ארבעה ימים של הצלחות כבירות של צה"ל והמוסד באיראן הספיקו לרה"מ בנימין נתניהו כדי לצאת השבוע בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה ולערוץ 14, זאת בזמן שהוא ממשיך להחרים את יתר התקשורת הישראלית. את הראיון הראשון העניק נתניהו ל"פוקס ניוז" – המזוהה עם טראמפ, והמשיך לרשת ABC ורשת האופוזיציה האיראנית איראן-אינטרנשיונל. בערוץ 14 שוחח נתניהו עם מגיש "הפטריוטים" בערוץ המזוהה עמו, ינון מגל, שקיים איתו מטעמים ביטחוניים ראיון מוקלט.
לשם השוואה, אחרי טבח ה-7 באוקטובר, המחדל הביטחוני החמור בתולדות המדינה בו קיפחו את חייהם כ-1,200 אנשים ושהוביל למלחמה הארוכה בתולדות המדינה, לקח לנתניהו חודש ימים עד שהתייצב – לא בפני הציבור הישראלי חלילה – אלא מול אזרחי ארה"ב. ב-6 בנובמבר 2023 קיים נתניהו את הריאיון הראשון שלו אחרי הטבח, ברשת ABC News.
בדיקת אתר "העין השביעית" השבוע העלתה כי מאז תחילת המלחמה ב-2023 התראיין נתניהו רק חמש פעמים: ארבע מהן בערוץ הבית 14 (בין היתר למקורבו ה"פרשן" יעקב ברדוגו), ופעם נוספת אצל תומכו גדי טאוב. לאורך שנה וחצי קיים נתניהו 2 מסיבות עיתונאים, בהן מספר מוגבל של עיתונאים הורשה לשאול אותו שאלה אחת. לרוב היו אלו עיתונאים מכלי תקשורת המזוהים או תומכים בו (14 ו-i24) אלו שלהם ניתנו השאלות הראשונות. מאז תחילת חקירתו ומעצרו של דוברו יונתן אוריך, החל נתניהו לתקשר עם הציבור באופן חד-צדדי בלבד – באמצעות סרטוני תעמולה מצולמים בכיכובו.
בנימין נתניהו בריאיון ל-ABC News (צילום: צילום מסך abcnews)
מנגד, כך מעלה הבדיקה, מאז טבח ה-7.10 הופיע נתניהו 35 פעמים באנגלית, בערוצי תקשורת ואצל משפיעני רשת מעבר לים. מרביתם בגופים אוהדים – מתוכם 12 ל"פוקס ניוז", שהפך לערוץ הבית של נתניהו בארה"ב, ולאופן בו הוא מתקשר עם הבייס הפוליטי של טראמפ. מדובר בסוגיה קריטית לנתניהו גם סביב סיום המלחמה בעזה, ובוודאי סביב שאיפותיה (המוצהרות) של ישראל כי ארה"ב תצטרף למתקפה הנוכחית באיראן. נתניהו מבין שדעת הקהל באמריקה עשויה במידה רבה לקבוע את עתיד המערכה כולה. אין פה רק עניין של סנטימנט, אלא פרקטיקה הסברתית שכמעט קוראת לפעולה.
יועץ התקשורת ופרשן פוליטי של וואלה, ברק סרי, שעבד בעבר עם מספר שרים בכירים, אומר: "הראיונות לרשתות זרות, בעיקר האמריקאיות ובעיקר בפלטפורמות אוהדות טראמפ כמו פוקס ניוז, רשתות אנווונגליסטים וכו, מיועדות כמובן לאוזניים אמריקאיות, ובעיקר לאוזני הנשיא טראמפ ומחזקות את נתניהו כשחקן חשוב בזירה האמריקאית. כשנתניהו מתראיין לרשתות טלוויזיה נחשבות, למראיינים מובילים, הוא מעלה את קרנו בעיני הנשיא וצוותו. נתניהו גם מעלה קטעים טובים מהראיונות שלו לרשתות החברתיות, כי הוא יודע שהציבור הישראלי אוהב את ראש הממשלה שלו, מסביר באנגלית מצוחצחת את צדקת דרכנו".
ההתמקדות של נתניהו ב"בייס" הרפובליקני – המחנה הבדלני המתנגד למעורבות צבאית של ארה"ב מעבר לים תחת אג'נדת "american first" – איננו מקרי. מדובר בסוגיה שחוצה את המפלגה לאורכה ונחשבת לזו שמונעת מטראמפ לקבל החלטה ולמעשה להפוך למובל אחר האירועים. לכל אלו מצטרף בונוס. "גם שאר הערוצים, האתרים, והרשתות משדרים בדרך כלל קטעים מהראיונות עם נתניהו לרשתות הזרות, וכך יוצא שהאפקט מושלם", מסביר סרי.
ינון מגל מראיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 (צילום: צילום מסך ערוץ 14)
מחיר החרם
גם בערוץ 14, על פניו, הבחירה של נתניהו ברורה. מאז 2019 רה"מ לא ביקר באולפן טלוויזיה ישראלי, ולפי מקורביו "איבד כל אמון" ביכולת לתקשר עם הציבור דרכם. הריאיון האחרון שבו הופיע נתניהו בפני כלי תקשורת ישראלי שאינו ערוץ 14 התקיים ב-14 בספטמבר 2019 בכאן 11. בערוצים המסחריים – 12 ו-13 – נתניהו התראיין בפעם האחרונה ב-20 במרץ 2021 – באחד מסבבי הבחירות סביב המשבר הפוליטי החמור והתיקו הנצחי בין הגושים. מאז, למרות ניסיונות חוזרים, הוא ממשיך להימנע מראיונות מסודרים עם התקשורת המרכזית בארץ. אלא שדווקא אחרי השפל של ה-7/10, נראה היה שההצלחה של מתקפה באיראן תחדד אצל נתניהו את הביטחון העצמי ביכולתו למנף את המומנטום שנוצר ולפנות לכל הפחות למצביעי הימין הרך, שלפי כל הסקרים מאז הבחירות הקודמות נטש אותו בהמוניו.
