המתקפה האיראנית האחרונה, שזרעה הרס כבד והביא להרוגים ונפגעים רבים בערים מרכזיות בארץ, חשפה פעם נוספת את הפער המסוכן בין מבנים חדשים עם ממ"דים לבין בניינים ישנים שחסרים כל אמצעי מיגון. בעוד חיל האוויר ומערכות היירוט סיפקו מענה מרשים בזירה הביטחונית – אלפי אזרחים נותרו חשופים לגמרי, בבתים שלא עומדים במבחן המציאות מול טילים מדויקים וקטלניים. כעת, מתחדדת הדרישה לתוכנית לאומית נרחבת של התחדשות עירונית – לא כאופציה כלכלית, אלא כהכרח ביטחוני.
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, מזהיר: "יותר ממחצית מהדירות בישראל הן בלי ממ"ד. כל הבתים שנבנו לפני שנות ה-90 פשוט לא עומדים באיום. אנחנו מתריעים על זה שנים – עכשיו זה התפוצץ לנו בפרצוף, תרתי משמע".
"מרכז הבנייה הישראלי מזה כ-25 שנים מקדם בכל העוצמה את נושא ההתחדשות העירונית, בין אם זה תמ"א, ובין אם זה פינוי בינוי – הפרויקטים האלה אמורים לספק את ההגנה שכל אזרח ישראלי חייב לה", לדבריו, מדובר באיום מתמשך שהיה ניתן למנוע. "גם אם חיזבאללה היה זה שמבצע את ההתקפה – היינו רואים את אותם מראות. אנחנו רואים ילדים שנרצחו, קשישים שנותרו ללא הגנה, וכל זה קורה במבנים שעדיין לא עברו חיזוק או פינוי-בינוי".
בניין המגורים בבת ים שנפגע מהטיל האיראני (צילום: אלון חכמון)
המציאות בשטח, לדבריו, היא אבסורדית: "כשיש אזעקה, אי אפשר לרדת שש קומות למקלט. בשורה התחתונה, כשיש 2-3 אזעקות בלילה הניסיון מראה שבפעם השנייה או השלישית אנשים מקסימום מאלתרים – ומסתתרים בחדר מדרגות, וראינו את המחיר בימים האחרונים".
רולס מדגיש כי כדי להביא לשינוי מהותי, יש צורך במהלך משולב: "קודם כל הממשלה חייבת לחוקק חוקים דרקוניים לקיצור הליכים. לא יכול להיות שמרגע שמתחילים פרויקט של פינוי בינוי ועד הרגע שמאכלסים אותו לוקח 12 שנה. לא יכול להיות שדייר אחד או שניים ייתקעו את כל התהליך שנים וזה מזדחל לו בבית משפט, לרוב מדובר גם בדיירים סחטנים שרוצים עוד ועוד זכויות".
לדבריו, בבת ים, שנפגעה קשות במתקפה, ישנה פעילות התחדשות עירונית נרחבת, אך לא בכל מקום זה המצב: "יש ראשי ערים שפשוט עוצרים פרויקטים כי זה לא באג'נדה שלהם – כי זה יצריך מהם עוד בית ספר, עוד גני ילדים, עוד טיפול באוכלוסיות, שירותי רווחה ותחבורה – אבל החיים פה בסוף יקרים יותר מהכל וצערי הרב, נכשלנו בגדול בסיפור הזה".
זירת הפגיעה בבת ים (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
לטענתו, הממשלה הייתה יכולה להימנע מאובדן חיי אדם, אם היו פועלים בנושא. "חייב להיות שינוי כי אנשים בפאניקה", בין הדברים מזכיר רולס גם את ההשלכות הכלכליות המיידיות: "אנחנו כבר רואים ירידות של 12–15 אחוזים בערך הדירות שאין להן ממ"ד – וזה רק יילך ויחמיר. בסוף, מי שנדחק לקנות את הדירות הללו, אלו משפחות מוחלשות – והן ישלמו את המחיר".
גם קובי אופק, בעלים ב"אופק החזקות התחדשות עירונית", שמלווה עשרות פרויקטים של הריסה ובנייה מזה כשלושה עשורים, מביע תסכול: "אנחנו חיים במציאות חדשה-ישנה. מדינה שלמה תחת איום טילים, וההתחדשות העירונית חייבת להיות התחדשות מאסיבית וזה פתרון שמתבקש. אנחנו רואים מה קורה באיראן ותימן ואנחנו רואים את התוצאות ההרסניות".
לדבריו, ההרס בבת ים ממחיש היטב את התמונה. "חלק מהאזורים שנפגעו אמורים היו לעבור פינוי־בינוי. רואים שרוב הנפגעים היו במבנים ללא ממ"דים, או שבכלל לא שהו בהם בעת הפגיעה. מי שהיה בתוך ממ"ד – יצא מזה בשלום. מי שלא – שילם את המחיר. מי שגר בבניינים החדשים פשוט חטף פחות. זה כל הסיפור".
בנימין נתניהו בזירת הנפילה בבת ים (צילום: אבי אוחיון, לעמ)
לשאלה, האם נראה האצת תהליכים בעקבות המראות הקשים הללו ענה: "אני סקפטי, כאחד שמאוד וותיק בתחום – אחרי כל מלחמה ואירוע יש רצון – אבל יש הבדל בין רצון למעשה וזזה לא קורה. גם הרשויות הממשלתיות וגם העירוניות מאוד בירוקרטיות – לוקח זמן לדחוף את זה ולקדם את זה".
