הגיבורים של פריז סן ז'רמן הגיעו לבמה המרכזית של הכדורגל הם לא שונים מאנשי כדורגל אחרים. חלקם היו גאוני כדורגל מגיל צעיר והוכנסו לאקדמיה בגיל 5. חלקם גדלו בעוני קשה, חלקם הצילו את המשפחה שלהם עם הכדורגל, חלקם העלו את המדינה שלהם על המפה עם הכדורגל. חלקם איבדו את הבת שלהם לסרטן והקדישו את חייהם כדי לחגוג את חיה ולגייס על שמה מאות אלפי יורו בתרומות.

כדורגל הוא כוח כביר. התופעה התרבותית הגדולה ביותר בעולם – הרי יש יותר אוהדי כדורגל בעולם מאשר מוסלמים וקתולים ביחד. איפה שיש כדורגל, יש חיים. איפה שילדים משחקים את המשחק הזה, הם חולמים להבקיע בגמר ליגת האלופות. כל כך מעט ממאות מיליוני הילדים שמשחקים את המשחק יגיעו לרמות הגבוהות ביותר. 0.00000000000000000000001% מהם יבקיעו בגמר ליגת האלופות. כולם ברמות האלה נדירים, כולם עם סיפור חיים מיוחד.

וקטאר, מדינה אפלה שמשלמת שוחד כדי להשיג את מה שהיא רוצה, מדינה שמרמה את העולם ואת עולם הכדורגל, מדינה שמממנת אנשים שרוצחים כדורגלנים ואוהדי כדורגל בישראל – זו המדינה שחוגגת היום את הניצחון שלהם באליפות אירופה.

הקטארים השקיעו יותר מ-2 מיליארד יורו בפרויקט מכבסת התדמית שלהם בפריז. ואם מה שקצת יהרוס להם קצת את החגיגות זה שנזכיר את זה שקטאר הורגת עבדים, מממנת טרור רצחני ומזהמת את העולם, אז הנה. הזכרנו.

כמה חבל על כל הסיפורים האנושיים הבאמת יפים של השחקנים והמאמנים של פריז. זה לא מגיע להם שבעלי הקבוצה שלהם הם בין האנשים הרעים בעולם. לא מגיע להם שמנצלים אותם, את סיפורם ואת ההישגיות שלהם כדי שנדבר עליהם ולא על הרוע הטהור של קטאר. אבל מחובתנו להזכיר את הרמאות שאפשרה את בניית הקבוצה הזו. מחובתנו להזכיר בכמה דם מוכתם הגביע עם האוזניים הגדולות.