כאשר התכנסו צוערי קורס מפקדי הפלוגות לשיחת הפתיחה של קורס מ״פ של צה״ל, מפקד הקורס אל״מ נ׳ הציג לקצינים קולאז׳ תמונות של עשרת שחקני הכדורגל הטובים בעולם. הוא ביקש מהצוערים לזהות מי הם השחקנים בתמונות. מיד אחר כך הוא הציג קולאז׳ תמונות של אמצעי לחימה, חלקם חדשים שנמצאים בשירות צה״ל, וביקש מהצוערים לזהות את האמצעים בתמונות. את קולאז׳ הכדורגלנים כולם זיהו את שמות הדמויות. דווקא בסדרת התמונות הצבאיות הזיהוי היה חלקי.
״אמרתי להם ברוכים הבאים לקורס. מטרת הקורס היא ללמד את הקצינים הצעירים את המקצוע הצבאי. הם מגיעים אחרי שלוש שנים בסדיר, עוד אולי שנה בקבע כמפקדי מחלקות צעירים, אבל אין להם באמת את העמקה של המקצוע הצבאי. את ההכרות עם המערכים, היכולות והאמצעים הייחודיים של היחידות הצבאיות. בסוף ההכשרה כאן הקצינים הופכים להיות מפקדים שמובילים פלוגות למלחמה ואנחנו נותנים להם את כלל הכלים במטרה שכל אחד מהם יפקד על צוות קרב פלוגתי״, אומר אל״מ נ׳, מפקד קורס מ״פ.
כ-130 צוערים משתתפים בקורס היוקרתי. הם מגיעים מכל זרוע היבשה: חטיבות החי״ר, השריון, תותחנים, הנדסה קרבית, גדודי ההצלה של פיקוד העורף, חיל גבולות, אט״ל, ובקורס הנוכחי הוחלט לצרף קצינים מחיל האוויר ומחיל הים כדי לבנות לצוערים את ההיכרות והשיח הכלל-צה״לי.
צוערי הקורס מחולקים לשמונה צוותים, כל צוות מונה 15-16 צוערים. בראש כל צוות מפקד שהוא קצין בדרגת אל״מ המשמש כמפקד חטיבת מילואים או כמי שעומד לכהן כמפקד חטיבה בזמן הקרוב. בין הצוערים קצינים במערך הסדיר אבל גם מילואימניקים. בקורס משתתפות גם כמה קצינות לוחמות שכבר עכשיו בקורס הן סומנו לגדולות במערך הלוחם של צה״ל.
הקורס נמשך כ-13 שבועות והשוני המרכזי של הקורס לעומת הקורסים הקודמים הוא שהוא מתבצע בתקופת מלחמה. כל חניכי הקורס כבר עברו את טבילת האש והפיקוד תחת אש בשדות הקרב: בעזה, בלבנון, בסוריה ובאיו״ש. כל הצוערים שירתו ב-7 באוקטובר כלוחמים או מפקדים זוטרים: אחד כמפקד כיתה, כמה מהם היו לקראת סיום קורס הקצינים בבה״ד 1, ואחרים היו מפקדי מחלקות צעירים. מאז ה-7 באוקטובר הם חוו לחימה במרחבי הלחימה השונים, בתצורות קרב שונות.
״קורסי מפקדי הפלוגות לפני המלחמה היו טובים. איפה שמצאנו פערים או כשלים בניהול הקרבות במלחמה זה היה כתוצאה מכך שלא הופנמו ובוצעו היסודות של המקצוע הצבאי. החניכים בקורס יעברו במשך 13 שבועות שבוע בקרב ההגנה. הם ילמדו את היסודות של התורה ברמה העיונית ולאחר מכן הם יתרגלו בסדרת תרגילים את המהלכים הטקטיים הנדרשים בקרב ההגנה. השינוי שביצענו הוא בהתאם לזמן. גם בקרב ההגנה הכוחות יוצאים לפשיטות ולהתקפה״, אומר אל״מ נ׳.
