יו"ר רפא"ל, יובל שטייניץ', הצהיר הערב (שבת) בתכנית של עמית סגל ובן כספית בערוץ 12 כי מערכת "מגן אור" תסופק עוד השנה. כזכור, בחודש אוקטובר אשתקד, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') דאז, הרמטכ"ל אייל זמיר, חתם על הזמנה להרחבת הייצור הסדרתי של מערכת היירוט בלייזר הראשונה. במסגרת ההסכם בין מפא"ת במשרד הביטחון לבין המפתחת הראשית חברת "רפאל" וחברת "אלביט מערכות", יוגבר קצב הייצור בצורה משמעותית, על-מנת לספק מערכות לייזר בזמן שנקבע ובקצב גבוה.
בדו״ח של מכון המחקר ״עלמא״, דווח כי אזורי הגבולות מול עזה, לבנון וסוריה מהווים יעדים אידיאליים עבור מערכת הלייזר, שנמצאת בפיתוח כמעט 20 שנה.
על פי הדו״ח, שכתב החוקר יעקב לאפין, מערכת הלייזר תשולב לצד סוללות כיפת ברזל, גם הן תוצרת רפאל. אופן הפעולה שלה יהיה כך שאלגוריתמים במערכת הבקרה והשליטה של כיפת ברזל – יקבעו מתי להפעיל את הלייזרים ומתי לשגר את המיירטים הקינטיים של כיפת ברזל. חלק מהמיירטים מצוידים במצלמות מיוחדות, בעוד שאחרים מונחים על ידי מכ"ם.
כמו כיפת ברזל, מערכת הלייזר יכולה ליירט רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים וטילים. עם זאת, מערכת הלייזר מיועדת להיות מערכת משלימה לכיפת ברזל ולא חלופית. אמנם כיפת ברזל מצליחה ליירט איומים רבים, אך עם זאת, למערכת הלייזר מספר יתרונות יחסיים: ראשית, עלות הפעלת הלייזר היא רק כמה דולרים בהשוואה לעלות ממוצעת של 50,000 דולר לכל מיירט תמיר. ארגוני הטרור בעזה, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, מוציאים בין 500 דולר ל-1,000 דולר על כל רקטה שהם בונים, בהתאם לטווח ולגודל שלה, מה שהעניק להם יתרון כלכלי.
מערכת הלייזר הקרקעי של צה"ל (צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
בעוד ארסנל חיזבאללה יקר יותר משמעותית, ארגון הטרור יאבד חלק ניכר מהיתרון הכלכלי מבחינת עלות היירוטים. בנוסף להיותה זולה בהרבה מאשר ההגנות האוויריות המסורתיות, מערכת הלייזר לא זקוקה למילוי מחדש. יתרה מכך, הלייזר פוגע במטרה תוך שניות, מהר בהרבה ממיירטים קינטיים. עם זאת, ללייזר בעוצמה של 100 קילו-וואט כמו זה של המערכת הנוכחית, יש טווח של כ-10-8 קילומטרים, שהוא קצר בהרבה מטווח היירוט של כיפת ברזל, שמגיע לעשרות קילומטרים.
"מגן אור" (Iron Beam) היא מערכת לייזר רב עוצמה להגנה אווירית מהקרקע, כנגד איומים אוויריים (רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט ועוד). יחידת המו"פ במפא"ת מובילה את הפרויקט, יחד עם המפתחת הראשית – חברת "רפאל" ועם חברת "אלביט מערכות". מערכת "מגן אור" מהווה פריצת דרך טכנולוגית ברמה העולמית. יכולות היירוט המרשימות שלה הוכחו בסדרת ניסויים. מערכת "מגן אור" צפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של מדינת ישראל כיכולת משלימה למערכת "כיפת ברזל". שילובה יאפשר שיפור משמעותי ביכולות ההגנה של ישראל מול איומים קיימים ועתידיים ובעלויות נמוכות משמעותית.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.