בכירים באיראן התכוננו במשך יותר משבוע לתקיפה ישראלית במקרה ששיחות הגרעין עם ארצות הברית ייכשלו, אך הם עשו טעות חישוב אחת אדירה – הם לא ציפו שישראל תתקוף לפני סבב השיחות הנוסף, שתוכנן למחר (ראשון) בעומאן. כך אמרו אתמול גורמים המקורבים להנהגת איראן לעיתון "הניו יורק טיימס".
הם דחו את הדיווחים על תקיפה קרובה, כי הם חשבו שהתעמולה הישראלית נועדה ללחוץ על איראן לעשות ויתורים על תוכנית הגרעין שלה בשיחות אלו. הגורמים טענו שייתכן שבגלל השאננות הזו הם הזניחו את אמצעי הזהירות שלהם.
גורמים רשמיים אמרו שבליל התקיפה של ישראל, מפקדים צבאיים בכירים לא הסתתרו במקומות בטוחים ונשארו בבתיהם – החלטה גורלית שעלתה להם ביוקר. מפקד חיל של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'י זאדה, וגם צוותו הבכיר התעלמו מהוראה נגד התקהלות במקום אחד. הם קיימו פגישת חירום בבסיס צבאי בטהרן, וחוסלו בתקיפה ישירה של ישראל.
רשימת המחוסלים האיראנים (צילום: מעריב אונליין)
ישראל חיסלה חלק ניכר מיכולות ההגנה של איראן, השמידה מכ"מים ומערכות הגנה אוויריות, שיתקה את הגישה שלה למאגר הטילים הבליסטיים שלה וחיסלה דמויות בכירות בשרשרת הפיקוד הצבאית. בנוסף, החלק העילי של מתקן העשרה גרעיני גדול בנתנז ניזוק קשות.
בהודעות טקסט פרטיות ששותפו עם "הניו יורק טיימס", כמה גורמים איראניים שאלו זה את זה בכעס, "איפה ההגנה האווירית שלנו?" ו"איך ישראל יכולה לבוא ולתקוף כל מה שהיא רוצה, להרוג את המפקדים הבכירים שלנו, ואנחנו לא מסוגלים לעצור את זה?". הם גם הטילו ספק בכשלים המודיעיניים והביטחוניים הגדולים שהובילו לחוסר יכולתה של איראן לראות את ההתקפות מגיעות, ואת הנזק שנגרם בעקבות זאת.
"ההתקפה של ישראל תפסה לחלוטין את ההנהגה בהפתעה, במיוחד החיסולים של בכירי הצבא ומדעני גרעין. היא גם חשפה את חוסר ההגנה האווירית הראויה שלנו ואת יכולתם להפציץ את האתרים הקריטיים שלנו ואת הבסיסים הצבאיים ללא התנגדות", אמר חמיד חוסייני, חבר בוועדת האנרגיה של לשכת המסחר של המדינה, בריאיון טלפוני מטהרן.
חוסייני, המקורב לממשלה, אמר כי חדירתה של ישראל למנגנון הביטחון והצבאי של איראן זעזעה גם את הגורמים הרשמיים. ישראל ניהלה פעולות חשאיות באיראן נגד מטרות צבאיות וגרעיניות וביצעה חיסולים ממוקדים נגד מדעני גרעין במשך עשרות שנים כחלק ממלחמת הצללים שלה עם איראן, אך ההתקפה רבת השלבים והמורכבת של אתמול, שבה היו מעורבים מטוסי קרב וסוכני מוסד שהבריחו חלקי טילים וכטב"מים למדינה, הצביעה על רמה חדשה של גישה ויכולת.
סוכני מוסד מרכיבים מערכות התקפיות בשטח איראן (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שהועבר למקום סודי ושם שומר על קשר עם בכירי הצבא שנותרו, אמר בנאום ששודר בטלוויזיה כי ישראל הכריזה מלחמה על איראן. מייד לאחר הנאום, כשהוא נשבע שהנקמה והעונש בדרך, איראן שיגרה גלי טילים לכל הארץ. "אסור להם לחשוב שהם תקפו וזה נגמר", אמר. "הם התחילו את המלחמה. לא נאפשר להם להימלט מהפשע הזה ללא פגע".
מוקדם יותר אתמול, המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מועצה בת 23 חברים האחראית על החלטות ביטחון לאומי, קיימה ישיבת חירום כדי לדון כיצד על המדינה להגיב. בפגישה, חמינאי אמר שהוא רוצה נקמה אך לא רוצה לפעול בחיפזון, לדברי שני גורמים המעורים בפרטים.
בזמן הישיבה התפתחו מחלוקות לגבי מתי וכיצד על איראן להגיב, ואם היא תוכל לנהל מלחמה ממושכת עם ישראל שעלולה גם לגרור את ארצות הברית, בהתחשב בפגיעה הקשה ביכולות ההגנה והטילים שלה. גורם רשמי אמר בפגישה שאם ישראל תגיב בתקיפת התשתיות או מפעלי המים והאנרגיה של איראן, הדבר עלול להוביל למחאות או מהומות.
חבר במשמרות המהפכה שקיבל תדרוך בפגישה אמר כי גורמים רשמיים הבינו שחמינאי עמד בפני רגע מכריע בכמעט 40 שנות שלטונו: הוא היה צריך להחליט בין פעולה נחרצת לסיכון במלחמה כוללת שעלולה לסיים את שלטונו או להוביל לנסיגה של איראן, שתתפרש במדינה וגם בעולם כתבוסה.
עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
"לחמינאי אין אפשרויות טובות", אמר עלי ואז, מנהל פרויקט איראן של קבוצת המשברים הבין לאומית. "אם הוא יחליט על הסלמה, הוא מסתכן בהזמנת מתקפה ישראלית הרסנית יותר, שארצות הברית תוכל להצטרף אליה. אם לא יעשה זאת, הוא מסתכן בחיסול משטרו".
בסופו של דבר, חמינאי הורה לירות על ישראל. התוכנית הייתה לשגר עד 1,000 טילים בליסטיים על ישראל כדי להכריע את ההגנה האווירית ולהבטיח נזק מקסימלי, לדברי שני חברי משמרות המהפכה. אך התקיפות של ישראל על בסיסי טילים מנעו את האפשרות להעביר טילים במהירות מהאחסון ולהניח אותם על כני השיגור. בסופו של דבר איראן הצליחה לשגר רק כ-100 טילים בגלי התקיפות הראשונים שלה.
לאחר שהתקיפות הישראליות שככו במידה מסוימת אתמול, איראן מיהרה לתקן חלק ממערכות ההגנה האוויריות שניזוקו ולהתקין חדשות, על פי גורמים רשמיים. המרחב האווירי של איראן נותר סגור, הטיסות בוטלו ושדות התעופה נסגרו.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.