\'\'מטרת הקורס היא ללמד את הקצינים הצעירים את המקצוע הצבאי\'\'. קורס מפקדי הפלוגות של צה"ל (צילום: אבי אשכנזי)
״הצוערים נחשפים ולומדים את כלל סדרת התחקירים של 7 באוקטובר. צעדנו עם החניכים יחד בעוטף והסתכלנו על הכישלון בעיניים. הבנו שבישלו התנאים להסתכל על הכישלון ואיך אנחנו לומדים מזה״, אומר מפקד הקורס. ״זה קורס אחר״, הוא פוסק. ״הצוערים מדברים מלחמה. אין שאלה אם יש צורך בתמרון. אין כאן שאלה. אין דילמה על תמרון. הוא נדרש, הוא משמעותי. למפקדים הצעירים יש את הניסיון הצבאי שלי לא היה ב-25 שנה בשירות בצה״ל״, אומר אל״מ נ׳.
"היום למפקד פלוגה יש מכפילי כוח שבעבר לא היו לו"
בכל מהלך התנהלות הקורס עולה צמד המילים ״מקצוע צבאי״. מפקדי הקורס מסבירים כי מ״כ וגם מפקד מחלקה מנהל את השיח והעברת הפקודות בשדה הקרב לפקודים ללא תיווך דיגיטלי. ״הוא צועק: אחריי, קדימה הסתער…״, אומר אל״מ נ׳ ומוסיף: ״כשאתה מפקד פלוגה אתה כבר במקום אחר של פיקוד. אתה מנהל את הקרב דרך מכשיר הקשר. הלוחמים והמפקדים שומעים אותך דרך מכשיר הקשר וזה כבר משהו אחר לגמרי״. לכן, אומרים מפקדי הקורס, הם נדרשים להוביל את הקצינים הצעירים לבצע את השינוי המנטלי הנלווה לכך.
בצה״ל מצביעים על השינוי הדרמטי שהמלחמה הובילה בתפיסת המרכזיות של מפקד הפלוגה בשדה הקרב החדש: ״מפקד פלוגה, בשונה ממפקד הגדוד, הוא לא מפעיל צוות מומחים שיושב לצידו. למפקד הגדוד יש את קצין המודיעין, את קצין החימוש, הקשר… למפקד הפלוגה יש לו רק את עצמו, את החשיבה וההבנה שלו. אבל היום סל הכלים הטקטיים שיש למפקד הפלוגה הם גדולים. לכל מ״פ יש 'חיל אוויר קטן', בדמות שלושה רחפנים. הוא יכול להסתכל קדימה הרבה מעבר למה שרואים במשקפת. הוא יכול לראות בעומק ומאחור. יש לו אמצעי אש ולוגיסטיקה. הוא מפעיל מחלקת טנקים, סוללות אש תותחים, מרגמות, כוח חילוץ רפואי וכן גם אם צריך סיוע אווירי של קרב מסוקים וכטממ״ים.
קורס מפקדי הפלוגות של צה"ל (צילום: אבי אשכנזי)
״היום פלוגה יודעת להכריע מרחב. מחלקה יודעת להשתלט על מבנה או מתחם מוגבל. כאן המפקדים נדרשים לתפעל סדרי כוח שונים. היום למפקד פלוגה יש מכפילי כוח שבעבר לא היו לו. והכל בכף ידו״, אומר מפקד בקורס. השבוע הצוערים החלו את סדרות האימון בשטח. תחילה הם מבצעים סדרת תרגילים בשטחי האש של צאלים בנגב.
"כשביקשו ממני לפקד על פלוגה הבנתי איזו זכות ניתנה לי לתרום לחברה ולמדינה"
ביום רביעי הם יצאו לתרגיל גדול שבו הם הובילו פלוגות לוחמים מבית הספר למכ״ים כדי לתמרן ולכבוש מרחב עירוני בעזה. המהלך כלל תנועה בשטח פתוח אל היעד, הפקעת קווי הגנה, כניסה ללוחמה בשטח בנוי וצפוף, טיהור המרחב וניהול קרב הגנה בתוך המרחב הכבוש.
