"באיזה עולם מז** זה הגיוני לבקש על בית בקיבוץ בעוטף שכירות של 13,000 שקל?" כתב יוזר המכונה "Jamus" ברשת ה-X (טוויטר), וחשף בכך מציאות מדהימה שנוצרה בשוק הדיור של יישובי עוטף עזה מאז פרוץ המלחמה. "אני אומנם רוצה בכל מאודי להגיע לשקם לעודד לעזור, אבל אתם נפלתם על הראש. פאקינג בית במרכז עולה במחיר הזה – אתם לא שפויים".
על פי תיאורו, המדובר בבית של 150 מטר, 4-5 חדרים, ו"ציפוי זהב בטח אין שם". כפי שהוא מציין, "על כל בית להשכרה בקיבוצים מסוימים יש רשימת המתנה של חמישים משפחות". החמור מכך – למרות הציפיות, לדבריו, התשלום אינו כולל את השירותים הקהילתיים המסורתיים כמו חינוך, שירותי קהילה, כביסה, בריכה וחוגים.
פער דרמטי בין קווי הגנה
העיתונאי אמיר תיבון, תושב נחל עוז, שהגיב ל-Jamus והשתתף בדיון באותו פוסט סביב התופעה, ניסה להסביר את המנגנון שיצר את המצב הזה: "ביישובים שנמצאים במרחק כמה קילומטרים מהגבול, ולא מאוד נפגעו ב-7 באוקטובר, נוצר שוק שכירות מכוער ונצלני. יש משפחות בקיבוצים שנפגעו קשה ולא יכולים לחזור הביתה, שמחפשים לגור באזור בגלל עבודה/בית ספר. והם מקבלים דמי פינוי של המדינה. אז המחירים ביישובים של הקו השני והשלישי קפצו לשמיים".
לדברי תיבון, המונח "עוטף עזה" כבר לא רלוונטי אחרי ה-7 באוקטובר: "יש פער של עולם שלם בין שני יישובים שמפריד ביניהם קילומטר וחצי". הוא ממליץ למי שרוצה לחזק ולשקם, ללא וויתור על חצי משכורת להתמקד "ביישובים הצמודים לגדר, שם המחירים אחרים לגמרי".
שדרות: עיר שהפתיעה את כולם
בעוד שהמצב בקיבוצים מציג תמונה של איזשהו עיוות זמני בשוק, בשדרות המציאות מחדשת מציאות מתונה יותר. אמירזגורסקי, בעלים של משרד התיווך "ג'ינג'י נדל"ן" בשדרות, מגלה מגמה מפתיעה: "כן, המלחמה השפיעה על מחירי הדיור בשדרות, אך באופן מפתיע המחירים דווקא עלו." הוא מציין את נתוני אתר הנדל"ן הממשלתי, שעל פיהם לדבריו ברבעון הראשון של 2024, בשיא המלחמה, המחיר החציוני של דירה בשדרות עלה ב-7% וחצה את רף המיליון שקל לראשונה.
זגורסקי מזהה שתי סיבות מרכזיות לתופעה: ראשית, ההשקעות הממשלתיות. "הממשלה השקיעה סכומים משמעותיים בשיקום תשתיות, מפעלים ובתים, מה שיצר עבודה ופרנסה, והוביל לעלייה בביקוש לדיור". שנית, שינוי בהעדפות הציבור: "בעקבות המלחמה, קונים רבים, להשקעה ולמגורים כאחד, חיפשו עסקאות באזורים עם מחירים נגישים יותר, איכות חיים גבוהה יותר, ותשואה משכירות שגבוהה משמעותית מערים במרכז".
שי כחלון מסוכנות K.S נדל"ן מאשר את המגמה: "המלחמה השפיעה בגדול! אפילו בהפתעה גמורה. מחירי הדירות רק עלו עקב ביקושי שיא לדירות. אחרי שהתושבים חזרו מהמלונות, הצטרפו ונוספו אליהם כ-2000 תושבים, מה שהגביר את הביקוש לדירות להשכרה". כחלון מעדכן: "כל דירה להשכרה נחטפת."
הוא מוסיף גם את המובן מאליו: "הביקושים הם גם עקב כך שאנשים מחפשים מחירים יותר נוחים ובגלל זה רואים מגמה של מעבר של אנשים מהמרכז לכאן". אך כחלון רואה בכך גם ביטוי לתחושת שליחות: "הסיבה לדעתי שזה קרה", הוא אומר, "זו הזדהות של המון תושבים ברחבי הארץ ורצון לחזק את העוטף כמה שיותר. אם זה במגורים או במקומות ציבוריים שעתידים להיפתח כמו וינגייט דרום, שהממשלה החליטה להעביר אותו מבאר שבע לכאן ולבנות כאן שלוחה מטורפת שלהם."
בניה חדשה בשדרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
זגורסקי מפרט כי דירות 4 חדרים שהושכרו בשדרות לפני המלחמה בין 3,500-3,700 שקל, מושכרות כיום בין 3,900-4,300 שקל, תלוי במיקום ורמת הגימור. דירות 5 חדרים עלו מטווח של 4,300-4,500 שקל לטווח של 5,000-5,300 שקל. כחלון מאשר את המגמה: "עד לפני המלחמה היית משכיר ארבע חדרים באזורים של 3,300-3,500, היום אתה מדבר על 3,900-4,300.
