כשהאינטרנט נותק באיראן לראשונה מזה שנים, מאחורי החשכה הטכנולוגית מתחבא פחד עמוק יותר. שמונה ימים אחרי פתיחת המערכה, המשטר בטהרן מגלה סימנים של חולשה שהוא מנסה בכל כוחו להסתיר מעיני הציבור הפנימי והחיצוני. בראיון מיוחד למעריב, בני סבטי, חוקר תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, חושף תמונה מורכבת של משטר הנמצא במבחן קיום.
"ברגע שהאיראנים רודפים אחרי גורמים אחרים זה אומר שהם היותר חלשים", מסביר סבטי את המשמעות האמיתית של הגעת שר החוץ האיראני לשווייץ. במבט ראשון, הדיפלומטיה עשויה להיראות כמהלך של כוח, אולם בתרבות האיראנית המשמעות שונה לחלוטין. "עצם זה שהוא מגיע אליהם בתרבות האיראנית זה סוג של התחננות שהוא צריך אותם. איראן צריכה היום את העולם לתווך בינה לבין ישראל כדי להפסיק את המלחמה".
הטקטיקה האיראנית הצפויה במפגש הדיפלומטי חושפת את מורכבות המצב. "אני חושב שזה סוג של בקשה באמת להפסיק את המלחמה תוך איומים מרומזים על זה שאם המערב לא יפסיק את המלחמה ואת התוקפנות של ישראל, כמו שהם מכנים, אז גם המערב ואירופה ייפגעו". כפי שמסביר סבטי, "האיראנים תמיד אוהבים לקחת מישהו אחר בן ערובה, זו ממש שיטה שלהם".
המנהיג העליון עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
אולם האתגר הגדול ביותר שמתגלה הוא שאלת הרצף במשטר. כאשר מעלים את האפשרות של חיסול המנהיג העליון, החשש הפנימי מתעצם. "יש להם אופציות", מציין סבטי לגבי מחליפים פוטנציאליים, "השאלה היא אם מישהו ירצה להיכנס לנעליים האלה. כי באיראן, לא כמו חמאס, הבכירים לא רוצים להיכנס לאירוע מסוכן, ואני לא יודע אם אנשים יתנדבו באמת להחליף אותו".
הבעיה מורכבת יותר ממה שנראה על פני השטח. חמינאי, שמכהן כבר 35 שנה, "גם מחסל או מחליש את היריבים שלו מבפנים". כפי שמתאר סבטי: "חמינאי, לאורך הרבה מאוד שנים הוא חיסל, לא במובן הפיזי, הוא צמצם את היריבים שלו. הושיב אותם בבית, שיחד אותם, עשה להם איזה מכללת דת או תפקיד כזה, שהם יהיו עסוקים בתוך זה". התוצאה היא שאין מחליף אמיתי: "חמינאי לא באמת גידל דור המשך, וזה גם עוד מסורת בכלל, במשטרים איראניים".
בעוד שהנשיא טראמפ מחכה להחלטת הצטרפות לתקיפה, השאלה האמיתית היא האם המשטר האיראני יכול להיכנע. "הם יכולים להיכנע, אבל לא בסגנון שאנחנו מצפים מהם", מסביר החוקר. "לא במכתב כניעה ולא בסגנון של סוף מלחמת העולם השנייה". במקום זאת, "האיראנים צריכים לקבל מין הצעה כזאת שתהיה טובה להם. ואז הם יצאו ויגידו שזאת ההצעה שלנו, וככה יוכלו לרדת מהעץ".
האייתולה עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
הסימן הבולט ביותר לחולשת המשטר הוא הניתוק הכולל של האינטרנט. "בטח, האינטרנט היום זה הדרך להתחבר ולהתקשר", מאשר סבטי כשנשאל האם המשטר באמת חושש. "אין את הרשת של המסגדים או כל מיני פעילים פוליטיים, הפעילים כולם בכלא, אז אין דרך העברת מסרים חוץ מאינטרנט". המסר ברור: המשטר נלחם כעת על הישרדותו הפנימית לא פחות מאשר על הכוח האזורי שלו.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.