סגן נ׳, מפקד במגלן, מוביל את אחת הפלוגות. ב-7 באוקטובר הוא היה צוער בגדוד גפן בבה״ד 1. המלחמה תפסה אותם כמה ימים לפני סוף הקורס. הצוערים של הקורס הוקפצו להילחם בעוטף ובתוך התמרון בעזה. שם הם נלחמו 11 ימים. לאחר שיצאו הם השלימו את הליך ההכשרה וביום חמישי נערך טקס קצר בו הם קיבלו את דרגות הקצונה. בשל העובדה כי לחטיבת הנח״ל היו מספר קצינים שנפגעו, נשלח סגן נ׳ לפקד על מחלקה בגדוד 50 של הנח״ל.
״ביום חמישי קיבלתי את הדרגות וביום ראשון כבר עמדתי בשיחה עם חיילי המחלקה. לאחר כמה ימים של אימון עם המחלקה נכנסתי איתם ללחימה בצפון הרצועה ואחרי חודשיים עברנו להילחם ברפיח. לאחר שמונה חודשים חזרתי למגלן כסגן מפקד פלוגה. המשכנו לעוד זירות לחימה: לבנון, סוריה, איו״ש, ושוב עזה״. בסוף הקורס הוא יחזור לחטיבת הנח״ל כמפקד פלוגה. הוא נדרש להשלים חוסר של מפקד פלוגה באחד הגדודים.
קורס מפקדי הפלוגות של צה"ל (צילום: אבי אשכנזי)
בתרגיל מוביל נ׳ את הלוחמים בשטח הפתוח. ההתקדמות לעבר היעד היא ארוכה והיא תימשך עוד כמה שעות, כמו בסיפור התנ״כי שמשה הוביל את עמו במדבר אך לא נכנס לשערי הארץ. מפקד הצוות אל״מ י׳, שבתפקידו השני הוא מפקד חטיבת המילואים 228, חטיבה אשר זכתה להערכה רבה על חלקה בניהול קרבות ההגנה וההתקפה בזירת לבנון, מעניק לסגן נ׳ הפתעה רגע לפני ניהול קבוצת פקודות להפקעה של קווי ההגנה של המתחם העירוני שאותו הכוח נדרש לכבוש. אל״מ י׳ מפיל את סגן נ׳ כפצוע. ״סגנו״ של סגן נ׳, צוער אחר בקורס, נדרש לקבל את הפיקוד בנוהל חפוז תחת לחימה ולהוביל את הפלוגה קדימה למהלך ההסתערות והכיבוש.
״העובדה שלכל אחד מהצוערים כאן יש את הניסיון שהוא מביא מהמלחמה זה יתרון. כאן בקורס הוא מארגן את הניסיון אל מול הידע שאנחנו מעבירים לו. אין לי ספק שהמפקדים שיוצאים מההכשרה הזאת הם בעשרות אחוזים יותר טובים מהמפקדים שיצאנו מההכשרה הזאת לפני שנים״, אומר אל״מ י׳.
״ההתנסות בלחימה כמפקד ומה שאתה חווה כאן מביא אותי להבנת היקף האחריות והחשיבות בתפקיד של מפקד הפלוגה. כשביקשו ממני לפקד על פלוגה הבנתי איזו זכות ניתנה לי לתרום לחברה ולמדינה״, אומר סגן נ׳. בשטח הצפוני שכיתר את העיר העזתית בחולות של צאלים התמקמו שתי פלוגות נוספות אשר השתתפו בתרגיל. הן היו אמורות להסתער במקביל על החלק הצפוני של העיר ולכבוש את קו הבתים הראשון. הפעולה של ההסתערות הייתה אמורה להתחיל מיד עם השקיעה.
