חברת Boston Consulting Group (BCG), אחת מחברות הייעוץ הניהוליות הגדולות בעולם, פרשה ממיזם הסיוע ההומניטרי בעזה, כך פורסם אתמול (שלישי) בדיווח של ה"וושינגטון פוסט". בנוסף לכך דווח כי החברה, שסייעה בתכנון והפעלת הקרן ההומניטרית לעזה (Gaza Humanitarian Foundation – GHF), משכה את צוותה מתל אביב וסיימה את ההתקשרות עם הקרן. ואם לא די בכך, היא גם השעתה את אחד השותפים הבכירים שהוביל את הפרויקט, עד לסיום בדיקה פנימית.
פרישתה של BCG מגיעה בעיצומו של משבר מתמשך בפעילות הקרן, הנתמכת על ידי ממשלות ארה"ב וישראל, במטרה לספק מזון לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. המיזם, שיצא לדרך רק לפני כשבוע, כבר חווה שורה של טלטלות: שני בכירים התפטרו, נשמעות טענות כי צה"ל ירה לעבר אזרחים שהתקרבו לשיירות הסיוע, והאו"ם לצד ארגוני סיוע מרכזיים ממשיכים לסרב לקחת חלק בפרויקט.
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
כזכור, אתמול דווח גם כי במהלך חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה, זיהו כוחות צה"ל חשודים שנעו באזור אסור ולאחר שביצעו ירי אזהרה, ירו החיילים לעבר כמה חשודים שהמשיכו להתקרב. מקורות ערביים דיווחו על כ-30 הרוגים בתקרית ודובר צה״ל התייחס לתקרית ואמר כי במהלך תנועת ההמון על הצירים המוסדרים בדרך למתחם החלוקה, במרחק של כחצי קילומטר מהמתחם, כוחות צה״ל זיהו מספר חשודים הנעים לעברם תוך חריגה מצירי ההגעה. הכוחות ביצעו ירי הרחקה, ולאחר שלא התרחקו, בוצע ירי נוסף בסמוך לחשודים בודדים שהתקדמו לכיוון הכוחות.
על פי דיווח ברויטרס, הבוקר הודיעה הקרן ההומניטרית של ארה"ב (GHF) כי החליטה באופן רשמי להפסיק את חלוקת הסיוע וכבר היום לא יחולק הסיוע ברחבי הרצועה. ההחלטה התקבלה לאחר התקרית, ובעקבות פנייה לצה"ל, בדרישה להבהיר ולשפר את נהלי הבטיחות. הארגון דרש מהצבא הישראלי לכוון את תנועת הולכי הרגל באופן שימזער סיכוני בלבול וחיכוך, לפתח הנחיות ברורות יותר לאזרחים, ולשפר את ההכשרה לתמיכה בבטיחות אזרחים. דובר הקרן ההומניטרית הדגיש כי "העדיפות העליונה היא להבטיח את הבטיחות והכבוד של אזרחים המקבלים סיוע". בתגובה, דובר צה"ל הזהיר אזרחים מלנוע באזורים המובילים לאתרי החלוקה, ותיאר אותם כ"אזורי קרב".
הקרן ההומניטרית, שפועלת מזה שבוע בלבד, טוענת כי כבר חילקה יותר משבעה מיליון ארוחות בשלושה אתרי חלוקה "מאובטחים". אך המציאות מורכבת הרבה יותר. האו"ם וארגוני סיוע בינלאומיים סירבו לשתף פעולה עם הקרן. ג'ון אקרי, מנהל הביניים של הקרן, קרא לאנשי הומניטריים בעזה: "עבדו איתנו ונעביר את הסיוע לאלה התלויים בו". אך קריאה זו נתקלה בסירוב מוחלט.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.