Connect with us

כלכלה

בשורה למשרתי המילואים בישראל: "יביאו אותם לאזור 250-300 אלף שקל"

Published

on




בפרק השלישי של פודקאסט "אוברדראפט" של "מעריב", חושף מנהל רשות המסים בישראל, שי אהרונוביץ', כיצד המדינה סיימה את 2024 בהכנסות שגבוהות ב-37 מיליארד שקל מהצפוי, מה מתכנן לשוק מטבעות הקריפטו ולמילואימניקים, ואיך הוא מתמודד עם האיום האמריקני על מכסי יבוא.

אתה בתפקיד כשנה וחצי. נכנסת לתפקיד ב-7 באוקטובר אם אני לא טועה. איך שנת 2024 מסתיימת אצלכם?
אהרונוביץ': "שנת 2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת. התחלנו את השנה פסימיים עם יעד הכנסות של 409 מיליארד שקלים, ויעד הכנסות מתוקן שתוקן בעקבות המלחמה. אבל בסופו של דבר הכלכלה הפתיעה לטובה וסיימנו עם 446 מיליארד שקלים".

שלמה פרץ ושי אהרונוביץ (צילום: מעריב אונליין)
שלמה פרץ ושי אהרונוביץ (צילום: מעריב אונליין)

איך אתה מסביר את זה?
אהרונוביץ': "ראשית, הממשלה וקרן הפיצויים ששולמו לתושבי מדינת ישראל עזרו להחזיק את הכלכלה מעל המים. שנית, אחרי השבועות הראשונים של המלחמה שבהם גם אזור המרכז היה משותק, רוב המדינה חזרה לפעילות. למרות שהיה לנו היקף גבוה של אנשי מילואים, החינוך חזר, ולכן שנת 2024 הייתה שנה כלכלית יציבה יחסית".

והערכתך לגבי שנת 2025?
אהרונוביץ': "שנת 2025 היא גם מאתגרת. יעד הגבייה שנקבע הוא 469 מיליארד שקלים, אבל אנחנו אתגרנו את עצמנו וקבענו 475 מיליארד שקלים. כרגע אנחנו עומדים בקצב – השליש הראשון של השנה עד סוף אפריל עמד על כ-180 מיליארד שקלים".

ינואר 2025 הפתיע אתכם?
אהרונוביץ': "ינואר היה חזק בגלל כמה גורמים. ראשית, העלאת מע"מ מ-17% ל-18% ב-1 בינואר גרמה להקדמת רכישות ותשלומים בדצמבר. שנית, המעבר ב-31 בדצמבר של חוק הרווחים הקלויים גרם לחלק לא קטן מבעלי החברות לחלק דיווידנד ב-31 בדצמבר במקום ב-2025, כדי לחסוך במס. לכן ינואר 2025 היה מעל 60 מיליארד שקלים".

כמה ההשפעה של אחוז המע"מ הנוסף?
אהרונוביץ': "אחוז מע"מ שווה בערך לשישה מיליארד שקלים בשנה. חשוב לזכור שתקציב 2025 החשיבות שלו הייתה להחזיר יציבות ולהתחיל בתהליך של הורדת יעד הגירעון. גמרנו את 2024 בגירעון של קצת יותר מ-7 אחוזים, והמטרה היא להוריד את הגירעון כדי לתת בשורה לגופי הדירוג ולעולם הכלכלי".

איזה ענפים הכי מכניסים כספים לאוצר?
אהרונוביץ': "ענף הייטק הוא כתר. אנחנו מעריכים שהוא מעל 25% מסך הכל ההכנסות. חלק גדול מחברות הייטק הן תחת חוק עידוד השקעות ומשלמות רק 6% מס, אבל הן יוצרות אקו-סיסטם מיסוי – מעסיקות מהנדסים ועובדים שמשלמים פה מס הכנסה כתושבי ישראל".

מה קורה אם חברות מחליטות לעבור למדינות אחרות?
אהרונוביץ': "זה כמובן דבר מדאיג מאוד. יודע שגם בעקבות 2023, עוד לפני המלחמה, מה שקרה עם הרפורמה המשפטית עשה רעש, אבל בסופו של דבר לא ראינו את זה מתבטא במספרים. דווקא אנחנו רואים השקעות – סבבי גיוס, ראינו את מכירת וויקס לגוגל. אבל בוודאי שאנחנו כל הזמן עם היד על הדופק".