בראיון שכן נתן השבוע נתניהו למגל, הוא חזר על מסר שהשמיע עם תחילת המערכה באיראן. בין מילות המפתח החדשות: "אחדות", "פיוס לאומי" וכל "הקשת הפוליטית" – אלא שבפועל, העובדה שכל אלו נאמרו רק בערוץ האוהד (והמפלג) התומך בו, רק חידדו את הפער בין ההצהרות למציאות. בהתאמה, נתוני הצפייה לראיון, ששודר כאמור במסגרת "הפטריוטים", עמד על 13%, כשממוצע הצפייה בתוכנית עמד על 10.6% – נתון נמוך מ"רוקדים עם כוכבים" מולו בקשת שהשיג 18.7% ו"האח הגדול" ברשת עם 15 אחוזים. לפי תוצאות הסקרים שהתפרסמו אתמול, בהם ניכר שהקואליציה לא מצליחה לתרגם את המערכה באיראן למנדטים, נראה שהאקט חזר אליו כמו בומרנג.
בנימין נתניהו מתראיין אצל ינון מגל בפטריוטים בערוץ 14 (צילום: צילום מסך ערוץ 14)
"נתניהו נמצא בתקופה מצוינת, המלחמה באיראן כמובן, אולי הטובה ביותר שלו בקדנציה הנוכחית שהחלה בינואר 2022. בתקופה כל כך טובה, הוא יכול היה לקבל ראיונות טובים, מפויסים, אפילו מפרגנים, בכל הערוצים. הוא טעה ובחר לדבר רק בערוץ 14", אומר סרי. "מלחמה, הרוגים, פצועים, משק מושבת, ולמרות תחושת הניצחון, זה זמן שכולם רוצים לשמוע את ראש הממשלה. אבל נתניהו כמו נתניהו, ייכנע לעולם לאופיו. שונא את שאר הערוצים ומתקשה להתעלות לגודל השעה, להיות לארג', אולי אפילו נדיבות של מנצחים. הוא בחר בתגרנות עד הסוף.
"נתניהו בערב כזה יכול היה לגרוף במצטבר כ-50 אחוזי רייטינג, כולם בבית, מול הטלוויזיה, אבל שוב, בפעם המי יודע כמה, נכנע לאופיו, לחשבונאות האין סופית שלו עם התקשורת וקיבל נתון נמוך בערוץ 14 בלבד. ולמה נמוך? כי אחרי שידורי מלחמה מהבוקר עד הערב, רוב הצופים רצו קצת אקספיזם, רוקדים והאח, על פני עוד ראיון מתחנף לנתניהו בערוץ 14".
עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.
הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.
בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.
את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.
על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.
מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
מחבר להקה לסולן
במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.
לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון' והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
שנות ה-80 העליזות
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.
בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.
בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית
לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.
גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.
לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!
רשימת השירים בעריכה המיוחדת
יעלה ויבוא
נתתי לה חיי (להקת כוורת)
גן סגור (הכבש השישה עשר)
תשע בכיכר (גזוז)
שטח ההפקר
רחוב סומסום
הופה היי
היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
הא או (גזוז)
אני שוב מתאהב
לידיה הלוהטת (דודה)
לוליטה
יו יה (כוורת)
הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
טוב שבאת
אלף כבאים (דודה)
למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
טנגו צפרדעים (כוורת)
חורף
לכבוד הקיץ (גזוז)
והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
בואי נישאר
בלעדייך
הו מה יהיה
חייך וחיי (עם ריטה)
יש אי שם
פרח
אני אוהב אותך חזק
אין עוד יום
שלל שרב
רוני (גזוז)
כלים שלובים
פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי)
נגיעה אחת רכה
נערה במשקפיים
הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
אני אוהב (הכבש השישה עשר)
תנו לגדול בשקט
אמא ודני (גזוז)
סוס עץ
שירות עצמי (כוורת)
ציפי פרימו (גזוז)
שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל)
שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
ילד מזדקן (כוורת)
נאחז באוויר
מה אתה בכלל יודע על אהבה
לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
עדיין מחכה לך
יורם
מסע אלונקות (עם ששת)
שירי סוף הדרך
עד הבוקר (כשנולדתי)
העיקר זה הרומנטיקה
ככה היא באמצע (כוורת)
שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
בשדה ירוק
כמעט סתיו
עניין של זמן
סימן שאתה צעיר
ערב אבוד
היא לא תדע (גזוז)
לך ספר לסבתא (כוורת)
איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
אין לי כסף
הכל פתוח
נם לא נם
חללית (גזוז)
שיר מלחים (כוורת)
אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
תקלה מהתחלה (גזוז)
דרך ארץ
גובינא (גזוז)
צל עץ תמר (זהו זה)
ריקוד ירח
עדן
אני אומר מילה (עם רונה קינן)
מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
מי תרצי
סורו מני
אל הגבים
זמר לספינה
בין שלוש ובין ארבע
זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
נובמבר
בקצה ההר
הו איזה לילה
אם יוולד לי ילד
כשאת מחייכת
אם היינו
עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
שיר לשירה (זהו זה)
בבוקר
שלושה בלילה בעיר
אחלה עולם (עם מאור כהן)
נחמד (כוורת)
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.