חיים תומר, לשעבר בכיר במוסד, שוחח עם ינון מגל ובן כספית בתוכניתם ברדיו 103FM על המלחמה בין ישראל לאיראן, על האפשרות לחסל את חמינאי ועל היכולות האיראניות במרוץ לפצצה גרעינית.

"מסורתית, חשבתי שמנהיגי מדינות הם מחוץ למגרש, אבל איראן היא מדינת טרור, מדינה תומכת טרור, ששיגרה לעבר ישראל הרבה טילים", אמר. "כל הטילים שעפו לישראל מתימן, חלק לא קטן מעזה וכל הטילים מלבנון – הם טילים איראניים, ולכן אין כללי משחק. אנחנו במלחמה ללא כללי משחק והכול אפשרי", הוסיף. 

עוד הוסיף לגבי המשך המלחמה כי "המילה 'שבועיים' נשמעה כמה פעמים מכמה דוברי ממשלה, אז צריך להגיד שלפחות מדינת ישראל נערכה שהמבצע הזה או המלחמה הזאת תימשך כשבועיים. למה שבועיים? החשבון שלי הוא שבאיראן יש בין 2,000 ל-2,500 טילים בליסטיים כבדים. תחלק את זה ל-200 ביום, ואז יוצא לך משהו כמו בין 20 ל-30 ימי לחימה, תלוי כמה טילים יירו באותו יום, וגם הדעת נותנת שהם לא יירו את כל מה שיש להם, אלא ישאירו לעצמם איזושהי מנת ברזל. בקצב שהם יורים בימים הראשונים ובכמויות שאנחנו הכרנו, אנחנו מדברים על משהו כמו אופציה ל-20 ימי לחימה, בין 20 ל-30".

"אנחנו בחמשת הימים הראשונים, כך שיש לנו עוד זמן של לחימה שמתאפיין כרגע בהתשה. אנחנו מנסים לחסל כמה שיותר מטרות איכותיות באיראן ולפגוע גם במעטפת של מערכי האנרגיה של איראן, שזה מקור ההכנסה העיקרי וכמעט הבלעדי של המדינה, והם מנסים לפגוע גם במטרות, וגם הייתי אומר במרכזים עירוניים, על מנת להביא אותנו להבין את המחיר, זה שם המשחק. האיראנים התכוננו ליום הזה הרבה מאוד שנים, כמו שאנחנו התכוננו אליו הרבה מאוד שנים", הוסיף. 

"פורדו נשארה בעיה בלתי פתורה"

בהמשך אמר על מטרות המלחמה, בהן גם הקושי בפגיעה במתקן בפורדו, כי "המתקן בפורדו כרגע לא פגוע, זאת בעיה מבחינת ישראל כי האיראנים יכולים לעשות אצבע בעין ולעשות איזשהו סוג של ניסוי גרעיני, והחשש האמיתי זה שהם ירוצו להעשרה גבוהה, יעשו ניסוי כזה או אחר במדבר ויפרסמו אותו, סוג של אירוע פסיכולוגי שיכול להשפיע לכאן או לכאן, ולכן פורדו נשארה בעיה בלתי פתורה".

על פרסום הסרטונים של המוסד אמר: "טובי בנינו עובדים שם, עובדים קשה, הרבה אנשים עם אומץ לב לא קטן, מסתכנים לאורך כל השנה על מנת שבסופו של דבר, ביום פקודה, הדבר הזה יקרה".

"לטעמי האישי, אני חושב שזה מיותר. הפרסום הוא מיותר, והוא מצמצם חופש פעולה עתידי לדעתי, אבל אני מבין שבעידן הנוכחי שבו צריך לשקף את עוצמת האיום וההרתעה הישראלית. אני נוטה להניח שדדי ברנע, שבדרכו המסורתית ברח מתקשורת כמו מאש, עשה כאן מהלך בהנחיית דרג מדיני על מנת להעצים את תחושת החדירות של ישראל לתוך איראן, להפחיד אותם ככל שניתן… אני לא אוהב את זה אבל אני מקווה שאני צודק בפרשנות שלי, ובמיוחד בהעצמת ההרתעה הישראלית אל מול האיראנים", אמר לסיכום.