בצה״ל אומרים כי התקיפות בנמלים בתימן נועדו לגרום לחברות הספנות ולרב החובלים של אוניות הסחר לחשוש להגיע לנמלי הים של החות׳ים בתימן ובכך ליצור מצור ימי על תימן. גורם בכיר בצה״ל מספר על פעילות חיל הים מול חופי תימן: ״היום בשבע בבוקר תקפו ספינות טילים בחודיידה, הנמלים האלה משמשים להעברת אמל"ח של החותים ואנחנו מזהים את זה כצוואר בקבוק שאפשר לפגוע בו. משם מגיעות הרבה אוניות שמביאות ציוד לחימה שמשמש לחימוש הצבא החות'י וגם טילים ששוגרו לעבר מדינת ישראל. התקיפה עצמה בנמלים זה חלק ממארך ארוך ומתמשך שנועד לגרום לציי הסוחר להבין שזה אזור לחימה ולהפחית את ההעברה שלהם לשם״.
עוד הוסיף ואמר הגורם הבכיר שהוסיף: ״זו תקיפה ראשונית ותקדימית שבוצעה על ידי טילים מדויקים לעשרות קילומטרים ואנחנו יכולים להשתמש בהם מתי שצריך מדובר במאמץ צה״לי שכלל את אמ״ן אגף המבצעים חיל האוויר שהיו מעורבים משמעותית. ובסוף מי שמבצע זה שייטת שלוש. ספינות הסער 6 מביאות למבצע יכולות מאוד איכותיות. בוצע ירי של שני טילים ארוכים ומדוייקים מאוד משמעותיים״.
ספינות סער 6 (צילום: דובר צה"ל)
״החות׳ים מבצעים ירי בשבועות האחרונים נגד ישראל אבל הם בעיה עולמית, השפעה שלהם מאוד משמעותית והם פוגעים ביציבות בכל האיזור. אנחנו ממשיכים לפעול, פעלנו בעבר והיום זה בעצימות אחרת אבל כמובן שנמשיך לפעול, פועלים במגוון שיטות ונמשיך לפעול״, אמר הבכיר.
בחיל הים אומרים כי היתרון שלהם זה לפעול לטווחים ארוכים ולאורך זמן, ״לא נפרט את כל השיטות אבל כמו שחיל האוויר יודע במהירות אנחנו עושים את זה לטווח ארוך, תקפנו תשתיות בנמל חודיידה. אנחנו פגענו בתשתיות ברציף וכמו שנאמר אנחנו פועלים ממרחק רב, מאות קילומטרים. הרציפים עצמם נפגעו ואנחנו מנסים להעמיק את ההישג כל פעם. הרכב הכח שפעל היה ספינות של שייטת 3 ואני לא רוצה לפרט, הדרך לשם וחזרה אנחנו עושים בשיטות מתקדמות מאוד ומדויקות״.
בצה״ל אומרים כי אומנם המעבר בתעלת סואץ מפוקח והיה צורך להסוות את הפעילות, באופן כזה שהמבצע יהיה חסוי עד לתקיפה: ״אנחנו מטבע הדברים כלי שיט גדולים כמו סער 6 אנחנו מבינים שזה לא מקום סטרילי ולכן יש הרבה פעולות שנועדו לטשטש, היו פעלנו מרחק רב מישראל, אנחנו פועלים בהרבה מקומות רחוקים וחלקה פעילות חשאית״.
בצה"ל סירבו לציין אם עדכנו את ארה״ב בטרם התקיפה: ״אנחנו בשיתוף פעולה הדוק עם האמריקאיים במקומות האלה, יש מורכבויות ובסוף ישראל יודעת לעשות מה שצריך בשביל עצמה״, אמר הבכיר בצה״ל אשר גילה כי רבע מהכח שהיה על הספינות, היו לוחמות בנות.
״ראינו בהרבה פעולות לוחמות ובספינות הטילים קרוב לרבע זה לוחמות, זה באמת גאווה גדולה. רבע ואף יותר שנמצאות שמה״, גילה הבכיר. בחיל הים לא מציינים מתי הספינות ישובו לגבולות ישראל ואם הם תקבלנה משימות נוספות. ״הים האדום הוא רחוק, אנחנו עושים את ההערכות שלנו לגבי האם לומר מתי חוזרים או לא כי אנחנו יכולים להידרש להישאר באיזור זה בעצם הגמישות שלנו״, אמר הגורם הצבאי הבכיר.
הגורם הבכיר סיפר כי הים היה נח לכוח התוקף והיה נמוך: ״אבל היו מורכבויות והכנו סל כלים נרחב לאירועים שיקרו, אנחנו פועלים במרחבים האלה אבל פועלים שמה גם עוד כוחות ויש קצת יותר מורכבות שם בנוסף למרחק והזמן. המיקוד שלנו זה חודיידה והנמלים האחרים״.
כאשר נשאל אם יש פה מסר לאיראן? השיב: ״אני לא נכנס לזה״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.