בואו נדבר על מילואימניקים. מה הם יקבלו אחרי 200-300 ימי מילואים?
אהרונוביץ': "מתחילת המלחמה עשינו דבר תקדימי. כל מי שיצא למילואים – הפסקנו הליכי גבייה והקלנו על התהליכים הפרוצדורליים. עצמאי שעשה מילואים, חוץ ממה שהוא מקבל מביטוח לאומי, קיבל גם פיצוי על הרווחים שאיבד במלחמה – דבר שמעולם לא היה. עכשיו השר הכריז על תוכנית חדשה: מילואימניקים קרביים – מי שנמצא בחזיתות ולא יכול להמשיך בעבודה הרגילה – יקבלו נקודות זיכוי שיביאו אותם לאזור של 250-300 אלף שקל בשנה שלא יידרשו לשלם עליהם מס. זה אמור להיחקק במושב הקיץ".

ומה לגבי נשות המילואימניקים?
אהרונוביץ': "נקודות הזיכוי יוכלו לעבור בין בני הזוג – דבר תקדימי. אם המילואימניק לא יכול לנצל את נקודות הזיכוי, בת הזוג שלו תוכל להנות מהן".

בואו נעבור לגילוי מרצון. מה השתנה במדיניות?
אהרונוביץ': "ב-15 השנים האחרונות היו שני הליכי גילוי מרצון גדולים – אחד בתחילת העשור הקודם ואחד ב-2017. הם היו אנונימיים – לא צריך היה לחשוף שם בשלבים הראשונים. 99% מהמקרים הסתיימו בהצלחה. עכשיו, בגלל המצב הכלכלי ונושא הקריפטו, אנחנו מתכננים גילוי מרצון חדש. הפעם לא אנונימי – צריך לחשוף שם מההתחלה, אבל זה ייעשה במחלקה מיוחדת ברשות, לא אצל פקיד השומה הרגיל".

למה הדגש על קריפטו?
אהרונוביץ': "ב-2017 רשות המסים הוציאה עמדה שקריפטו הוא נכס כספי, אבל לא היה ברור מה תוצאות המס. היו הרבה אנשים נורמטיביים שקנו קריפטו לפני 7-10 שנים, חלקם קנו בכלום והפכו לעשירים, ומה לעשות – לא הייתה עמדה ברורה והם לא דיווחו. הבעיה היא שהבנקים בישראל עדיין לא יודעים איך לקלוט כספים מקריפטו. יש לנו חשש שאם בן אדם יודע שיש לו קריפטו אבל הוא לא יכול להביא את הכסף לארץ, הוא לא יוצא לשלם מיסים".

מה עם ישראלים שקונים דירות בחו"ל?
אהרונוביץ': "אנחנו מקבלים מידע מכוח אמנות מס בינלאומיות. לפני חודש וחצי אנשים שלנו היו בכנס של ה-OECD בפריז, והולכים להגביר את שיתוף הפעולה דווקא בנושא נדלן. מי שרוצה לישון טוב בלילה עדיף לו לבוא ולתת גילוי, בטח עכשיו כשיהיה גילוי מרצון".

מה עם השפעת המכסים האמריקניים?
אהרונוביץ': "השאיפה שלנו שמדינת ישראל תהיה באפס מכסים. כרגע שמו לנו 17%, הקפיאו ל-7%, אנחנו ב-10%. החשש שחברות שיש להן רגל כאן ובארה"ב יעבירו ייצור לאמריקה. יש משלחת בוושינגטון כרגע, אנחנו מקווים שנהיה במדינות שהאמריקנים נותנים להן מכס מינימלי – בערך 5%".

ונושא היהלומים?
אהרונוביץ': "אנחנו מנסים להחריג את נושא היהלומים. יש שאלה מהי מדינת המקור – היהלומים לא נכרים בישראל, הם מגיעים לכאן, עושים להם עיבוד ויוצאים לארה"ב. גם זה כרגע בדיונים, וזה מעסיק את כל העולם, לא רק אותנו".

מילה אחרונה על הנדל"ן?
אהרונוביץ': "הנדלן הוא גם כתר – מס רכישה ומס שבח ביחד מביאים בשנה רגילה 16-17 מיליארד שקלים. יש כרגע האטה בגלל הריבית הגבוהה, אבל אני חושב שבסופו של יום, הדמוגרפיה בישראל חיובית ויש ביקוש למוצר הזה".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים