שופט העליון נעם סולברג הורה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להגיב עד יום לאחר פרישת רונן בר מראשות השב"כ לעתירה של משפחות שכולות וקרובי משפחה של חטופים, בה נדרש בג"ץ לפסול את חוות הדעת של היועמ״שית, לפיה נאסר על נתניהו למנות ראש שב״כ.
העותרים טוענים כי בפסק הדין שניתן בעתירה בעניינו של רונן בר, בג"ץ נמנע במכוון מלהטיל מגבלות על הממשלה ועל ועדת גרוניס בנוגע למינוי ראש חדש לשב"כ – וזאת, אף שהוציא צו ביניים שהקפיא את המינוי במהלך הדיונים. לטענתם, מאחר שפסק הדין לא כלל מגבלות, חוות הדעת שניתנה לאחר מכן שגויה מבחינה משפטית ודינה בטלות.
נעם סולברג (צילום: אברהם בלוך)
לטענת העותרים, בג"ץ נשען בפסק הדין על מצב תיאורטי בלבד – שכן בר הודיע על התפטרותו, ולכן לא היה מקום לעסוק במינוי מחליפו במסגרת הפסק. אם כוונת בג"ץ הייתה לכלול גם את סוגיית המחליף, נכתב בעתירה, ניתן היה להכריע בכך במפורש – ולכן גם מהטעם הזה חוות הדעת המאוחרת אינה תקפה.
עוד נטען כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי מיארה, "ניהלה הליך אדוורסרי במשך חודשים ארוכים נגד הממשלה שלה היא מייעצת", אולם לאורך כל הדרך נמנעה מלטעון שנתניהו מנוע ממינוי מחליף לבר – להבדיל מסוגיית הדחתו. לפיכך, טוענים העותרים, העלאת הטענה הזו בשלב זה נגועה בשיהוי כבד, ובהרב-מיארה עצמה יצרה השתק מלהעלות אותה.
לדברי העותרים, מחדלים אלו של מיארה ושל גיל לימון "מתרחשים אל מול צורך ביטחוני לאומי ראשון במעלה למנות בדחיפות ראש שב"כ קבוע", וזאת "בעיצומה של מלחמה רב-זירתית מורכבת ביותר, כאשר כל דחייה עלולה לעלות בחיי אדם ובנזק בלתי הפיך לביטחון המדינה".
עוד נכתב כי חוות הדעת של מיארה ניתנה בניגוד עניינים, וכי ההנחיות שנקבעו בה לוקות בחוסר סבירות קיצוני, נגועות בשיקולים זרים וניתנו תוך הפליה, שרירותיות, וניגוד עניינים במספר רבדים – והכל בניגוד לחובת הרשות לפעול בהגינות, במהירות הראויה ועל בסיס תשתית עובדתית ונימוקים ענייניים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.