ה', סא"ל (מיל') טייס קרב ותיק בטייסת F-15, בן 50, נשוי ואב לשלושה – נמנה עם אנשי צוות האוויר שמשתתפים במערכה נגד איראן. הוא שותף לתקיפות בעומק שטח האויב במסגרת מבצע "עם כלביא". בראיון נדיר עם "מעריב" הוא משתף בחוויה האישית, בהיערכות הארוכה ובמורכבות המבצעית של התקיפות המעמיקות ביותר שביצע חיל האוויר.
"זה אירוע משמעותי. כשאתה יוצא למלחמה מול איראן, זו תחושת אחריות אדירה", הוא אומר. "אנחנו נערכים לזה הרבה מאוד שנים, וזה רגע מרגש. יש הרבה אי-ודאות ורצון לבצע את המשימה בצורה מושלמת. אתה מבין שאתה לא טס רק בשביל עצמך, אלא בשביל המדינה כולה".
מטוסי קרב של חיל האוויר לפני התקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
סא"ל ה' לא שיתף את משפחתו בפרטי התקיפה המתוכננת. "לא דיברתי עם המשפחה לפני, כי היה חשוב לשמור על ההפתעה. אבל כמובן שאתה נושא אותם איתך – יש התרגשות, גם דאגה. רק אחרי הנחיתה, מתקשרים להרגיע שהכל בסדר".
במהלך הריאיון, ה' מדבר בקור רוח, בלי דרמטיות יתרה. "בסופו של דבר, זו עבודה קבוצתית. כל הטייסת פועלת יחד. אנחנו תוקפים כמה פעמים ביום – מערכי אש, מתקני גרעין, מטרות צבאיות שמאפשרות שליטה בשטח ומטרות פיקוד ושליטה. לכל משימה יש חשיבות מכרעת במערכה כולה, ואנחנו מודעים לכך".
לדבריו, המוכנות הייתה גבוהה: "אנחנו נמצאים במילואים מזה זמן, ומוכנים מבצעית זמן רב לפני הפקודה. ברגע שהגיע האישור – יצאנו לדרך. יש פה מאמץ אדיר של חיל האוויר, מכל גפיו: טכני, מודיעין, תכנון, ולבסוף צוותי האוויר. בלי שיתוף הפעולה הזה – שום דבר לא קורה. זו עבודה של מאות אנשים – לא של יחידים".
הרמטכ"ל בבור חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)
על אף האינטנסיביות, מקפידים בטייסת על זמני מנוחה. "אלו משימות ארוכות, שדורשות ריכוז גבוה. מנהלים את זה כך שכולם יוכלו להשתתף בלי לשחוק את עצמם. הדריכות צריכה להישמר מהרגע הראשון ועד לחזרה לנחיתה. חיל האוויר מנהל את הקצב באופן מוקפד ומקצועי מאוד".
סא"ל ה' מדגיש את המורכבות: "תקיפה באיראן היא לא כמו בעזה או לבנון – זו טיסה של חמש שעות, עם אתגרי תדלוק, מרחק, ומזג אוויר משתנה. אתה צריך להתמודד עם שינויים בזמן אמת ולוודא שכל פצצה פוגעת במטרה. אם אני מחמיץ – אזרחי ישראל עלולים לספוג מטח נוסף. האחריות כבדה מאוד. אין מקום לטעויות".
הוא משתף שזו הפעם הראשונה שהוא משתתף במערכה רחבה מול איראן, אך היא לא הפתיעה אותו. "האיומים מצד איראן ליוו אותנו שנים. התאמנו לתרחיש הזה שוב ושוב. המערכות השתנו, תכניות עודכנו, והכנו את עצמנו ליום הפקודה. ידענו שזה עלול לקרות – היינו מוכנים לזה".
תקיפה בטהרן (צילום: רשתות חברתיות ערביות)
לצד ההכנה הפיזית, גם ההכנה המנטלית משמעותית. "יש אימונים, תחקירים, דגש על מוכנות פסיכולוגית. אתה חייב להיות חד, ממוקד, מוכן לכל תרחיש. בכל משימה אתה חושב על שלושה דברים: ביצוע מדויק, תגובה לאיומים בלתי צפויים, וחזרה בשלום. זה נשמע פשוט – אבל זה דורש שליטה מנטלית מוחלטת".
הוא מתאר את הדינמיקה בתום גיחה: "כשחוזרים – יש חיבוקים ולחיצות ידיים, אבל מיד מתכנסים לתחקיר. בודקים מה בוצע, האם היו טעויות, אילו מטרות נפגעו, ומה צריך לשפר. המידע הזה מועבר לטייסים בגיחות הבאות. התחקיר הוא חלק בלתי נפרד מהצלחת המבצע כולו – הוא מה שמבטיח שיפור מתמיד".
על שיחת הטלפון הביתה הוא אומר: "הם לא היו בסוד העניינים. אחרי הנחיתה אני אומר שהכל בסדר. מעבר לזה, אין צורך לפרט – כולם כבר יודעים לאן אנחנו טסים ומה אנחנו עושים. עדיף לדבר כמה שפחות. זה לא רק עניין ביטחוני – זה גם עניין רגשי. צריך לדעת להפריד בין העולמות".
תקיפה בטהרן (צילום: רויטרס)
סא"ל ה' משתף גם באורח החיים הייחודי של טייסי מילואים בעידן שלאחר השבעה באוקטובר. "אנחנו חיים בשתי מערכות: אזרחית וצבאית. תקופות של רצף מילואים, חזרה לשגרה ואז שוב התייצבות. בהתאם למהלכי המלחמה, חוזרים לתקופות ממושכות או קצרות – בעיקר בצפון מול חיזבאללה, ועכשיו גם באיראן. אתה חי בין שתי מציאויות במקביל – ומתרגל לזה".
לשאלה אם הופתע מרמת הביצוע של חיל האוויר במבצע, הוא משיב בביטחון: "היינו מוכנים. גם מנטלית וגם מבצעית. אני גאה בטייסת ובכל המעגלים שסביבנו. התיאום, הביצוע, השקט המבצעי – הכל עבד. הייתי מוכן לספוג יותר קושי, אבל ההכנה הביאה לתוצאה טובה מאוד. זו זכות לשרת, כל עוד צריכים אותנו – נהיה כאן. כולנו חשים את גודל הרגע".
סא"ל ה' מדגיש את התרומה של צוותי הקרקע למבצע: "אנשים מהגף הטכני עושים פלאים – בלעדיהם שום דבר לא היה קורה. הם מוודאים שהכל עובד, שכל חימוש מחובר נכון. גף הטיסה מביא את המודיעין ונתיב הטיסה. לנו נותר לבצע. אבל זה תלוי בכל אחד מהם. זו מערכת שעובדת כמו שעון שוויצרי".
הקצינים הטכניים של חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)
על הקשר הבין-דורי בטייסת הוא אומר: "לאורך השנים נפגשנו ולמדנו מהדורות הקודמים – מהטייסים שנלחמו במלחמות ישראל. המסר שתמיד הועבר הוא: להתכונן כאילו מחר יוצאים לקרב. אני מתכונן לרגע הזה כבר מעל עשרים שנה – ועכשיו זה קרה".
גם אחרי הנחיתה, העבודה לא מסתיימת. "מיד אחרי שנוחתים – מתכנסים. יש תחקיר, יש העברת מידע, עדכונים למטה הפיקוד. רק אחרי כל זה – מתקשרים הביתה. רק אז אתה יכול לשחרר קצת ולהבין שהמשימה הושלמה. אבל מהר מאוד מתכוננים שוב – המשימות לא נגמרות".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".