התמונות של חייל צה״ל מתן אנגרסט נחטף מהטנק הפגוע שלו בצד הישראלי של הגבול הוצגו אתמול (שוב), וראינו גם איך הוא עובר לינץ׳ אכזרי במיוחד. ואם זה לא מספיק, העדויות שעולות מהחטופים ששבו מהגיהינום של עזה מעלות את מה שמתן כנראה עובר – מכות חשמל, אלימות פיזית ועוד.
במדינה מתוקנת עם הנהגה רצינית, הסרט והעדויות לא היו עוברים לסדר היום. אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה שמתנהלת על פי אמות מידה סבירות. כרגע החייל מתן אנגרסט ועוד 54 חטופים לא נמצאים בסדר העדיפות העליון של ממשלת ישראל. כרגע צריך להציל את הממשלה ולהעביר את חוק ההשתמטות. צריך לפטר את היועצת המשפטית, צריך להרגיע את עסקני הליכוד שגילו כי הם כבר לא חלק ממשפחת המלוכה, ולכן הם לא רצויים ולא מוזמנים לחתונת השנה בשבוע הבא בחוות רונית.
משפחתו של מתן אנגרסט בהפגנה לשחרור החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
למרות שיש עוד חודש עד למועד שהוקצב ל״מרכבות גדעון״, מסתמן כבר עכשיו פער בין היכולות לתוצאות, ובין הנחישות של הלוחמים והמפקדים לתרגום ההישגים הצבאיים לתוצר מדיני.
ישראל מנהלת עכשיו מלחמה בעוצמה גבוה ביותר: חמש אוגדות מתמרנות ברצועה ועשרות אלפי לוחמים נמצאים בלחימה. אבל העסק הזה לא תופס באמת את סדר היום החדשותי והציבורי של המדינה. המהלך הזה מתנהל, כך נראה, כעוד עניין בשגרת היום יום במדינה. למישהו יש כנראה אינטרס לנרמל לנו את המלחמה.
הפחד הכי גדול הוא שהמלחמה בעזה תנורמל ציבורית בדיוק כמו מחדל ביטחון הפנים של ישראל, שבה המשטרה לא מתפקדת כראוי ומדי יום נרצחים אזרחים יהודים וערבים כאחד. כמו שמשרד התחבורה לא מתפקד ואזרחים נהרגים מדי יום בכבישי ישראל כאילו מדובר בגזרת גורל. כמו שמשרד הכלכלה והאוצר לא מתפקדים ויוקר המחיה בישראל שובר שיאים. עד כדי כך שמנה שווארמה בפיתה עולה כמו ארוחת גורמה במסעדה בלונדון או בפריז.
בכל מדינה שמתנהלת באופן נורמלי – הסיפור של החייל מתן היה הופך לציבור את הבטן, והוא היה מביא את הממשלה להתמקד אך ורק בעניין הזה. אבל לפי עדות ההורים של מתן, שנפגשו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא לא היה מודע למצבו של החייל שהמדינה-הממשלה שלחה אותו להגן עלינו ולהילחם עבור כולנו. וזה מעיד עד כמה הנושא נמצא בסדר העדיפות של הממשלה והעומד בראשה.
אחרי 613 ימים בשבי הגיע הזמן לנהל מהלך אמיתי. רונן בר, שאמור לפרוש ביום ראשון הקרוב, העניק בימים האחרונים לראש הממשלה בנימין נתניהו מתנת פרידה – מדובר במתנה בדמות כנופיית הפשע של רפיח, כנופיית אבו שבאב. בשב״כ חושבים שכמה נרקומנים, סוחרי סמים, גנבים וסרסורים יצליחו לעשות את מה שצה״ל הגדול לא הצליח לעשות – לפרק את משילות חמאס ברפיח.
שלא נתבלבל – מדובר בספין ביטחוני ולא מעבר, מה שמעניק לממשלה עוד כמה ימי דחייה כדי שלא להביא את הרשות הפלסטינית בגיבוי מצרי, ירדני, סעודי ואמריקני כתחליף משילותי לחמאס בעזה. לאחר כמעט שנתיים ולפני פגרת הקיץ הארוכה של הכנסת, ישראל חייבת לרכז מאמץ להחזיר עוד היום את 55 החטופים, ובהם גם החייל הגיבור מתן אנגרסט.
ועוד דבר – לכל החתנים שמתחתנים עכשיו בעונת החתונות, אם אפשר להוסיף עוד משפט קטן ואמיתי לפני שבירת הכוס ובהמשך לפסוק בתהלים: בתוך ״אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי״, להוסיף "אם אשכח את חיילינו השבויים ואזרחינו החטופים, תשכח ימיני".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".