חדשות בעולם
רוסיה כבר איננה האיום המרכזי – סין הינה הסכנה הגדולה ביותר
שינוי דרמטי בתפיסת האיום של ארה"ב: הפנטגון משנה את כיוון ההתמודדות עם האיומים הגלובליים, ומעתה יראה בסין כאיום המרכזי על הביטחון הלאומי של ארה"ב, במקום רוסיה. כך עולה ממסמך פנימי סודי שנחשף ב"וושינגטון פוסט", המפרט הנחיות חדשות שניתנו לצבא האמריקני על ידי שר ההגנה, פיט הגסת', באמצע מרץ.
"איום עיקרי ותרחיש יחיד"
המסמך, הנושא את השם "הנחיה אסטרטגית זמנית להגנה לאומית", קובע במפורש כי "סין היא האיום היחיד שעמו מתמודדת המחלקה, ומניעת השתלטות סינית על טייוואן – תוך הגנה בו-זמנית על אדמת ארה"ב – הוא התרחיש היחיד" שלקראתו יתכונן הצבא האמריקני. במקביל, ההנחיות מדגישות כי הגנת המולדת האמריקאית תישאר בראש סדר העדיפויות, סוף-סוף מדיניות הממשל היא America first.
השלכות המדיניות החדשה
משמעות הדברים היא שההתמודדות עם רוסיה, קוריאה הצפונית ואיראן עוברות למקום נמוך יותר בסדר העדיפויות. ארה"ב תפעיל לחצים על בעלות בריתה ברחבי העולם להגדיל את הוצאותיהן הצבאיות ולהוביל בעצמן את מאמצי ההרתעה מול איומים אלה. הפנטגון גם יעשה שימוש בסיכונים גבוהים יותר בזירות אחרות מלבד סין והגנת המולדת.
שינוי יעדי הטרור והסמים
המסמך גם מכוון את הצבא האמריקני להתמקד במשימות נגד טרור נגד קבוצות בעלות יכולת וכוונה לתקוף את ארה"ב, מה שמאותת על הורדת עדיפות מכוחות מזויינים במזרח התיכון ואפריקה, משאמנם אלה מערערי יציבות אזורית, אך מצד שני – אין בקרבם שאיפה לבצע התקפות בינלאומיות. בנוסף, המסמך מורה למפקדי הצבא להבטיח גישה לתעלת פנמה ולקחת תפקיד אסרטיבי יותר במאבק בסחר בסמים, הגנת גבולות וגירושים, תחומים שבדרך כלל מנוהלים על ידי משרד ביטחון המולדת.
השפעת קרן "הריטג'" על המדיניות
לפי ניתוח של הוושינגטון פוסט, המסמך נושא טביעות אצבע ברורות של מכון המחקר "הריטג'" (The Heritage Foundation) השמרנית, כולל קטעים שהם כמעט העתק מילה במילה של טקסט שפורסם על ידי מכון החשיבה בשנה שעברה. טיעון זה נתמך גם בעובדה שאחד ממחברי הדו"ח של "הריטג'", אלכסנדר ולז-גרין, ממלא כעת תפקיד זמני כבכיר במדיניות הפנטגון.
מדיניות טראמפ ו"פרויקט 2025"
לאורך מסע הבחירות, התכחש דונלד טראמפ לטענה שתוכנית "פרויקט 2025" של קרן "הריטג'" תשמש כמתווה לכהונתו השנייה. אולם, המדיניות והמינויים שלו, כולל הנחיות הפנטגון, מבהירים כי תוכניות "הריטג'" השפיעו עמוקות על החודשים הראשונים של ממשלו. לאחרונה, טראמפ אף הצהיר לעיתונאים כי "אנחנו חייבים לקבל את גרינלנד", מה שהעלה מתחים עם דנמרק, בעלת ברית בנאט"ו ששולטת במדיניות החוץ וההגנה של האי.
המשמעות עבור בעלות הברית של ארה"ב ולמזרח התיכון
ההנחיות מציינות בבירור כי הפנטגון "יקבל סיכונים בזירות אחרות" בשל מגבלות כוח אדם ומשאבים, וילחץ על בעלות ברית באירופה, המזרח התיכון ומזרח אסיה להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן כדי לקחת על עצמן את עיקר תפקיד ההרתעה נגד איומים מרוסיה, צפון קוריאה ואיראן. עבור ישראל והמזרח התיכון, משמעות הדבר היא שארה"ב עשויה להפחית את מעורבותה הישירה באזור, ולצפות שבעלות בריתה המקומיות, ייקחו על עצמן אחריות גדולה יותר להתמודדות עם איומים אזוריים כמו איראן.
יחסי ארה"ב-נאט"ו
ההנחיות שבמסמך הפנטגון מכירות בכך שארה"ב לא תספק תמיכה משמעותית, אם בכלל, לאירופה במקרה של התקדמות צבאית רוסית, וציינו שממשל טראמפ מתכוון לדחוף את בעלות ברית נאט"ו לקחת אחריות עיקרית על הגנת האזור.
בעוד שאסטרטגיית ההגנה הלאומית של ממשל ביידן משנת 2022 הדגישה בריתות בהתמודדות עם התוקפנות הרוסית, וסברה (כלשון המסמך) כי "בריתות הדדיות ובעלות ברית… היתרון האסטרטגי הגלובלי הגדול ביותר שלנו", ההנחיה הזמנית של הגסת' אומרת שנאט"ו חייבת לקחת על עצמה "חלוקת נטל גדולה בהרבה" מכיוון שארה"ב תהיה מסויגת באספקת כוחות כשהעדיפויות שלה ממוקדות במקומות אחרים.
מדיניות חדשה כלפי טייוואן ותגובת סין
ההנחיות החדשות של הפנטגון ל"הגנת מונעת" של טייוואן כוללות הגדלת הנוכחות של הכוחות באמצעות צוללות, מפציצים, ספינות בלתי מאוישות, ויחידות מיוחדות מהצבא וחיל הנחתים, וכן התמקדות רבה יותר בפצצות שמשמידות מטרות מחוזקות ותת-קרקעיות. התוכנית גם קוראת לשיפור ההגנה על מיקומי הכוחות האמריקניים באינדו-פסיפיק. כל אלה, כחלק מאסטרטגיה חדשה שנועדה למנוע מסין, מלכתחילה, להשתלט על טייוואן, ולא לחכות עד לתקיפה מצד סין שתגרור למלחמה כבדה יותר.
לצד הדגש על תמיכה להרתעת התקפה סינית על טייוואן, המסמך קורא גם ללחוץ על טייוואן להגדיל את הוצאות ההגנה שלה בצורה משמעותית, כפי טראמפ ובעלי בריתו ביקרו את טייוואן בעבר. נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה, אמר בשבוע שעבר כי טייוואן תגדיל את הוצאות ההגנה שלה ליותר משלושה אחוזים מהתמ"ג – עלייה מכ-2.5 אחוזים – כחלק מרפורמה מתמשכת בתשתית הצבאית שלה. סין הגיבה בשיגור של גל מטוסי קרב וספינות ליד האי, והזהירה כי "מי שמשחק באש – יישרף".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
