שיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב אופנה בבית הספר שנקר לבין המעצב רונן חן במסגרת חגיגות 30 שנים למותג, הוליד קורס בשם "לצאת מהקווים" בו התבקשו הסטודנטיות לצאת מהקווים המאפיינים של בית האופנה רונן חן ולתת לו פרשנות חדשה ומקורית מנקודת מבטן האישית, האמנותית והיצירתית.
במהלך הקורס, שהתקיים בהנחיית אירה גולדמן וז'קלין סופר, חקרו הסטודנטיות את כתב ידו של חן, למדו על היבטים שונים של תהליכי עיצוב וייצור של בגדים ועיצבו קולקציה שהייתה חיבור בין שתי השפות כדי לדמיין עתיד ייחודי למותג רונן חן.
כתוצאה משיתוף הפעולה נבחרו פרויקטים מצטיינים שזכו בפרסים באדיבות בית האופנה רונן חן, ושלושה עשר דגמים נבחרים יוצרו ויימכרו בחנויות המותג ובאתר.
"לצאת מהקווים" של רונן חן ושנקר – עיצוב ללי צילום (צילום: אור רוזנברג)
רונן חן, בוגר המחלקה לאופנה בשנקר, ממשיך לקיים איתה קשרים מאז שסיים לימודיו. הוא מגיע לביקורות אופנה מדי פעם והוא חבר בחבר הנאמנים של המוסד.
"הסטודנטים במחלקה בשנקר הם דור העתיד של עולם העיצוב והאופנה בארץ", אמר רונן חן. עוד הוא הוסיף: "כמי שמאמין בביסוס התעשייה המקומית, בטיפוח היצירתיות ובחיזוק תחום האופנה – הקשר עם הסטודנטים חשוב לי במיוחד. שיתוף הפעולה הזה קרוב אליי במיוחד כי דו שיח פתוח, סקרנות ומחשבה על מה הרגע הנוכחי הם גם הכלים שאיתם תמיד עבדתי: להיות סקרן לעולם, לא לשקוט על השמרים וביחד לדמיין עתיד יפה יותר".
אילן בז'ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, הוסיף: "רונן, בוגר המחלקה חזר אלינו לא רק כאורח, אלא כשותף לדרך וחבר אמת. זהו חיבור מרגש בין עבר, הווה ועתיד, ובמידה רבה גם סגירת מעגל אישית מעוררת השראה".
"לצאת מהקווים" של רונן חן ושנקר – עיצוב עומר כרמלי (צילום: אור רוזנברג)
הסטודנטיות והעבודות המצטיינות
בין הסטודנטיות המצטיינות עדי מחטיוק, שיצרה חולצה משולבת עם וסט ומכנסי ג'ינס תוך שילוב חומרים יומיומיים ומחויטים. עלמה שפיגלר עיצבה חולצה שקופה עם רקמות ושמלת סרטים פרומים בהשראת המנהג היפני של חליצת נעליים בבית. חן מעדני שילבה בין גזרות מינימליסטיות לטקסטילים אישיים בהשראת המושג היפני "וואבי סאבי".
עמר כרמלי יצרה אוברול בהשראת ים המלח, יעל לוי דרזנין עיצבה חולצה וחצאית בהשראת האדריכל היפני טדאו אנדו, וללי בן פורת יצרה מערכת לבוש ספורטיבית המשלבת אלגנטיות עם פונקציונליות.
הקולקציה כוללת 13 פריטים נבחרים, ביניהם שמלה, אוברול, מעיל ומכנסיים והיא תימכר בחנויות רונן חן – לימיטד דיזינגוף 155 תל אביב, קניון רמת אביב תל אביב, קניון איילון רמת גן ובאתר, במחירים שנעים בין 199-999 שקל.
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.