״חושבים על הטיול הגדול אבל יש דברים חשובים וחזקים מזה"
מחלקת האנקים של כל פלוגה הייתה אמורה לנוע מלפנים כדי ליצור מכת אש יחד עם אש הריכוך והחיפוי של מחלקת המרגמות הגדודית. מפקדות הפלוגה שתי הצוערות, סגן ל׳ וסגן ר׳, נדרשו להוביל תחילה את מחלקות ההנדסה הקרבית ואז, לאחר פריצת המכשול, להוביל את הפלוגות להסתער על קו הבתים ולנהל לחימת שטח בנוי.
אל״מ נ׳ גאה להציג את שתי המפקדות הצעירות שכל אחת מהן הייתה עסוקה בניהול קבוצת הפקודות רגע לפני תחילת ההתקדמות של הכוחות. סגן ר׳, בת 22 מנס ציונה, למדה בפנימיה הצבאית בחיפה. כבר כשהייתה בבית הספר הצבאי היוקרתי היא הבינה כי היא רוצה להיות מפקדת פלוגה לפחות. ״היא כבר מסומנת שתגיע הכי רחוק״, אומר בשקט אחד ממפקדי הקורס.
סגן ר׳ הייתה מפקדת מחלקה בגדוד חיל הגנת גבולות בגבול ירדן. כשהחלו הדיווחים על המתרחש בעוטף היא יצאה מביתה בנס ציונה עם הנשק כדי להילחם, אלא שבדרך היא נדרשה על ידי מפקדיה להגיע למוצב שעל הגבול. כשכל חבריה מתכננים את הלימודים והטיול לחו״ל אחרי צבא, היא מתכננת את קרב ההפקעה בדיונות של צאלים.
״חושבים על הטיול אבל יש דברים חשובים וחזקים מזה. גדלתי בפנימיה הצבאית בחיפה והיה לי ברור שאני צריכה להיות לפחות מפקדת פלוגה לוחמת. הקורס כאן הוא משהו אחר. הוא איכותי, מידת ההשקעה בנו היא גדולה. אני אמורה לחתום עוד שנתיים קבע ואני אמורה לפקד על פלוגה בגדוד 'פנתר'. לאמא זה קצת קשה, הדאגה זה הרי עניין טבעי. אבל מצד שני אני יודעת שהיא גאה במה שאני עושה״.
"עזה הקטנה". מתקן האימונים בצאלים (צילום: אבי אשכנזי)
סגן ל׳ מאבן יהודה עומדת בסוף הקורס להתמנות כמפקדת פלוגה בגדוד לביאי הבקעה. גם היא, כמו סגן ר׳, כבר מסומנת בצה״ל לקצה הפירמידה. ״רק כשאתה כאן לומד ומתנסה אתה מבין את גודל האחריות שלך. אתה לומד פה את המשמעות להגדרה כמה חשוב להיות מקצועי, כמה חיים אתה שומר ומציל״, אומרת סגן ל׳.
עד ה-7 באוקטובר כל חניכי קורס הפיקוד הגבוה בצה״ל, קורס מ״פ ומעלה, היו יוצאים למסע למחנות ההשמדה בפולין. בקורס מ״פ הנוכחי יצאו החניכים לשבוע בעוטף עזה: הם נפגשו עם הקהילות, עם משפחות נופלים, משפחות חטופים. למדו את התחקירים, ניסו להבין את הקרבות ומה שעבר על תושבי חבל הארץ. הם הגיעו למוצבים, שמעו מפקדים וחיילים שלקחו חלק בקרבות. ״זה השפיע עלינו מאוד, השבוע הזה היה משמעותי״, אומרת סגן ל׳. גם יתר חניכי הקורס מספרים על השבוע בעוטף ואת מה שלקחו ממנו.
בשבוע הבא יעברו הצוערים לשלב האחרון של ההכשרה – תרגילים ״על רטוב״ באש במרחבי רמת הגולן. שם, בפעם האחרונה, הם יתרגלו את החומר הנלמד כחניכים. אחר כך הם כבר יובילו פלוגות למלחמה ולחימה בשדות הקרב של עזה, לבנון, סוריה, איו״ש והגבול המזרחי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.