מטוסי בואינג 747 שנראו ממריאים מסין לעבר איראן בשבוע האחרון מעוררים חשש כי המפלגה הקומוניסטית הסינית מסייעת לאיראן להעביר ציוד או אנשים – בזמן שישראל ממשיכה בתקיפות על מתקני הגרעין במדינה, כך לפי דיווח של "פוקס ניוז".
לפי "פוקס ניוז", החל מ־14 ביוני תועדו לפחות חמש טיסות ממסלולים שונים בסין אל איראן, כך לפי אתר FlightRadar24. העיתון הבריטי ה"טלגרף" דיווח כי המטוסים – שתוארו כ"מטוסי תובלה מסתוריים" – טסו מערבה דרך צפון סין, חצו את קזחסטן, המשיכו דרומה דרך אוזבקיסטן וטורקמניסטן, ונעלמו ממסכי המכ"ם ככל שהתקרבו לגבול האיראני.
כאמור, הטיסות עברו במסלול בלתי שגרתי, תוך שימוש בנתיב עוקף דרך מדינות במרכז אסיה – קזחסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן – שנחשב לפחות מפוקח מנתיבים מסחריים רגילים. בסמוך לגבול איראן המטוסים נעלמו מהרדאר הציבורי, מה שעורר ספקולציות על ניסיון להסתיר את יעדם המדויק.
רוברט גרינוויי, ראש המרכז לביטחון לאומי בקרן הריטג', אמר בתוכנית "The Ingraham Angle" של פוקס ניוז: "חשוב לזכור את עומק הקשר בין המדינות – 43% מהנפט והגז של סין מגיע מהמזרח התיכון, חלק ניכר ממנו מאיראן. סין רוכשת נפט המוחרג מסנקציות במחירים נמוכים, וזה מתדלק את הכלכלה שלה ואת שאיפותיה הצבאיות. לכן הקשר הזה קריטי מבחינתה. היא נותרה שקטה במיוחד מול האירועים האחרונים, אך איננו יכולים לפסול אפשרות שהיא מסייעת לאיראן להבריח נכסים או אנשים למקלט בטוח".
גרינוויי הזכיר גם פיצוץ נרחב שאירע לפני כחודש בנמל בנדר-עבאס באיראן – לדבריו, מדובר היה בחומר דלק סיני מוצק שיועד לטילים והתפוצץ וגרם נזק רב. כזכור, בתחילת אפריל דווח כי אניית המטען האיראנית "ג'איראן", החשודה בהובלת רכיבי טילים, נצפתה בנמל בנדר עבאס שבאיראן, לאחר שיצאה מסין. על פי דיווחים ב"פייננשל טיימס" – נחשף קשר בין האנייה לרכישה איראנית של נתרן פרכלורט – כימיקל המשמש בייצור דלק רקטי מוצק.
מכלית איראנית (צילום: REUTERS/Jon Nazca)
עוד דווח כי לפי התיעודים, יעדן הסופי של הטיסות היה לכאורה לוקסמבורג – אך הן לא נראו חוצות את המרחב האווירי של אירופה. מומחים העריכו כי מדובר במטוסי מטען שייתכן ומעידים על סיוע סיני לאיראן, אף שפוקס ניוז לא הצליחה לאמת באופן עצמאי את טיב הטיסות.
בשנת 2021 דווח כי איראן וסין חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי ל־25 שנה. ד"ר מוחמד מרנדי מאוניברסיטת טהראן, המקורב למשטר, אמר בזמנו ל"פוקס ניוז": "השותפות הזו מאפשרת בניית מפת דרכים ארוכת טווח בין שתי המדינות, והיא גם מסר ברור לארצות הברית – ככל שוושינגטון תנסה לבודד את איראן וסין, כך הן יתקרבו יותר זו לזו".
עם זאת, יש המפקפקים בקיומו של קשר בעייתי בין המדינות סביב הטיסות. טוביה גרינג, חוקר במועצת האטלנטיק, ציטט ברשת-X מומחה תעופה שטען כי "אין כאן סיפור גדול". לדבריו, מדובר בטיסות קבועות של חברת מטען מלוקסמבורג שמבצעת קווים מסין לאירופה דרך עצירה בטורקמניסטן – סמוך לגבול האיראני.
גרינג הסביר כי אתרי ניטור טיסה מאבדים את הקליטה זמן קצר לפני הנחיתה, ולעיתים מציגים מסלול משוער שנראה כאילו נכנס לשטח איראן – אך בפועל המטוסים נוחתים באשגבאט שבטורקמניסטן וממריאים שוב משם, מבלי להיכנס לאיראן. הוא הוסיף: "מעבר להיגיון הפשוט – קשה להאמין שחברת מטען אירופית גדולה תשמש להעברת נשק מתקדם מסין לאיראן".
בתוך כך, המתיחות בין ישראל לאיראן הולכת וגוברת, וארצות הברית בוחנת אפשרות להצטרף למתקפות על אדמת איראן. הנשיא דונלד טראמפ שב והצהיר השבוע כי "איראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני, כן, אולי אעשה את זה. אולי לא. אף אחד לא יודע מה אעשה", אמר טראמפ ביום רביעי.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".