. מול כל הרעש, הדרמות, הצעקות – הוא היחיד שנשאר יציב. בן אדם עם ערכים, נעים, לא מתלהם, יודע מתי לדבר ומתי פשוט לשתוק. נדיר לראות מישהו שמצליח לשמור על קור רוח כזה בבית שכל שנייה בוער מחדש. אבל – ויש אבל. אם יובל באמת רוצה לקחת את כל הקופה, הוא חייב לצאת מהקשר עם שני ולהתחיל לבנות עוד מערכות יחסים בבית. כרגע כל הסיפור שלו סובב סביב הרומן, וזה פשוט לא מספיק חזק כדי לשאת עליו את הזכייה. הוא כבר הוכיח מי הוא – עכשיו הוא רק צריך להראות את זה מול יותר אנשים. ואז? יש לו את זה בענק.
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות