צה״ל והמוסד נערכו למבצע התקיפה ״עם כלביא״ כבר כשנתיים. הרמטכ״ל הקודם הרצי הלוי יחד עם ראש המוסד דדי ברנע, מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר וראש אמ״ן האלוף שלומי בינדר, ובידיעת ראש השב״כ רונן בר ובכירים נוספים, החלו לגלגל את המבצע. שני מרכיבי ליבה עמדו בהכנת המבצע: ההתקפה וההגנה.
רונן בר ישראל כץ נתניהו הרצי הלוי בסיור במסדרון נצרים בעזה (צילום: מעיין טואף/לע״מ)
במשך שנתיים פעלו בישראל בבניית היכולות שנעשתה במקביל בשני המרכיבים. איראן היא המדינה הגדולה ביותר במזרח התיכון ומשתרעת על פני 1,648,195 קמ״ר. האוכלוסיה שלה עומדת על 85 מליון והיא מרוכזת במספר חבלי ארץ עירוניים וכפריים. איראן רחוקה מישראל כ1500 ק״מ. מאז שנת 1979 לאחר המהפכה האיסלאמית שינתה איראן את מוסדות השלטון וכן קבעה סדר יום דתי למדינה שהיתה עד אז נשלטת ובעלת מאפינים חילוניים. איראן מוגדרת בחוגי האקדמיה ״דיקטטורה היברידית״. כלומר שלטון עריץ עם מוסדות שיודעים לשחרר את הלחץ באופן מבוקר מעל פני האזרחים.
המשטר הדיקטטורי הגדיר בשנת 1980 את ייעודו: הגנה על המשטר ועל איראן כמעצמה, מימוש יעדיו האידאולוגיים של משטר הפנים האמון על שמירת הסדר באיראן וייצוא המהפכה ומטרותיה לשלוחיה ברחבי המזרח התיכון. הדרג המדיני של המשטר האיראני ובראשו המנהיג העליון, עלי ח׳מינאי, כולל בתוכו מספר גופים: לשכת המנהיג העליון ח׳מניאי, הרשות השופטת, הנשיאות, משרדי הממשלה (חוץ, פנים, מודיעין וכו׳) והמועצה העליונה לביטחון לאומי.
טהרן, איראן (צילום: רויטרס)
תוכנית הגרעין האיראנית החלה עוד לפני המהפכה בתקופת משטר השאה. אולם לאחר המהפכה התוכנית בוטלה לאחר שהמשטר החדש טען כי מדובר במהלך המנוגד לדת. מלחמת איראן עיראק הובילה למהפך ולהחלטה של המשטר לבנות כח גרעיני לאחר שעיראק החלה לפתח כזה ואף השתמשה ביכולות לא קונבנציונליות במלחמה.
דובר צה״ל פירסם הבוקר תמונה של 13 בכירי מערכות הביטחון של איראן. נכון לעכשיו באופן רשמי שלושה מהדמויות כבר לא איתנו מהבוקר. בישראל מעריכים כי מרבית הדמויות חוסלו או יחוסלו בזמן הקרוב. מטרת המבצע הוא לשלול לאיראן שתי יכולות: גרעין וטילאות קרקע קרקע. אולם העובדה כי המשטר האיראני הוא בנוי באופן כזה שאין תחושת אישים בתפקידים ולכל בעל תפקיד יש מנגנון שנאמן רק לו הפגיעה באותם בכירים עשויה לשתק את מערכים הצבאיים והשלטון באיראן. אגב זה בדיוק מה שקרה לחיזבאללה בלבנון לפני מספר חודשים באותה דרך ובאותה צורה.
עוד דבר באשר להערכות הישראלית למבצע השנה וחצי האחרונות איפשרו לישראל להערך למבצע כאשר היא משתמשת בפלטפורמות הזירות השונות כדי לבחון את מהלכי התקיפה כך למשל יכולות הטיסה הארוכה לתימן, תקיפה בונקרים תת קרקעיים בלבנון, סוריה, ועזה כולל האירוע האחרון בו הותקף במעמקי האדמה מוחמד סינוואר. חיסול עשרות הבכירים במכה בסבב פתיחה נעשה כניסוי כלים על אמת בדיוק לפני כחודשים כאשר חיל האוויר תקף בו זמנית מעל מאה בכירי חמאס בעזה במכת הפתיחה הלילית של מבצע ״ מרכבות גדעון״ גם אז התקיפה בוצעה כמה דקות לפני השעה שלוש לפנות בוקר.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.