חדשות בעולם
בנימין נתניהו וראש ממשלת יוון נפגשים בירושלים
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים הערב (ראשון) פגישה עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בירושלים. המפגש החל בשיחה בארבע עיניים ולאחר מכן התקיימה פגישה מורחבת בהשתתפות המשלחות.
בדברי הפתיחה, הדגיש נתניהו את הקשרים ההיסטוריים והערכיים בין שתי המדינות. "שני דגלי כחול-לבן נפגשים פה," אמר, "שני עמים עתיקים ששורשי הציוויליזציה החופשית שלהם החלו באתונה ובירושלים". הוא עמד על האינטרסים המשותפים והאתגרים הניצבים בפני שתי המדינות.
נתניהו התייחס גם להיבטים הכלכליים, תוך ציון הגידול במספר הישראלים הנוסעים ומשקיעים ביוון. הוא הביע תקווה לדון באתגרי הביטחון, הזדמנויות כלכליות ודרכים להרחבת סיכויי השלום באזור. מצידו, מיצוטאקיס הגדיר את היחסים כ"שותפות אסטרטגית בעלת עומק משמעותי". הוא הביע רצון להתמקד בשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך הדגשת החשיבות של הבאת האזור למצב של שלום.
הפגישה מתרחשת ברקע "נאום ההשמדה" של ארדואן והחשש בטורקיה מהעמקת השותפות האסטרטגית בין ישראל ויוון. שתי המדינות מהוות ברית אזורית המאתגרת את האינטרסים הטורקיים במזרח הים התיכון, במיוחד בהקשר של סוגיות אנרגיה, גבולות ימיים ומאזן הכוחות האזורי.
הקשרים ההדוקים בין ישראל ויוון, הכוללים שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים, מהווים מעין "חגורת איזון" מול השאיפות האזוריות של טורקיה. זאת במיוחד על רקע המתיחויות התורכיות עם יוון בנושאי שיט וגבולות ימיים, והיחסים המורכבים של טורקיה עם ישראל בשנים האחרונות. מבחינה טורקית, ההתקרבות בין ישראל ליוון נתפסת כאיום אסטרטגי פוטנציאלי, העלול לצמצם את כוח ההשפעה האזורי של אנקרה.
כאמור, הנאום של ארדואן עורר סערה והוביל לתגובה של שר החוץ גדעון סער. בתגובה, משרד החוץ הטורקי השיב ודחה י את מה שהגדיר כ"הצהרה מקוממת". עוד נכתב בהודעה הטורקית: "הדבר מגביר את דאגתנו שישראל תאיץ את מדיניותה ה'רצחנית' בעזה ותגביר את פעולותיה המכוונות לערער את היציבות במדינות אחרות באזור. מאמצי התעמולה של גורמים רשמיים ישראליים לעולם לא יפגעו במחויבותה הבלתי מתפשרת של טורקיה לדבר אמת".
בתגובה, פרסם משרד החוץ הישראלי הודעה ברשתות החברתיות: "מה הטריד את משרד החוץ הטורקי? הנה דרך להבהיר את דברי הנשיא: להצהיר בבירור שארדואן אינו אנטישמי, ושאינו שונא באופן אובססיבי את המדינה היהודית. כולם יודעים מה ארדואן עשה לאומות ולעמים באזור – מקפריסין ועד סוריה. כולם רואים מה הוא עושה לעמו שלו (וגם לפיקאצ'ו). וכולם שומעים מה הוא רוצה לעשות למדינה היהודית. הפרצוף האמיתי נחשף לכל".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
