טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, ובועז שפירא, חוקר בכיר במרכז, פרסמו ניתוח מקיף על המעורבות הצבאית הגוברת של טורקיה בסוריה והשפעותיה האפשריות על ישראל.
לדבריהם, מאז השתלטות משטר א-שרע על סוריה, טורקיה הגבירה את מעורבותה במדינה באופן משמעותי. “פרסמנו מספר מאמרים בנושא התגברות המעורבות הטורקית במדינה והשפעותיה האפשריות לגבי ישראל. לצד היבטים כלכליים ופוליטיים, בולטת המעורבות הצבאית של טורקיה בסוריה”, כתבו החוקרים.
על פי הדיווחים, טורקיה פועלת לבסס נוכחות צבאית בשדות תעופה סוריים, בהם שדה התעופה תדמור ושדה 4-T, תוך שימוש בתשתית קיימת ושדרוגה עבור חיל האוויר הטורקי.
“פורסמו לא מעט דיווחים לפיהם טורקיה הציעה לסייע למשטר החדש בשיקום, אימון וחימוש הצבא הסורי החדש וכי בכוונת הצדדים לחתום על הסכמי הגנה ורכש נרחבים”, ציינו בארי ושפירא. “כך, למשל, לפני מספר שבועות פרסמנו כי טורקיה סייעה בשיקום והפעלת שדה התעופה הבינלאומי בדמשק”.
שדה התעופה בדמשק (צילום: רויטרס)
מעבר לכך, ידועה התמיכה הטורקית ב-SNA (צבא סוריה החופשי הנתמך על ידי טורקיה) ובארגונים הפועלים תחתיו בצפון סוריה. לאחרונה פורסמו דיווחים על כך שטורקיה שינעה חיילים וציוד צבאי לשדה התעופה הצבאי מנע’ שבצפון סוריה, הממוקם כ-35 ק”מ צפונית לחלב וכ-13 ק”מ דרומית לגבול עם טורקיה.
“בדיווחים השונים נטען כי טורקיה שיפצה והרחיבה את הבסיס לאחרונה והציבה בו מכ”מים, מערכות הגנה אווירית וציוד נלווה במטרה לסייע לסוריה בפיקוח וניטור המרחב האווירי שלה”, כתבו החוקרים. “ייתכן כי הפעילות בשדה התעופה מנע’ היא הצעד הראשון בדרך להגברת המעורבות הצבאית הישירה של טורקיה על אדמת סוריה ועשויה לרמוז על כוונותיה ארוכות הטווח של טורקיה באזור”.
לפי הדו”ח, קיימת אפשרות כי מטוסי חיל האוויר הטורקי יפעלו בשמי סוריה ויתעמתו עם חיל האוויר הישראלי. “בשבועות האחרונים פורסמו בסוריה מספר דיווחים לגבי מספר תקריות אוויריות שכללו חיכוך בין מטוסי חיל האוויר הישראלי לבין מטוסים טורקיים”, נכתב בניתוח. “תקריות אלה, הגם שלא אושרו על ידי אף אחד מהצדדים, יכולות להוות עדות נוספת לאיום שטורקיה מציבה בפני ישראל”.
החוקרים ציינו כי טורקיה יכולה לנקוט במספר צעדי תגובה מעבר להזנקת מטוסים: • העברת מודיעין מקדים על כוונות ישראליות לידי הסורים • פרסום פומבי מאוחר על פרטי פעילות ישראלית • העברת אמל”ח מתקדם לסוריה, בדגש על מערכות הגנה אווירית, טילים וכטב”מים
יחד עם זאת, בארי ושפירא מעריכים כי ישראל תדע להתנהל צבאית בסוריה גם בנוכחות כוחות טורקיים, כפי שהתמודדה בעבר עם הפריסה הרוסית במדינה. “זה אולי ידרוש ממנה יותר מאמצים מודיעיניים כדי להימנע מחיכוך עם כוחות טורקיים, וזה ידרוש ממנה יותר ניהול סיכונים ומוכנות לתגובה טורקית”, הסבירו. “אולי אף האינטרסים הביטחוניים של הצדדים יגברו על המתיחות המדינית הגדולה ויוקם מנגנון תיאום צבאי כפי שהוקם מול הכוחות הרוסים שנכחו בסוריה”.
בלילות ה-21 וה-24 במרץ, צה”ל תקף מטרות בשדות התעופה תדמור ו-4T ובסביבתם. חלק מהפרסומים ניסו לקשר בין תקיפות אלו לבין הרצון הטורקי להתבסס במזרח סוריה, אך החוקרים דוחים את ההשערה הזו.
תקיפת צה"ל בסוריה (צילום: דובר צה"ל)
“להערכתנו, אין קשר בין הדברים”, כתבו בארי ושפירא. “תקיפות צה”ל הן חלק מהמאמץ המתמשך להשמיד יכולות צבאיות משמעותיות שנותרו בסוריה ויכולות להוות איום על ישראל ופעילות צה”ל”.
ישראל ניצבת בפני מציאות ביטחונית מורכבת יותר בסוריה בעקבות ההתבססות הטורקית, אך לדברי החוקרים, עליה להמשיך ולשמור על חופש הפעולה שלה: “ישראל היא זו שצריכה לקבוע את כללי המשחק באזור. כל איום על ביטחונה של ישראל ייענה בתגובה בלתי תלויה ישראלית, ו’השחקנים’ האחרים צריכים לקחת זאת בחשבון. הם מצידם צריכים לנהל את הסיכונים ביחס לכלל הישראלי הזה”.
התמונה הראשית בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.