בחדר בבית המשפט אולד ביילי בלונדון, שישה גברים הועמדו למשפט השבוע בגין הצתה של עסק ששיגר ציוד לוויני לאוקראינה. בהמשך המסדרון, דיון נפרד עסק במזימה לכאורה לגרום ל"אלימות חמורה" כלפי עיתונאים איראנים העובדים בבריטניה. ובחודש שעבר, שישה בולגרים נידונו למאסר בגין לקיחת חלק ברשת ריגול רוסית שפעלה מבית הארחה בחוף המזרחי של אנגליה.
מקרים שונים אלה מדגישים כיצד בריטניה הפכה למוקד לרשת של פעולות ריגול זרות, כך מדווח ה"ניו יורק טיימס". עבור היועץ הבכיר של בריטניה בנושא איומי מדינה וטרור, רוסיה ואיראן מגייסות סוכנים באמצעות הרשתות החברתיות.
חשוד בריגול לטובת רוסיה, טיהומיר איוונצב (צילום: רשתות חברתיות)
היועץ, ג'ונתן הול, אינו יכול לדון בתיקים פליליים פעילים בגלל חוקי הסודיות המחמירים של אנגליה. אך בראיון ל"ניו יורק טיימס", הוא אמר שניסיונות של רוסיה ואיראן לבצע פעולות עוינות על אדמת בריטניה יוצרים רמת איום "יוצאת דופן", כזו שעשויה להיות קשה יותר מאשר זו שמקורה בטרור.
"טרור הוא משהו שמושך תשומת לב ציבורית", אמר מר הול, בין היתר בגלל "המוות, ההרס והכאוס" שנגרמים על ידו. איומי מדינה, לדבריו, "הרבה יותר קשים להבנה" עבור הציבור.
אזהרותיו של מר הול, ואלו של בכירים בריטים אחרים, עומדות בניגוד חריף לארצות הברית, שם הנשיא טראמפ כמעט ולא אמר דבר על מאמציהן של רוסיה ואיראן לערער את יציבות החברה האמריקאית, והעדיף במקום זאת להתמקד בפניות דיפלומטיות לשתי המדינות בנושאים כמו המלחמה באוקראינה ותוכנית הגרעין של טהרן.
גישתו של טראמפ מגיעה למרות שרשויות אמריקאיות עקבו אחר מה שלדעתן הן מזימות איראניות להתנקש בנשיא – טענות שאיראן מכחישה – וגורמי מודיעין לשעבר דיברו על סוכנים רוסים במקסיקו שניסו לעודד הגירה בלתי חוקית לארצות הברית.
בבריטניה, כמו בארצות הברית, חלק מהמקרים הללו עשויים להגיע לדרגות גבוהות. ביום שישי, שופט הודיע כי שלושה נאשמים יעמדו לדין באפריל בגין השריפות בשני נכסים וברכב הקשור לראש הממשלה קיר סטארמר. כלי תקשורת בריטיים דיווחו כי שירותי הביטחון חוקרים האם רוסיה הייתה מעורבת בשריפות – טענה שממשלת רוסיה מכחישה.
מר הול הודה כי פרטים מסוימים ממקרים אחרונים, כולל זה של ששת הבולגרים המעורבים ברשת הריגול הרוסית שפעלה מבית ההארחה בגרייט יארמות', עלולים להיראות "מצחיקים מטבעם".
"אבל בלי להיות 'משבית שמחות', אני חושב שזה עלול לפספס את הנקודה לגבי הסיכון שמציבים האנשים האלה", אמר מר הול. "הם שקלו להתנקש באנשים והם בבירור הצליחו להתקרב מאוד למטרות שלהם".
הבולגרים ערכו מעקב אחר מטרות שכללו עיתונאים, מתנגדי משטר רוסים ואישים פוליטיים. מנהיג הארגון דן באפשרות של חטיפה והריגת כתב חוקר. הקבוצה פעלה בהוראתו של יאן מרסאלק, איש עסקים אוסטרי לשעבר, שלטענת התביעה פעל מטעם המודיעין הרוסי.
במקרה נוסף, דניאל ח'ליפה, חייל צעיר בצבא הבריטי שריגל למען איראן, חשף את עצמו כשפנה בטלפון ל-MI5 והציע את שירותיו כסוכן כפול ללא הצלחה. לאחר שנמלט מהכלא על ידי חגירת עצמו לתחתית טנדר שהביא אוכל, ח'ליפה נעצר, נשפט ונידון ל -14 שנות מאסר בפברואר.
הול, עורך דין ותובע לשעבר המתמחה בפשיעה בינלאומית וביטחון, מונה על ידי הממשלה בשנת 2019 לבחון את יעילותם של חוקי הטרור של בריטניה, ובשנת 2024, לייעץ בנוגע לאיומי מדינה.
בסקירה רשמית שפורסמה בחודש שעבר, קרא מר הול לממשלת בריטניה ליצור סמכויות משפטיות חדשות שיאפשרו לה לתפוס דרכונים של חשודים כסוכנים זרים, להוציא התראות על פעילות של שירותי מודיעין זרים ולהעמיד לדין אנשים בגין תקיפה נגד קורבנות מעבר לים.
הוא אינו הבכיר היחיד שמצביע על כך. בהערכת האיומים השנתית האחרונה שלו, סוכנות הביון הפנימית של בריטניה, MI5, הזהירה כי רוסיה, איראן וסין מייצגות את האיומים הגדולים ביותר על הביטחון הלאומי של המדינה, וכי הן מעבירות פעולות ריגול וחבלה למיקור חוץ שנועדו לשבש ולערער את יציבות בריטניה.
קן מקאלום, מנכ"ל MI5, אמר באוקטובר שסוכני מודיעין רוסים עסוקים במשימה "ליצור מהומה ברחובות בריטניה ואירופה", בעוד ריצ'רד מור, ראש שירות המודיעין החשאי הבריטי, MI6, אמר ששירותי המודיעין הרוסיים "התפרעו מעט".
אחת הפעולות שבוצעו לאחרונה על אדמת בריטניה הייתה מתקפת חומר עצבים על סוכן כפול רוסי לשעבר, סרגיי סקריפל, בסליסברי, דרום-מערבית ללונדון, בשנת 2018. ההשלכות הניעו את ממשלת בריטניה לחוקק חוקי ביטחון לאומי חדשים בשנת 2023, שהפכו ריגול, חבלה והשפעה זרים לעבירות פליליות.
בפברואר נפגש הול עם גורמים ממשרד המשפטים בוושינגטון, כדי לבחון את הטיפול שלהם באיום מצד מדינות עוינות. הוא שיבח את "הגישה האמריקאית של "מה שעובד", המשתמשת במגוון רחב של חקיקה פדרלית ומדינתית כדי לשבש מזימות.
המגמה הבולטת ביותר בשנים האחרונות היא השימוש בקבוצות פשע מאורגן על ידי מעצמות זרות, אמר מר הול. זוהי תוצאה של גלי גירושים דיפלומטיים שגירשו קציני מודיעין מבריטניה, לדבריו, מה שאומר שמדינות "לא יכלו להשתמש בקציני מודיעין תחת כיסוי דיפלומטי כדי לגייס ולתאם משימות".
הול אמר כי גם רוסיה וגם איראן משלמות לפושעים מקומיים כדי לבצע מעשי אלימות, ריגול והפחדה על אדמת בריטניה. מאמצים כאלה זכו להצלחה חלקית, כאשר העמדתם לדין של המרגלים הבולגרים ואחרים הביאה לחשיפות נדירות של סחר בריגול עקב ליקויים באבטחה המבצעית.
רוסיה ואיראן, הזהיר, משתמשות גם באינטרנט כדי למצוא, להשפיע ולגייס אנשים בבריטניה ובארצות הברית, שתי מדינות שסובלות מרמות קיטוב גבוהות. הוא ציין כי "קשה יותר ויותר להילחם בכך" בגלל אופי הגיוס ברשתות החברתיות: "כל אדם מקבל עדכונים שונים, ואנחנו לא יודעים מה אנשים אחרים רואים".
"אם אתה קצין מודיעין", הוסיף הול, "מדוע שלא תנצל פילוגים במערב ותנסה למצוא סוג של סינרגיה תרבותית בינך לבין המטרה שלך?"
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".