כעת, אופק קורא להניע את המערכת באגרסיביות. "הרשויות צריכות להתעשת. לא מחר – אתמול. כל תוכנית של פינוי־בינוי כיום כוללת ממ"ד ומרחב מוגן דירתי. זה מציל חיים. היינו יכולים למנוע מוות – פשוטו כמשמעו. הרשויות, גם המקומיות וגם הממשלה, חייבות להפסיק עם הבירוקרטיה ולדחוף את הנושא הזה בכל הכוח".
"במעל 55 אחוז מהדירות בישראל אין ממ"דים, בצפון למשל אין ממ"דים כמעט, יש הרבה תוכניות אבל הן על הנייר", ומה יקרה בעתיד? לדבריו, מדובר לא רק בפתרון למצוקה ביטחונית עכשווית, אלא גם בהיערכות לגלי עליה קרובים. "ביום שתיגמר המלחמה – והמשק יתאושש, וזה יקרה תוך שנה־שנה וחצי – נראה כאן נהירה המונית לרכישת דירות חדשות עם ממ"דים. ולא נהיה מוכנים לזה. גם בגלל פערי בנייה, גם בגלל עלייה צפויה מצפון אמריקה ואירופה. יהודים בורחים מהאנטישמיות ומהמצב הכלכלי – והם יגיעו לפה, ואנחנו לא ערוכים".
עו"ד שבות רענן, שותפה ומנהלת את סניף הצפון בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, מתמחה בייצוג בעלי דירות וקידום הליכי פינוי בינוי ומציעה פתרון הפוך: לתת לדיירים את ההובלה. "אל תחכו ליזם או לעירייה – תתארגנו, תתכננו, תפעלו. זה החיים שלכם. במודל שלנו, הדיירים קובעים את התנאים ומובילים תהליך מול הרשות המקומית. רק אחר כך נכנסים היזמים".
לדבריה, "הרבה יותר מעשי לרתום את המדינה להשלמת הכדאיות הכלכלית במקומות המיועדים שהוגדרו לכך. ייתכן שיוגדרו מקומות נוספים בעקבות המערכה הנוכחית מול איראן שהכניסה את כלל הארץ לאזור סיכון הדרוש מיגון".
שבות רענן שותפה מנהלת סניף מרחב צפוני בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית (צילום: אביעד תבל)
מעבר לאחריות שיכולים לקחת בעלי דירות על גורלם, ביטחונם ועתידם, נדרשת גם התעוררות ממשלתית. היא גם מדגישה את ההיבט החברתי הלאומי: "דווקא בפריפריה – איפה שאין כדאיות כלכלית ליזם – המדינה חייבת להיכנס עם סובסידיה. לא מספיק להכריז על אזור מועדף – צריך להשלים את הפער. אחרת, רק המרכז יתחזק, והשוליים – יתרסקו".
"המלחמה מול איראן היא מלחמה שבה העורף האזרחי הוא חלק מהחזית, והביטחון של האזרחים חיוני לצמצום הפגיעה ולניצחון. על משרד האוצר לייצר תכנית השלמה כלכלית מהירה ופשוטה שתאפשר לענף ההתחדשות העירונית לעשות את מלאכת מניעת האסון והשיקום בצורה מהירה שהשוק החופשי יודע לעשות. נכון, זה לוקח זמן, ידוע שהזמן הכי טוב לשתול עץ הוא לפני 10 שנים אבל אם לא עשית זאת, הזמן הבא הוא היום", היא מוסיפה.
לדבריה, האבדות הקשות מהימים האחרונים, במבצע "עם כלביא", מעצימות את חשיבות הממ"ד להצלת חיים: "נדרשת גם הבנה של הממשלה ושל משרד האוצר שהממ"ד הוא אחד מהנשקים הכי חזקים שלנו במלחמה הנוכחית. כשם שהממשלה משקיעה ביצירתיות רבה בפיתוח נשק ומערכות הגנה מתקדמות כך עליה להשקיע בממ"ד ולהבין שהממ"ד כמוהו כטיל חץ או מערכת כיפת ברזל. אבל באוצר רואים בהתחדשות עירונית ובמתן האפשרות לבעלי דירה לשפר את הדירה שלהם ככלי להתעשרות הפרט במקום כחלק מהותי ממוגנות העורף וחלק מהיכולת שלנו לנצח במלחמה".
"השקעה ציבורית נכונה עכשיו שתצטרף להשקעות השוק הפרטי בו מנהלות מקצועיות, בעלי דירות, עיריות ויזמים יודעים לעבוד בשיתוף פעולה יעיל – תגדיל את הרווחה הציבורית, את הביטחון בעורף, את הבטיחות שנים קדימה, ותקטין את הסיכון לפגיעה בחיי אדם רבים ויקרים. למעשה היא חלק מהמאמץ לניצחון מדינת ישראל", אמרה לסיכום.
הגורמים בענף קובעים: המלחמה העבירה מסר ברור – מי שגר בדירה בלי ממ"ד, חי בסיכון. והמסקנה: הביקוש להתחדשות עירונית, לדירות ממוגנות, ולהשקעה במיגון – רק יילך ויגבר. השאלה שנותרה פתוחה היא האם המדינה תדע לרתום את הרגע – כדי להציל חיים.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".