Connect with us

נדל"ן

הגיע סופה של בועת הנדל"ן בתל אביב? כולם מחכים לקריסה הגדולה

Published

on




בכל כמה חודשים חוזר לו הדיון הציבורי על "פיצוץ בועת הנדל"ן" בתל אביב. התחושה בציבור היא שהמחירים מתחילים לקרוס, הריבית הגבוהה עשתה את שלה, הציבור יושב על הגדר – והשוק עומד להתמוטט. אלא שמאחורי התחושה – עומדת מציאות מורכבת בהרבה.

דו"ח מעודכן של הלמ"ס מאפריל 2025 מציג תמונה שעומדת בניגוד לאווירה בתקשורת: מחירי הדירות בתל אביב עלו ב־4.1% בשנה האחרונה. במרכז נרשמה עלייה של 3.8%. במקביל, בתל אביב נרשמה צניחה של יותר מ־40% במספר הדירות החדשות שנמכרו – ואצל חלק מהמיזמים, יש דירות שעומדות על המדף חודשים רבים.

שממה ושיממון

עידן יסקולקה, הבעלים של קבוצת אפולו מתאר את ההאטה הדרמטית שחלה בשוק הנדל"ן בתל אביב בשבועות האחרונים: "אנחנו רואים קיפאון כמעט מוחלט. הרבה מהקונים חוששים לרכוש דירות שאין בהן ממ"ד או מרחב מוגן. אנשים מחפשים ביטחון, במיוחד במצב הביטחוני הנוכחי. למשל, דירה שהוצעה בעבר ב־5 מיליון שקל, אפשר היום למכור אותה לכל היותר ב־4.2 מיליון – זה פער עצום. ברמת אביב ג' דירות של 100–110 מ"ר, 4 עד 4.5 חדרים, שהיו נמכרות בעבר בכ־5.25 מיליון שקל – היום נמכרות ב־4.3 מיליון. הדירות האלו פשוט עומדות תקועות. לפני שנתיים הן היו נחטפות די מהר, אבל עכשיו, בבניינים הוותיקים בלי ממ"ד – קשה מאוד למצוא קונים".

אבל גם בדירות חדשות עם ממ"ד ניכרת האטה משמעותית. "יש דירה ברמת אביב ג' החדשה – 4 חדרים, 116 מ"ר עם ממ"ד ומרפסת. בעבר שיווקתי אותה ב־4.89 מיליון, היום היא מוצעת בכ־4.5 מיליון. מי היה מאמין שדירות כאלו יימכרו במחירים דומים לדירות בנווה שרת? בעבר דירה כזו הייתה נמכרת ב־5.3 מיליון. היום צריך הרבה מזל כדי למכור אותה ב־4.6 מיליון. הדירה הזו עומדת על המדף כבר יותר משמונה חודשים. פעם דירות מהסוג הזה היו נמכרות תוך 3-4 חודשים".

יסקולקה מספר גם על התחושות בשיחות עם הרוכשים הפוטנציאליים: "הרבה אנשים פשוט מחכים. הם משוכנעים שהמלחמה תוביל לירידת מחירים חדה. אנשים חוששים – אין להם ביטחון כלכלי, שוק ההון לא יציב, והם מעדיפים להמתין ולראות איך תתפתח הסיטואציה הפוליטית והכלכלית. כרגע, משרדי התיווך בתל אביב ריקים. לא רק שאין פגישות – אפילו אין מתעניינים".

בניין בתל אביב (צילום: עידן יסקולקה)
בניין בתל אביב (צילום: עידן יסקולקה)

הוא מוסיף: "ברמת אביב החדשה, דירות שנמכרו בעבר ב־5.3–5.4 מיליון, נמכרות היום, אם בכלל, בכ־4.6 מיליון. יש דירות שלא מקבלות אפילו הצעות מחיר. לפעמים מגיעות הצעות על 4.3 מיליון – כמעט מיליון שקל פחות ממחיר השיווק המקורי. זה פער דרמטי. אני חושב שזה בדיוק הזמן לקנות נכסים, מדובר על ירידה של לפחות 15% במחירי הדירות כי לדעתי אחרי המלחמה, המחירים שוב יזנקו".

