טל בארי, ראש מחלקת המחקר של מכון עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מתריע בראיון מקיף ל”מעריב” כי מערך הכטב”מים של חיזבאללה עשוי לעבור שינוי הנובע מהפקת לקחים של האיראנים וחיזבאללה מהמלחמה האחרונה.
לדבריו: “חיזוק מערך הכטב”מים של חיזבאללה בכלל, ובפרט המתאבדים שבתוכו, הוא אחד הלקחים המרכזיים של האיראנים וחיזבאללה מהמלחמה האחרונה. הפיכתו של מערך הכטב”מים מאיום אסטרטגי פוטנציאלי לאיום אסטרטגי ממשי נובעת מכמות הכטב”מים, איכותם וצורת הפעלתם, והלקח שקיבלו האיראנים להפעילם בהיקפים גדולים מאוד בו זמנית ולא כפי שהופעלו במלחמה האחרונה”.
חיזבאללה גבול ישראל סוריה לבנון (צילום: רויטרס)
בארי מסביר כי “האיראנים קיבלו החלטה אסטרטגית לשקם את חיזבאללה לאחר המלחמה האחרונה ולשיקום שני מרכיבים עיקריים: הברחת אמצעי לחימה וייצור עצמאי של נשק על אדמת לבנון”.
הוא מתייחס גם לתקיפות שבוצעו לאחרונה בלבנון: “ב-5 ביוני 2025 ישראל תקפה מספר אתרים השייכים ליחידה האווירית של חיזבאללה, יחידה 127, האחראית על פיתוח, ייצור והרכבת כטב”מים. התקיפה כוונה לאתרים בדאחיה בביירות ובכפר עין קאנא בדרום לבנון. כל האתרים היו מתחת לבנייני מגורים אזרחיים ובסמוך אליהם”.
“באתרים הללו יוצרו, הורכבו וגם אוחסנו מאות כטב”מים. עוצמת ומיקום התקיפות במהלך הפסקת האש, בדגש על הדאחיה, מוכיחה על חשיבותם של אתרים אלה אבל גם מראה על הנחישות של חיזבאללה, בסיוע איראני, להשתקם". הוא מזהיר כי הכוונות של חיזבאללה ברורות: “על פי פרסומים שונים, כוונת האיראנים וחיזבאללה הייתה לייצר בפסי הייצור שהותקפו אלפי כטב”מים מתאבדים. להערכתנו, לאור לקחי המלחמה, כוונת האיראנים וחיזבאללה היא לייצר יתירות רבה וגמישות הפעלה בהיקפים גדולים של מערך הכטב”מים בעתיד”.
בארי מתייחס גם לזירה הרחבה יותר, ולמעורבות האיראנית בזירה הבינלאומית: “איראן הפכה לספקית כוח האש המדויק לטווחים שונים של רוסיה — כטב”מים וטילים כאחד. היועצים האיראנים נמצאים פיזית בשדה הקרב באירופה נגד אוקראינה, ממנו הם גם לומדים ומפיקים לקחים רבים בנוגע להפעלת נשק, טקטיקות לחימה ואסטרטגיה.”
“אחד מהלקחים המרכזיים של האיראנים הוא אופן השימוש הרוסי בכטב”מים מתאבדים — שיגור בו זמנית של עשרות ומאות כטב”מים מסוגים שונים לעבר מרחב עירוני מוגדר עם מטרות, וגרימת נזק גדול בתשתיות, רכוש ובנפש".
לדבריו, כבר במאמרים שפורסמו על ידי מכון עלמא בעבר, באוקטובר 2022 ,התריע המכון על מגמה זו: “כבר אז הסתמנה תפנית דרמטית ומטרידה: איראן הפכה לספקית עיקרית של כוח אש מדויק לרוסיה, ואנו מתעדים זאת שוב במאמרים שפרסמנו בינואר 2023 ומרץ 2024 – רוסיה בונה ארסנל טילים וכטב”מים מבוסס על ידע וציוד איראני”.
עדיין איום טקטי בלבד
עם זאת, עד כה חיזבאללה לא הצליח לממש את מלוא הפוטנציאל של הכלים הללו: “למרות שמערך הכטב”מים המתאבדים נחשב בפוטנציאל כאיום אסטרטגי לפני המלחמה – במבחן התוצאה, ולמרות נזקים בנפש וברכוש, הם היוו עדיין איום טקטי בלבד. חיזבאללה לא הצליח לשגר נחילי כטב”מים שיגרמו לנזקים גדולים. השיגורים כללו לרוב כטב”ם מתאבד אחד או שניים בו זמנית לעבר אזור מוגדר – לכל היותר ארבעה כטב”מים – שגרמו לנזק טקטי ממוקד”.
אך עתה, לדברי בארי, האיראנים וחיזבאללה מעוניינים ומתכננים לבצע שינוי: “ההערכה היא שהאיראנים וחיזבאללה מתכוונים לשנות את צורת ההפעלה לקראת העימות הבא עם ישראל. הם למדו מ’המודל הרוסי’ כי צורת ההפעלה הרצויה היא "הצפת השמיים" בנחילי כטב”מים, מה שיקשה על מערכות ההגנה של ישראל ליירטם בו זמנית”.
הוא מזכיר כי חיזבאללה מפעיל כטב”מים כבר למעלה מ-25 שנה: “החל משנות ה-90 של המאה הקודמת – בזירה הפנים-לבנונית, בזירה הסורית, ובמיוחד נגד ישראל. ניסיון זה, במיוחד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, סייע רבות לעלייה משמעותית ביכולת הפעלת הכטב”מים של הארגון”.
לגבי הכמויות, אומר בארי: “ב-2006 היו בידיהם עשרות בודדות של כטב”מים. בשנת 2013 – להערכתנו – כמאתיים. בשנת 2016: כ-800. בשנת 2021: כ-2000. ובאוקטובר 2023 – להערכתנו – כ-2,500 כטב”מים מבצעיים".
ישראל, לדבריו, הצליחה לפגוע במערך – אך עדיין קיימת תשתית: “במהלך המלחמה, ישראל פגעה קשות במערך הכטב”מים. כיום, ההערכה היא כי נותרו לחיזבאללה מאות כטב”מים מבצעיים. על מנת ליישם את ‘המודל הרוסי’, צריך אלפי כטב”מים, ולכן ניתן דגש לשיקום יכולת הייצור העצמאית על אדמת לבנון.”
פוטין מתארח אצל מנהיג איראן חמנאי בטהרן ביולי 2022 (צילום: רויטרס)
על המשך התהליך הוא מוסיף: “למרות הפגיעות, אנו מעריכים כי עדיין קיימים אתרי ייצור והרכבה בלבנון, ויוקמו כנראה נוספים בהמשך. בסבירות גבוהה, ייצור כטב”מים יימשך. להערכתנו, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפות ביוני 2025, האיראנים ימשיכו להעניק עדיפות לשיקום המערך, תוך הפניית יחידות ומשאבים רבים – יחידה 8050 (אחראית על הייצור), יחידה 8090 (אגף המשנה), ויחידה 340 (הכשרה, מחקר, פיתוח ואימון).”
לסיום מדגיש בארי את עומק השינוי: “אנחנו נמצאים בנקודת תפנית. התכנון הוא להפוך את מערך הכטב”מים של חיזבאללה לאיום אסטרטגי ממשי. זוהי המציאות שממשיכה להתפתח לנגד עינינו.”
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".