"שוק הנדל"ן בשדרות מציג מגמה של יציבות ואף עלייה במחירים, בניגוד למגמות ירידה או קיפאון באזורים אחרים בארץ", קובע זגורסקי, אך חשוב לו לומר, כי הפריחה העסקית בתחום שלו חשובה לו, אך יותר חשוב שהחטופים ישוחררו.
"הכול מרגיש זמני ולא בטוח"
הודיה איפרגן (24), תושבת שדרות, מציגה תמונה מורכבת יותר של השוק המקומי. "מאז השבעה באוקטובר לא מעט משפחות עזבו את העיר", היא מספרת. "לצד זה, בשדרות יש לא מעט סטודנטים שלומדים במכללת ספיר שמחפשים דירות קרובות וזולות לתקופת הלימודים. יש גם ביקוש זמני מצד צעירים שבאים רק בשביל לקבל הקלות במס, בלי כוונה אמיתית להישאר ולהשתקע כאן."
לדברי איפרגן, המצב בשוק השכירות מורכב יותר מהנתונים הסטטיסטיים. "אני באופן אישי לא חווה את הקושי אך אני מכירה הרבה אנשים שחוששים לחזור לגור בעוטף. יש גם משכירים שמהססים ולא תמיד רוצים להשכיר כשלא יודעים מה יהיה – הכול מרגיש זמני ולא בטוח." איפרגן מציינת שתי דרישות מרכזיות לשיפור המצב: "משרות עבודה ובעיקר ביטחון. אבל ביטחון באמת ולא רק התחושה שמנסים לייצר."
שדה בעוטף חרבות ברזל (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
ביטחון כגורם המפתח
שחר, בן 27, מציג נקודת מבט נוסף על האזור והעיר נתיבות בפרט: "אני אישית מצאתי שוכרים השנה באזור נתיבות מהר, כי בני המקום מחפשים לשכור בסביבה, לאור המחירים הנמוכים משמעותית מהמרכז או מקומות אחרים בארץ."
אולם בסביבה הקרובה יותר לביתו אשר בקיבוץ סעד המצב שונה: "לצערי בסביבה הקרובה יותר לבית שלי, רוב התושבים לא חזרו ויש חשש ביטחוני, על אף הניסיון של הצבא והמדינה לשדר 'שגרה'". הוא סבור כי "הביטחון של תושבים עולה, כשהם שומעים שיש מי שנלחם בצד השני, על אף חוסר הנוחות שהדבר גורם לפעמים, כי הם מבינים שהצבא 'נמצא', תחושה שאחרי השביעי יהיה קשה לשקם אם בכלל." שחר מדגיש את השפעת המצב על השוק: "ההשפעה של כל זה על שוק השכירות משמעותית, כי זה יוצר המון חוסר ודאות וחשש בכולם, בטח בקרב מי שלא תושב המקום במקור."
לשאלה מה יכול להשפיע על השוק לטובה? שחר משיב: "פיתוח הערים והיישובים, סלילת דרכים נוספות (ציר 232 הוא לא רק מלכודת ביטחונית ו'כביש הדמים' בשל מה שאירע בו ב-7 לאוקטובר, אלא לאורך השנים התרחשו בו תאונות דרכים רבות וראוי שיסללו עוד צירים וכן יורחבו הצירים הקיימים), פתיחת מקומות עבודה, נגישות תחבורה ציבורית בדגש על אוטובוסים. והכי הכי חשוב – ביטחון! לא תחושת ביטחון, זה כבר לא עובד עלינו אחרי השביעי. ביטחון! גם אם צריך לחמש יישובים בציוד פלוגתי כמו בימי הקמת המדינה אז כך צריך."
שיקום הכבישים בעוטף עזה (צילום: נתיבי ישראל)
בין שיקום לניצול
המציאות החדשה בעוטף עזה מציגה אם כך תמונה מורכבת של שוק דיור מבעבע. מחד, ישנם מקומות שבהם התהווה שוק הנהנה מהביקוש הגבוה, יש שיאמרו עד כדי ניצול, אשר נבנה על התשלומים הממשלתיים למפונים. מאידך, יש אזורים שבהם המלחמה הביאה להתחדשות כלכלית ולהזדמנויות השקעה, אך גם שם הביקוש מגיע לא מעט מדיירים זמניים – סטודנטים, מחפשי הטבות מס, ואנשים שאינם מתכוונים להשתקע במקום לטווח ארוך.
כחלון מסכם את מגמות השכירות ביישובי העוטף: "מחירי הדירות כרגע התייצבו אבל אני מאמין שזה לא יישאר ככה, לא להרבה זמן". הוא צופה "שינוי מגמה בעתיד, ככה שעכשיו זאת הזדמנות טובה מאוד לרכוש דירה בעיר שדרות."
ראש מנהלת תקומה אביעד פרידמן שהשתתף אתמול (רביעי) בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, אף הוא מחזק את הדברים. בסיום דבריו פנה לציבור ואמר: "אני מציע לכולכם – קנו עכשיו כשאתם יכולים דירות בשדרות או במושבים, הצטרפו לקיבוצים, כי מי שלא יעשה את זה עכשיו, בעוד 10 שנים יגיד 'הייתה לי הזדמנות על השולחן ולא עשיתי את זה". כפי שמציינת איפרגן, המפתח נמצא ביצירת ביטחון אמיתי ובמקומות עבודה יציבים – ללא אלה, הגידול במחירים עלול להיות בועה שתתפוצץ כשהמצב הביטחוני ישתנה.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".