נחשון קיויתי, יו"ר ובעלים של קבוצת ב.ס.ר, התייחס אף הוא למצב בשוק במסגרת הוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה לאחרונה. "אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת, ואפשר לומר אפילו קשה – הן בתחום הבנייה, הן בשיווק והן באכלוס", ציין. "גם בתחום המגורים וגם בתחום המשרדים רואים האטה ברורה, ובמיוחד בתל אביב: יש לנו שני פרויקטים בעיר, וכמעט שאין כניסות למשרדי המכירות. אנשים יושבים על הגדר ומחכים".

לדבריו, בעוד שבתל אביב הקונים חוששים לבצע עסקאות, ישנם מוקדים אחרים שבהם דווקא נרשמת פעילות מואצת. "בירושלים, למשל, הצלחנו לשווק שבעים דירות בשלושה חודשים בלבד – בעיקר לתושבי חוץ, שמבינים את הצורך ביציבות ומעוניינים בדירה בישראל על רקע המצב הגלובלי והאנטישמיות הגוברת".

קיויתי הדגיש כי השנים האחרונות לימדו את היזמים לפנות גם למעגלים נוספים מעבר לתל אביב: "תמיד הסתכלנו על אזור תל אביב המרכז כמרכז הכובד של הנדל"ן, אבל התקופה הנוכחית מזכירה לנו שגם למעגל השני והשלישי יש פוטנציאל משמעותי. רואים יזמים שיוצאים החוצה, לדרום ולצפון – יש ביקושים, יש התעניינות, והשטח מתחיל לזוז גם שם".

רחוב הרצל בתל אביב (צילום: מאיה כהן)
רחוב הרצל בתל אביב (צילום: מאיה כהן)

אוהד דנוס, שמאי מקרקעין ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, מצייר תמונה מפוכחת ומורכבת יותר של המצב בשוק: "הנתונים שהלמ"ס מפרסם תמיד משקפים תמונה באיחור של חודשיים-שלושה. כלומר, אם היום יש האטה, נראה את זה במדדים רק בעוד מספר חודשים. כבר עכשיו אני שומע מחברים מתווכים שלא מצליחים כמעט לסגור עסקאות".

לדבריו, "השאלה היא אם זה נובע מהתחלה של ירידת מחירים, או שאנחנו חווים שוב את מה שאני מחשיב כגל העשירי או האחד-עשר מאז 2008. בכל פעם יש טריגר חדש – משבר, ריבית, מצב בטחוני – שמייצר 'תיקון טכני': המחירים נעצרים, מעט יורדים, ואז חוזרים לעלות".

דנוס מדגיש כי "הפעם, תנאי המאקרו מורכבים יותר. בעבר, כשהממשלה דיברה על הורדת מחירים, לא היה בסיס לכך – הריבית הייתה אפסית והתחלות הבנייה עמדו על 50 אלף יחידות. היום אנחנו עם ריבית גבוהה משמעותית, וזה מה שגרם לקיפאון עוד לפני 7 באוקטובר".

הוא מתאר כיצד היזמים התאימו את עצמם למצב החדש: "כשהריבית עלתה, השוק קפא. היזמים הבינו שדירות לא יימכרו במצב הזה, במיוחד בזמן מלחמה, והגו את מבצעי ה־20/80 כדי להקל על הקונים: הם לקחו על עצמם את הריבית. ואז, השוק הסתער בזמן מלחמה- טילים נופלים ברחבי הארץ ומחירי הנדל"ן גואים. 

רחוב הרצל בתל אביב (צילום: מאיה כהן)
רחוב הרצל בתל אביב (צילום: מאיה כהן)

אין פתרונות קסם דרך רגולציה

בראייה כלל-ארצית, מסביר דנוס: "העלייה במחירים התמתנה – ירדנו מ־8% ל־6% בשנה, וזה תוך ירידה דרמטית בכמות העסקאות: כ־15% פחות בראייה שנתית. השאלה היא מה קורה קדימה – ואני לא רואה כאן שינוי טקטוני שיכול לעצור את עליות המחירים בטווח הארוך. כל עוד הממשלה ממשיכה ללכת בדרך של רגולציות, הגבלות ומיסוי – מס רכישה, מס שבח, 8% מס משקיעים – זה לא יפתור את בעיית הדיור".

