בית משפט השלום נעתר לבקשת משטרת מחוז ירושלים והאריך את מעצרו של פעיל המחאה איל יפה עד יום רביעי החשוד בביצוע מעשה מגונה כלפי לוחמת משמר הגבול במהלך מחאה שהתקיימה בסמוך לכנסת.
בחיפוש שנערך בביתו של יפה אותרו אמצעי לחימה המוחזקים שלא כחוק, אשר לטענתו הם מימי מלחמת יום הכיפורים, כולל נשק מסוג קלאצ'ניקוב ותחמושת רבה.
בהחלטתו, כתב השופט: "זו תקופה ארוכה ששוטרי ושוטרות משטרת ישראל ולוחמי ולוחמות מג״ב נדרשים בתקופה ביטחונית רגישה לתת מענה מידי במספר רב של זירות ועושים זאת במסירות רבה. ביצוע מעשה מגונה כלפי לוחמת מג״ב צעירה בזמן הפגנה תוך ביזוי שלה מצביע על התנהלות חסרת רסן. המעשה חמור ונועד לבזות אותה אך לא רק אותה. מעשה כזה נועד לטעמי לפגוע במשטרה כולה ולערער על הלגיטימיות הציבורית שלה".
החשוד נעצר ביום שישי על ידי בלשי תחנת מוריה ממרחב ציון בסיוע שוטרי מחוז צפון, בגין עבירות של מעשה מגונה, השתתפות בהתקהלות בלתי חוקית, תקיפה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. חקירת המשטרה בעניין זה נמשכת.
קו אדום שאסור לחצות אותו לעולם!
התיעוד המזעזע של הטרדה מינית של מג"בניקית מחייב מעצר, חקירה ומיצוי כל דין. לאף אחד אין זכות לעשות דבר כזה. אסור שלוחמת מג"ב שבסך הכל מבצעת פקודות תהיה קורבן של אלימות מינית.
— Yulia Malinovsky יוליה מלינובסקי (@YuliaMalinovsky) March 27, 2025
כזכור, בתיעוד נראות שוטרות מג"ב מפנות מפגינים שהתיישבו על הכביש, כאשר בשלב מסוים המפגין נעמד מאחורי אחת השוטרות, קורא במגפון ומספר פעמים נראה שנצמד אליה עם האגן. שוטרת נוספת נראית לאחר מכן הודפת אותו מעליה אל הקרקע. צו המעצר אושר לאחר שבית המשפט מצא כי קיים חשד סביר נגד המפגין בביצוע עבירות המייחסות לו מעשה מגונה באדם והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
אמצעי הלחימה שנתפסו לכאורה בביתו של החשוד (צילום: דוברות המשטרה)
החלטה זו ניתנה בהמשך להחלטת בית המשפט (השופט איתן כהן) אמש לפיה נשמרה זכותה של המשטרה להגישה מחדש בתום השלמת חומר הראיות הנדרש על מנת לדון בבקשה, כנדרש לפי דין ולמען שמירה על זכויות כל הצדדים להליך וקיומו של הליך הוגן במסגרתו על בית המשפט לבחון את מלוא הראיות.
בדיון בית המשפט הערב נרשמה נוכחות חריגה של כמה קציני משטרה, בהם קצינת החקירות והמודיעין של תחנת מוריה בירושלים, סנ"צ עדי מזרחי בוארון, וכן ראש משרד החקירות של מרחב ציון. יפה אמר בבית המשפט: "אני בן 72, שירתי את המדינה לאורך שנים רבות, גם במלחמה הזאת שירתי במילואים. אני עם בעיית פוסט טראומה לא פשוטה, והמעצר הזה הוא מאוד בעייתי עבורי. אני יודע שעשיתי טעויות וצריך לתת עליהן תשובות ואני אתן. אני מאוד מבקש מכבוד השופט לתת לי מעצר בית, אני אגיע לכל חקירה בזמינות מיידית״.
לגבי ההטרדה המינית אמר: "המעשה הוא חמור, שכן הוא נועד לבזות את המתלוננת – ולא רק. מעשה כזה, שנעשה כלפי אשת כוחות הביטחון, נועד גם לפגוע במשטרת ישראל כולה ולפגוע בלגיטימיות הציבורית שלה".
פרקליטו של המאמן האישי עו"ד ניר פלסר: "אני מודה לביהמ"ש ולמשטרה שנענתה לצו איסור הפרסום כדי למזער את הנזק לחשוד. בשל המגבלות לא ארחיב את הדיבור, אך אומר כי כבר עכשיו מתעוררות שאלות סביב התלונה ומהימנותה. החשוד שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, מסר גרסה מפורטת ואנו מקווים שפעולות החקירה בימים הקרובים ינקו אותו מכל חשד".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".