לאחר ארבעה חודשים סוערים בממשל, מערכת היחסים בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין המיליארדר אילון מאסק, שנחשבה לאחת המשמעותיות ביותר בפוליטיקה האמריקאית המודרנית, הגיעה לסיומה. למרות הפרידה הידידותית שנערכה אתמול (שישי) בחדר הסגלגל, המציאות הייתה מורכבת הרבה יותר וכללה עימותים, מתחים משמעותיים וחוסר אמון גובר, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל.
השניים החלו את מסעם המשותף כשותפים אידיאליים: מאסק השקיע כמעט 300 מיליון דולר כדי להביא לבחירתו של טראמפ ועזר להבטיח את חזרתו לבית הלבן, ובתמורה קיבל מטראמפ גישה חסרת תקדים לממשלה וסמכות רחבת היקף על הבירוקרטיה הפדרלית דרך המחלקה ליעילות ממשלתית. אולם מה שהחל כרומן פוליטי הפך במהירות למערכת יחסים מתוחה. טראמפ תיאר את מאסק בפני יועציו באופן דו-משמעי: "50% גאון, 50% ילד" או "90% גאון, 10% ילד", תלוי בגרסה, תיאור המשקף את התפיסה הסותרת שלו כלפיו.
דונלד טראמפ ובנו של אילון מאסק המכונה X (צילום: רויטרס)
השיח בין השניים התאפיין בשיחות ארוכות במהלך ארוחות ערב במועדון של טראמפ, אך מאסק לעיתים בלבל את הנשיא בהומור האקסצנטרי שלו. המתח האמיתי החל להתפתח כאשר מאסק, שלעיתים אף ישן בבית הלבן ושלח בקביעות הודעות בשעות הלילה המאוחרות, התחיל לפעול בעצמאות מלאה. הוא ביצע קיצוצים דרמטיים בממשלה מבלי להתייעץ עם גורמים בכירים בבית הלבן, כולל ראש הסגל סוזי ויילס, מה שיצר מצב בו יועצי טראמפ למדו לעיתים קרובות מדיווחים חדשותיים או מבכירים בממשל על פעולותיו של מאסק.
המתחים הגיעו לשיא כאשר טראמפ שאל את יועציו: "האם זה היה בולשיט?" בהתייחס להבטחתו של מאסק לקצץ טריליון דולר בהוצאות הממשלה. השאלה חשפה את הספקנות הגוברת של הנשיא לגבי יכולתו האמיתית של מאסק לממש את הבטחותיו. במקביל, מאסק עצמו חש לחץ הולך וגובר, במיוחד לאור הירידה החדה של 71% ברווחי טסלה ובעיות ב-SpaceX, מה שהוביל אותו להסביר את עזיבתו: "אני צריך להוריד קצת מהלחץ עליי ועל החברות שלי".
מפגינים בארה"ב חוסמים כניסה לסוכנות הרכב של "טסלה" (צילום: LAURENCE ILIFF/AUTOMOTIVE NEWS)
המורכבות במערכת היחסים התבטאה במגוון התנגשויות פוליטיות ואישיות. מאסק תקף בציבור את הסנטור הרפובליקני טוד יאנג וכינה אותו "בובה של הדיפ סטייט", מה שהפריע למאמצי טראמפ לזכות בתמיכתו למינוי טולסי גבארד לתפקיד ראש המודיעין הלאומי. הוא גם התערב בבחירות לבית המשפט העליון של ויסקונסין בניגוד לדעת גורמים בבית הלבן וכינה פומבית את יועץ הסחר פיטר נברו "מטומטם" ו"טיפש יותר משק לבנים".
אחת הנקודות הקריטיות ביותר הייתה כאשר טראמפ גילה שמאסק קיבל תדרוך סודי בפנטגון על סין – אירוע שהכעיס את הנשיא באופן יוצא דופן וגרם לו לטעון שמדובר בניגוד עניינים. ההתפרצות האחרונה בין השניים התרחשה כאשר מאסק כעס בעקבות עסקה של יריבו סם אלטמן מ-OpenAI והתלונן בפני שלושה גורמים בבית הלבן, מה שהוביל לשינוי בלוח הזמנים של טראמפ ודחיית ההכרזה על העסקה. כמו כן, מזכיר המדינה מרקו רוביו ומזכיר התחבורה שון דאפי התלוננו על קיצוצים שמאסק ביצע ללא תיאום.
אילון מאסק (צילום: שאטרסטוק)
בסופו של דבר, מאסק הפחית את נוכחותו בבית הלבן מחמישה-שבעה ימים בשבוע להגעה מדי פעם בלבד. למרות הפרידה החמה ומילות השבח ההדדיות, עדיין קיימות שאלות לגבי העתיד. טראמפ הבהיר כי "אילון לא באמת עוזב, הוא ילך ויבוא", ומאסק הבטיח תמיכה פוליטית עתידית, אך יועצי טראמפ מציינים שהצ'ק על סך 100 מיליון דולר שמאסק הבטיח לוועדה הפוליטית של הנשיא עדיין לא הגיע. במהלך טקס הפרידה, כאשר מאסק עמד ליד טראמפ עם חבורה סביב העין, הנשיא סיכם: "הממשלה קצת לא נעימה לפעמים".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".