דנוס גם מתייחס להצהרות מצד בכירים בממשלה: "למה השוק נעצר בייחוד בת"א, מנכ"ל רמ"י סוכן הקרקעות הכי גדול בישראל אומר 'אל תקנו דירות', שזה בכלל הזוי, זה גורם לציבור להיכנס למצב המתנה: אנשים שומעים את זה ואומרים לעצמם: 'נחכה. מה יש להפסיד? אולי המחירים ירדו'".

עם זאת, לדבריו, "הבנקים לא יאפשרו לשוק ליפול. גם נתוני המשכנתאות שפורסמו לאחרונה – שיא בהיקף המשכנתאות בפיגור תשלומים- אלו עדיין מספרים זניחים. הבנקים חשופים במיליארדים לשוק הדיור והם ידאגו ליציבות. נכון שעכשיו יותר ויותר אנשים יושבים על הגדר, אבל אנחנו רואים את זה יותר בת"א ובמקומות יקרים ופחות בפריפריה.

צפון תל אביב  (צילום: אבשלום ששוני)
צפון תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

לגבי ההמשך, הוא מזהיר: "מה שאני פחד שיקרה, זה שלקראת סוף השנה הבלון יתפוצץ ואנשים יחזרו לשוק במאסות- ואז זה אומר שעוד פעם יתפוצצו מחירים. בינתיים אולי תהיה ירידת מחירים קלה, אבל בסוף – אנחנו נחזור לעליות".

כשמדברים על תל אביב בפרט, דנוס מדגיש שאין בכלל "שוק תל אביבי" אחיד: "צריך להבדיל בין שכונות ורחובות. יש אזורים שכרגע נבנים בהם פרויקטים חדשים, ואז המחירים מתגמשים קצת כדי להכניס עסקאות. אבל בסוף – השוק בתל אביב כל הזמן גדל: מצטרפים משקי בית חדשים שזקוקים לדירות, וההיצע לא גדל באותו קצב".

הוא מזהה הבדל מובהק בין שוק היד השנייה לשוק היזמי: "הקבלנים לא ממהרים להוריד מחירים, הם צריכים אוויר מהבנק וברור שהבשורה הזאת שלא מורידים ריבית זאת בשורה רעה לקבלנים הקטנים. אבל בשוק היד השנייה אנשים מוכרים, ומי שמוכר היום הוא מי שחייב למכור, ולכן דווקא בשוק היד השנייה כן יש הזדמנויות היום, אבל צריך להבין שזה לא ממחירי רצפה. אפשר ללחוץ ולהשיג הנחות של 10%-20% מהמחיר שדרשו לפני שנה-שנתיים, אבל גם אז – המחירים לא יחזרו לרמות של 2008 או 2017. אלו הנחות יחסיות ממחירים שהאמירו ב־150% בשנים האחרונות".

דנוס מדגיש: "ההמלצה שלי היא פשוטה – מי שצריך דירה ורואה עסקה שהוא מסוגל לעמוד בה, שיקנה. החגיגות של מחירי רצפה לא יקרו, אבל כן ניתן למצוא היום עסקאות טובות יותר ביחס למחירי השיא".

הוא מציין גם את אחת התופעות המעניינות של התקופה האחרונה: "יש לכאורה פחות עסקות והמחירים עולים בכל זאת, זה אומר- שיש אולי פחות שחקנים בשוק אבל הם מוכנים לשלם יותר, אנחנו רואים שעיקר העליות הם בפריפריה, כי אנשים ב-5 שנים האחרונות מחפשים את המקום הטוב הבא ובמילים אחרות – המקום הזול הבא, כמו שקונים מניה זולה בשוק ההון, לכן רואים עליות חדות במקומות שבעבר נחשבו לפריפריה".

תל אביב: מותג שלא נסדק

בנוגע לחלום התל אביבי, דנוס מסביר: "אלו שיש להם אפשרות לגור בת"א משחקים פוקר עכשיו, הם אומרים 'נחכה', אני חושב שמי שיכול להרשות לעצמו לגור בת"א עדיין בתמונה, והם פשוט אורבים לעסקאות הטובות יותר. ברור שהחלום לגור בת"א הוא חלום והוא כנראה יישאר כזה. תל אביב היא מותג. למרות הפקקים, הלכלוך ויוקר מחיה, אנשים עדיין רוצים לגור שם בגלל הים, מקומות העבודה והאורבניות. מי שלא יכול להרשות לעצמו, מחפש אלטרנטיבות ראויות במעגל השני והשלישי".

