הירי לרמת הגולן חושף מציאות מורכבת שעימה מתמודד הנשיא הסורי החדש אחמד א-שרעא (אבו אל-ג'ולאני): בעוד הוא מנסה לבסס את שלטונו ולהביא יציבות לסוריה, כוחות חתרניים פועלים להפיל אותו. כפי שמסביר אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור וביטחון, "עצם העובדה שהירי התבצע מהכפר תפסין, שזה כפר פלסטיני, אז רק אומר שבעצם בהחלט אין כאן מעורבות של המשטר וזה לא פעם ראשונה שנעשים ניסיונות מצד איראן לערער את המשטר של אל-ג'ולאני".
המקרה הנוכחי אינו חריג אלא חלק מתבנית רחבה יותר של התערבות איראנית במטרה לערער את היציבות בסוריה. נריה מזכיר את האירועים שהתרחשו באזור העלאווים לפני כמה חודשים, שם התרחש "הטבח שם, זה הכל שרידי דיוויזיה 4 בפיקודו של אחיינו של בשאר אסד, יחד עם אחד המפקדים של דיוויזיה 4, ובסיוע חיזבאללה כמובן". אותו אירוע, על פי נריה, "היה תגובה של המיליציות שנאמנות למשטר שירדו מאידליב ובעצם עשו שפטים שם באוכלוסייה שבמקור זה היה בעצם מעשה שתוכנן בקפידה על ידי איראן כדי לגרום לאי יציבות ולהפלתו של המשטר של אל-ג'ולאני".
למרות האתגרים, נריה מעריך שאל-ג'ולאני מצליח בהדרגה לבסס את שלטונו. "עצם העובדה שהוא מתפקד וחותם על הסכמים כמו למשל הסכמים עם התאגיד ענק של לייצור חשמל בסוריה כל הגשרים; עצם העובדה שהאמריקאים מפנים את שדות הנפט והגז של סוריה, מעידים על התמסדות מסוימת של המשטר". לדבריו, "יש כאן ניצנים של שליטה, זה עדיין לא הסוף. כי כמו שאמרתי, יש עדיין שרידים של המשטר הישן והפעילות חתרנית של איראן באמצעות סוכנים באמצעות מיליציות שעדיין נאמנות לה".
כוחות המורדים בסוריה, נובמבר 2024 (צילום: רויטרס)
"זאת לא הסכנה שעלולה למוטט את משטרו, הסכנה היא דווקא מבפנים. ג'יהאדיסטים לשעבר, שאל-ג'ולאני שילב בצבא הסורי, עשויים להתקומם נגדו – בעיקר בכל הקשור בנרמול יחסים עם ישראל".
בהקשר הישראלי, נריה מדגיש את הדילמה שעמה מתמודדת ישראל כלפי המשטר החדש. מחד גיסא, ישראל דורשת מאל-ג'ולאני לקיים שקט לאורך הגבול, אך מאידך גיסא, התגובות הישראליות עלולות לפגוע ביציבותו."אני יודע שהתגובה הישראלית הלא פרופורציונית לא מקלה איתו היא לא מסייעת לו זה ברור". למרות זאת, הוא מבהיר שישראל לא יכולה להתעלם מהירי: "ברגע שאנחנו והמודיעין איתר מאיפה בא הירי יודעים מה מקורות הירי, זה מדינה ריבונית והוא אחראי על השטח שלו".
הפתרון, לדברי נריה, טמון בהבנה הדדית: "מה שישראל עשתה בתגובה אומרת לו לאל-ג'ולאני 'אתה התחייבת לשקט, בבקשה תקיים את השקט הזה, כי אחרת אנחנו נטפל בזה'". לדבריו, המסר הישראלי ברור: "אנחנו נבצע את אותה מדיניות שאנחנו מבצעים בלבנון. נכון שלבנון חתמה על הפסקת אש, אבל אנחנו רואים שהפסקת אש לא כל כך מתקיימת מהצד הלבנוני של חיזבאללה, ואנחנו תוקפים ברגע שאנחנו רואים שיש איום על מדינת ישראל ואותו דבר עלול לקרות גם בצד הסורי".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.