איראן ספגה אבדות צבאיות כבדות במהלך התקיפה הישראלית ויכולותיה להשיב מוגבלות – כך מעריך קלוד מוניקה, מומחה ביטחון עצמאי וקצין מודיעין לשעבר בשירותי הביון הצרפתיים. מוניקה, שכתב מספר ספרים על המזרח התיכון, אמר בראיון לרשת "יורונוז" כי ישראל פתחה במלחמה ישירה נגד איראן.
"לא אכנה מבצע שכלל יותר מ־200 מטוסים, מאות טילים, כ־300 תקיפות, 100 אתרים שנפגעו ולפחות 12 עד 15 בכירים איראנים שחוסלו, כמבצע מוגבל", אמר מוניקה. "זהו מעשה מלחמה שציפו לו במשך 25 שנה. הישראלים הזהירו שוב ושוב שלא יסבלו מצב שבו איראן תחזיק בפצצה גרעינית".
"איראן מוגבלת בתגובתה – והיא יודעת את זה"
לדברי מוניקה, לאיראן נותרו כעת ארבע אפשרויות תגובה עיקריות – אך כולן מוגבלות מבחינה מבצעית ואסטרטגית. האפשרות הראשונה, שכבר החלה להתממש בפועל, היא שיגור כטב"מים לעבר ישראל. לטענתו, איראן מנסה לפגוע ישירות באמצעות מל"טים חמושים, אך יכולותיה בתחום זה מוגבלות מול עליונות ההגנה האווירית הישראלית.
התרחיש השני שמוניקה מציין הוא הפעלת שלוחות אזוריות, בדגש על החות'ים בתימן. לדבריו, איראן עשויה ליזום מבצעים משותפים עם ארגוני פרוקסי הפועלים בזירות שונות – כחלק מניסיון להפעיל לחץ עקיף על ישראל מבלי להיכנס לעימות ישיר נוסף.
האפשרות השלישית היא ביצוע פיגועים טרוריסטיים מחוץ לגבולות איראן. מוניקה מזכיר שאיראן היא "מדינת טרור" שביצעה לאורך השנים עשרות פעולות טרור על אדמת אירופה, כולל בצרפת. הוא מעריך כי ייתכן ניסיון להפעיל תאי חיזבאללה רדומים באירופה או לתקוף מטרות יהודיות, דיפלומטיות או מסחריות.
האופציה הרביעית והקיצונית ביותר, לדבריו, היא חסימת מצר הורמוז – צעד שעלול לגרור את העולם להסלמה חסרת תקדים. מוניקה מזהיר כי פעולה כזו תהווה אסון כלכלי עבור מדינות אירופה ותוביל לעימות בינלאומי רחב היקף.
פגיעה ישירה באזור תל אביב (צילום: דוברות מד"א)
מוניקה ציין כי ישראל הצליחה לאורך השנים להחליש באופן שיטתי את שלוחות איראן באזור – חיזבאללה, חמאס והחות'ים. כעת, לדבריו, התקיפה הישירה בתוך איראן מהווה שינוי אסטרטגי שעשוי לערער את היציבות האזורית – אך גם את שלטון האייתוללות בטהרן. "איראן חוותה כישלון צבאי עמוק, גם אם תכחיש זאת. אם ישראל תמשיך במתקפה לעומק, זה עלול לשנות את המפה הגיאופוליטית של המזרח התיכון", אמר מוניקה. "ההשלכות אינן צבאיות בלבד – הן עשויות לגלוש למחאה פנימית של העם האיראני כלפי המשטר".
המומחה הזהיר כי תאי טרור איראניים או חיזבאללה עלולים לפעול בתוך שטחי אירופה. "אנחנו יודעים על תא כזה שפוזר בלונדון לפני מספר שבועות. זו סכנה ממשית – לקהילות יהודיות, לדיפלומטים, לתעופה ולספנות, וגם לאינטרסים אמריקניים באירופה". מוניקה מתח ביקורת חריפה על מעורבותה הדלה של אירופה במהלכים הגיאו־אסטרטגיים באזור. "האיחוד האירופי פשוט נדחק החוצה", אמר. "המשא ומתן מתקיים בין וושינגטון לטהרן – והאירופים יושבים על הספסל. הם הודרו גם מהתיווך בעזה ובלבנון. הסיבה לכך היא דעיכת הכוח הצבאי של אירופה – היא כבר לא רלוונטית ככוח מדיני או ביטחוני".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.