בתום הערכת מצב, פיקוד העורף הודיע היום (רביעי) על הקלות בהנחיות ההתגוננות. שר הביטחון ישראל כ"ץ קיים הערכת מצב במפקדת פיקוד העורף, ביחד עם מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, מ"מ ראש רח"ל, ראש מטה פיקוד העורף ובכירים נוספים, שבסופה החליט, בהמשך להמלצת הרמטכ"ל ומפקד פיקוד העורף, לאשר את השינויים במדיניות ההתגוננות ולהקל את ההנחיות ברחבי הארץ באופן מדורג.
החל מהשעה 18:00, יתעדכנו הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. במסגרת השינויים כלל אזורי הארץ (פרט לאזורי ההנחייה: קו עימות, גולן צפון, גולן דרום, בקעת בית שאן, בקעה, ים המלח, ערבה, אילת ועוטף עזה) יעברו ממדרג התגוננות מחמירה למדרג פעילות מצומצמת. מקומות עבודה עד 30 איש יוכלו במבנה בתנאי שיש מרחב מוגן. אירועים והתכנסות ניתן לבצע תוך מגבלה דומה.
על פי הנחיות פיקוד העורף גם לאחר ההקלות מערכת החינוך עדיין מושבתת. הקלות מעטות יינתנו במגבלת ההתקהלות רק לפעילויות בלתי פורמליות של הרשויות המקומיות כמו חוגים מסויימים.
כמו כן הוחלט כי אזורי ההנחייה קו עימות, גולן צפון, גולן דרום, בקעת בית שאן (פרט ליישובים המופיעים בהחרגות), בקעה, ים המלח, עוטף עזה, ערבה ואילת יעברו ממדרג התגוננות מחמירה למדרג פעילות חלקית.
רחוב ריק בתל אביב. מבצע \'\'עם כלביא\'\' (צילום: אבשלום ששוני)
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "ההחלטה על פתיחה הדרגתית של המשק והאזורים השונים היא מסר של ניצחון על האויב האיראני. הם באים לפגוע ולסגור, ואנחנו גם פועלים בהתקפה מולם וגם מגנים על האוכלוסייה וגם מתחילים בתהליך הדרגתי של פתיחת המשק והאזורים השונים, והכול בכפוף לשיקולי ביטחון.
"העובדה שדווקא יישובי קו העימות בצפון ויישובי העוטף בדרום יקבלו הקלות גדולות יותר, בניגוד למצב שהם היו בו כל הזמן, היא גם מסר חשוב של חיזוק ומתן אפשרות דווקא לאזורים האלה, בקדמת המאמץ הלאומי שלנו.
העיקרון בכל הפעילויות ובכל ההחלטות הוא אפס ביורוקרטיה מול האזרחים. האזרח שצריך להיות מפונה, הוא מפונה באפס ביורוקרטיה – צריך לטפל בו, לעזור לו ולסייע לו. אז אני מברך על ההמלצה הזאת של צה"ל, הרמטכ"ל ופיקוד העורף".
הנחיות פיקוד העורף 18.6.25 (צילום: דובר צה"ל)
לקראת דיונים נוספים מול פיקוד העורף בנושא הגדרת פעילות "המשק החיוני" בזמן חירום, קיים הבוקר שר העבודה יואב בן צורהערכת מצב עם מנכ"ל משרדו ישראל אוזן, גורמי המקצוע במשרד העבודה וגורמי ביטחון.
במהלך הדיון, הציג השר בן צור את מדיניותו לפיה יש לאפשר למשק להמשיך ולפעול ככל שניתן גם בעתות חירום, תוך הרחבת התחומים שיוגדרו כחיוניים, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. על פי המדיניות המתגבשת, מקומות עבודה בעלי מיגון תקני הממוקמים בסמוך למגורי העובדים יוכלו להמשיך לפעול גם תחת איום ביטחוני.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.