לגבי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו בנוגע להגירה שלילית מת"א הוסיף: "יש גם כאלו שגרים בת"א ומחפשם לצאת ממנה בגלל עלות המחיה הגבוהה בה, אתה כאילו דוחה מעליך דברים שהם יקרים בשל העובדה שאתה לא יכול להרשות לעצמך אותם, בין אם זה מצדיק או לא מצדיק את עצמו, אתה תמצא אלטרנטיבות טובות לת"א כשאתה לא יכול להרשות לעצמך את ת"א, מי שיכול להרשות לעצמו את ת"א יישאר בת"א כי היא מבוקשת. מחירי השכירות בת"א משתוללים, ובמעגל השני והשלישי, יש אלטרנטיבות לא פחות טובות לזוגות צעירים וכל המקומות האלה מספקים איכות טובה לא פחות אם מוותרים על המיתוג".

הוא מתייחס גם לתופעת הממ"דים: "אני לא קונה את ההסבר הזה. זו אופנה זמנית והיא תחלוף ברגע שנגיע להפסקת אש, ואז יחזרו לשלוט כל מיני מרכיבים אחרים כמו מיקום, גודל הדירות והחלוקה שלהם – יש יתרונות גם לבנייה הישנה ומגבלות בדירות החדשות מבחינת גודל – זה הגיע למצב שירדו ל-90 מטר לדירת 4 חדרים, ואז יש את התחושה הדחוסה הזאת. בבניינים וותיקים יותר הדירות יותר מרווחות, התקרות גבוהות יותר, גם ניתן היום למגן חדר ולהפוך אותו לממ"ד פונקציונלי".

למה הבועה לא באמת מתפוצצת?

למרות האווירה הציבורית, השוק לא באמת מתקרב לקריסה. הסיבה העיקרית: ההיצע הנמוך. המדינה מתקשה להאיץ תכנון ובנייה, הרגולציה מכבידה על יזמים, ובינתיים, הביקוש הבסיסי לדירות בתל אביב לא נעלם.

על המשך הבנייה אומר דנוס: "אני לא רואה אתרי בנייה שנעצרו – כולם ממשיכים לבנות. גם הקבלנים יודעים שהגל הזה יחלוף. המדינה אמנם מקשה על תהליכי תכנון ובנייה, אבל היא לא בונה בעצמה – וכשהמגבלות מכבידות על היזמים, נבנות פחות דירות, וזה דוחף את המחירים למעלה".

השורה התחתונה: לא בועה, לא התרסקות – אלא שוק בהמתנה

"מחירי הדיור בישראל עולים במדרגות, אף פעם לא בקו ישר", מסכם דנוס. "כל עוד אין הגדלה משמעותית של ההיצע – המחירים ימשיכו לעלות. אין פה פיצוץ של בועה. יש האטה, יש תיקון, יש פחות עסקאות – אבל לא קריסה. אי אפשר 'לנצח' את המחירים באמצעות מיסוי ורגולציה – רק הגדלת היצע אמיתי תספק פתרון".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נדל"ן

העיר הסמוכה לנתב"ג עוברת מהפך: לאחר ההמתנה – רחובות שלמים ייהרסו

Published

on




כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.

על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).

פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)

במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות. 

המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.

"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.

עו''ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)

"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.





Source link

Continue Reading

נדל"ן

דירת 4 חדרים בפחות ממיליון שקל: עיר מציאות הנדל"ן בצפון מכה שנית

Published

on




בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.

"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט. 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.

רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)

ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.

בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.

בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.

בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.

בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.

בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.

עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.





Source link

Continue Reading

נדל"ן

ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י תוקף: "הקבלנים יכולים להוריד את המחירים"

Published

on




במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר. 

אז מהי בעצם המטרה?
לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".


"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו". 

ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".

ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)

"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"

מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? 
"זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".

"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"

שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות
על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".

"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".

"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים