מקורות בחמאס אישרו היום (שבת) לפי דיווח בודד בעיתון הערבי א-שרק אל-אווסט כי ארגון הטרור העביר בבוקר את תגובתו למתווכות בנוגע להצעה שהוגשה לו באמצעותם על ידי השליח האמריקאי לענייני המזרח התיכון סטיב ויטקוף בנושא הפסקת האש ברצועת עזה, אותה קיבלה ישראל תוך שעות ספורות מרגע הכרזתה. המקורות אמרו כי חמאס ניהל קשרים נרחבים וקיים פגישות עם מנהיגים מארגוני טרור פלסטיניים בקטאר ומחוצה לה מבירות אחרות כולל ביירות, במטרה לגבש עמדה פלסטינית מאוחדת.
המקורות הבהירו כי התגובה יכולה להיחשב מבחינת הנהגת חמאס והארגונים כחיובית, למרות שהיא כוללת מספר הערות שצריכות להיות קשורות בה כדי להבטיח ביצוע מוצלח, למרות כל הבעיות השליליות שנשאה ההצעה עם נטייה ברורה לצד הישראלי. המקורות ציינו כי כל ההערות שהועלו היו בהסכמה של כל הארגונים, תוך שהם מעריכים שיתקבלו במקרה שיהיה רצון אמריקאי כנה ללחוץ על ישראל.
סטיב וויטקוף, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
עוד חשפו כי אחת ההערות בתגובה נועדה למנוע מסירת החטופים במשך יומיים בלבד בשבוע הראשון כפי שקובע מתווה ויטקוף, אלא שזה יהיה בשלבים כפי שנעשה בעסקה הקודמת כדי להבטיח שהסכם יחול במלואו לאורך חודשיים, בהתאם לתקופה שנקבעה.
בעוד חמאס הודיע כי הגיש היום את מסמך התגובה להצעה, מקורות בארגון הטרור העריכו כבר אתמול כי התגובה תהיה חיובית עם הצגת הערות על ההצעה. המקורות חשפו את החשש המרכזי כי הניסוח החדש של ההצעה יאפשר לישראל לשוב לתקיפות ברצועת עזה בדומה למתרחש בלבנון, כך דווח בעיתון הערבי א-שרק אל-אווסט.
בתוך כך, גורם בחמאס סבור כי ההצעה "טומנת בחובה מלכודות רבות", וטוען כי "רבים מתנאיה מסבכים את התמונה עבור הפלסטינים, ולכן הארגון בוחן אותה בקפידה כדי להגיב עליה". הגורם הסביר כי "העניין עבור הארגון לא קשור רק בהסכמה, אלא הוא זקוק להסברים מסוימים ואולי גם לתיקונים". עם זאת, מקורות אחרים בארגון לא שללו "הסכמה להצעה כפי שהוגשה, לאחר קבלת ערבויות בנוגע לנושאים הלא ברורים בניסוחה, לצד ביצוע תיקונים מוגדרים במיוחד בכל הנוגע לסיוע ההומניטרי".
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
המקורות ציינו כי "קיימות בעיות ברורות רבות בטקסט שהוגש להסכם, ביניהן כי הוא לא קובע את תקופת 60 הימים באופן ברור כמחייבת להסכם הפסקת האש, ועושה אותה רופפת מבלי לחייב את ישראל בה או אפילו בהארכתה במקרה של הצלחה". הם סברו כי "זה אומר לאפשר לישראל באופן ברור יותר לחזור לביצוע התקפות בעזה בדרך הלבנונית בכל פעם שתרצה זאת, אחרי היום השביעי שהוא המועד הקבוע למה שנותר ממסירת השבויים, ואז חידוש המלחמה באופן מלא אחרי 60 הימים".
לדבריהם, ההצעה גם קובעת מספר מוגדר ללא כל קריטריונים מוסכמים בנושא החטופים, באמצעות שחרור 125 אסירים המרצים מאסרי עולם ועונשים כבדים. לטענת הגורמים, מספר זה אינו מתאים למספר החיים והמתים הישראלים שישוחררו, ואינו זהה לקריטריונים שנעשה בהם שימוש בשלב הפסקת האש הקודמת.
מחבל חמאס בשחרור החטופים (צילום: רויטרס)
המקורות אומרים כי לאחר עיון בניסוח ההצעה הנהגת חמאס ראתה כי היא "מאמצת את החזון הישראלי להפסקת אש, אפילו בכל הנוגע למחירי השחרור של החטופים החיים והמתים". עוד הבהירו כי הניסוח הנוכחי "לא מדבר על ערבויות ברורות לסיום המלחמה, ומשאיר את העניין לגורל המשא ומתן במקרה של כישלונו, דבר שאומר שהוא יישאר בעיקר בידיו של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שלא רוצה לסיים את המלחמה ומסרב להתחייב לכל הסכם".
המקורות ציינו כי הניסוח הנוכחי "גם לא מציע כל ערבות להמשך כניסת הסיוע", תוך שהם מציינים כי "סעיף הסיוע ההומניטרי גם לא מתייחס ליישום הפרוטוקול ההומניטרי שאומץ בעסקה הקודמת, אלא מתנה את הכנסתו בהתאם להתפתחויות מסלול המשא ומתן ויישום ההסכם, מבלי להכניס את כל הצרכים ומבלי להכניס ציוד כבד להסרת הריסות, מה שמאפשר לישראל לשמור על היד העליונה בסוגיה ההומניטרית". ההסכם מתנה את הכנסת הסיוע ההומניטרי בהסכמה בין הצדדים, והוא יופץ רק דרך ערוצים מוסכמים כמו האו"ם והסהר האדום.
חמאס על משאיות הסיוע (צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90)
המקורות טוענים כי ישראל הגיבה "על ההצעה במהירות כי היא בעיקר הוכנה בהסכמה בינה לבין ארצות הברית במסגרת תגובת הממשלה הישראלית להצעה שכבר הוגשה בעבר, ונחשבה מאוחר יותר כהצעה חדשה". מקורות בחמאס אומרים כי ההצעה מביאה בחשבון את כל השיקולים של ממשלת ישראל, בעוד שהיא לא מבטיחה לפלסטינים דבר ורק דורשת מהארגון למסור את החטופים ללא תמורה ברורה.
חששות אלה עולים בקנה אחד עם עמדת הגורמים המצריים המאשרים כי "כל הסכם שלא יכלול התחייבות ברורה ומפורשת להפסקת המלחמה ולנסיגת הכוחות הישראליים, לא יהיה מספיק להשגת יציבות קבועה", וכי התחייבות כזו צריכה להיות "מוכרזת ומחייבת, לא מעורפלת או מותנית בפרשנויות שונות", כך דווח בעיתון הלבנוני אל-אח'באר. המקורות ציינו כי קהיר העבירה לוושינגטון את עמדתה ש"הנדרש מארצות הברית כעת הוא להבטיח – באופן רשמי וציבורי – התחייבות מלאה לסיום המלחמה כחלק בלתי נפרד מכל הסכם אפשרי".
מצרים סוברת כי "הוצאת קלף החטופים מידי חמאס ללא התחייבות מקבילה להפסקת הפעולות הישראליות מהווה סיכון גדול, מחליש את סיכויי הפתרון המדיני ואף מכין את הדרך לגל אלים יותר של התדרדרות". לדבריהם, זה "דורש תיקון מהותי בטיוטת ההצעה האמריקאית, כך שתכלול ערבויות חזקות המחייבות את ישראל שלא לחדש פעולות צבאיות, ותקשר באופן ברור בין שחרור החטופים לנסיגה הצבאית המלאה".
חיילי צה"ל בעזה – מלחמת חרבות ברזל (צילום: רויטרס)
כזכור, ההסכם החדש קובע כי הפסקת האש תימשך 60 יום, כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבטיח את התחייבות הצדדים במהלך התקופה המוסכמת, ושישוחררו 5 חטופים ישראלים ו-9 גופות ביום הראשון, וכמו כן ביום השביעי. כמו כן, נקבע השלמת הנסיגה של כוחות צה"ל עם מסירת שתי הפעימות של החטופים, והדבר מותנה במסלול הסיוע ובמה שיוסכם עליו ממפות שיגדירו צוותים טכניים לפריסה מחדש במהלך המשא ומתן הסופי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.