Connect with us

כלכלה

השקר הגדול של מחירוני התעופה – והטריק שהחברות לא רוצות שתדעו

Published

on




השבוע הזמנתי חופשה לאחד היעדים הפופולריים באירופה. אעיד על עצמי שלרוב אני נמנע מעונת השיא בתיירות, בעיקר מאז שבגרו ילדיי והחלו לטוס בגפם, כלומר עם חברים ולא עם אמא ואבא שלהם. רק שהפעם צירוף של נסיבות הוביל לכך שנרכשו כרטיסים לסוף שבוע מורחב בשיא עונת התיירות.

אחרי שבשנה שעברה, בעת הסתיו, בוטלה חופשה זוגית שכבר תוכננה לפרטיה באחת מארצות מזרח־אירופה, בגלל השהיית הטיסות של קבוצת לופטהאנזה, החלטתי הפעם לא לקחת סיכונים מיותרים, והזמנתי כרטיסים באחת החברות הישראליות הטסות ליעד המבוקש.

המחירים הממו אותי – ועוד יותר מכך, הפורמט החדש של המחירון. רק עוד קודם לכן, הנה משהו על הטיפול המרושל של ממשלת ישראל במשבר: למען הסר ספק, לא מדובר בעניין ביטחוני גרידא. לו זה היה לב העניין, היו חלק מהחברות שהפסיקו להתעופף לישראל וממנה מפסיקות את טיסותיהן ליעדים מסוכנים אף יותר על המפה (תתפלאו, יש כאלה). רק שחברות שטסות לקייב, דמשק וביירות מסרבות לחזור לישראל.

הכיצד? ובכן, אתם מוזמנים להיזכר בכך שאותו המשרד ואותה השרה, שמטפלים רע כל כך במשבר התעופה, הם שאחראים גם על כבישי ישראל – ותגלו איך מספר הנספים בכבישים נמצא בעלייה מתמדת. מפתה להמשיך ולומר ששומרי הסף, אלה שמכונים “דיפ סטייט" בידי מי שמבקשים להכחיד כאן כל חלקה טובה, הזהירו מפני מינויים פסולים של אנשים חסרי כישורים הולמים למשרות מפתח במשרד האמור. עכשיו תאמרו מה אתם חושבים על הצורך ב"משילות" נוכח “שלטון הפקידים".

אחרי שהוצאנו חלק מהעצבים על המדינה, נמשיך אל חברות התעופה שלה. לא מזמן ניסיתי לצנן מעל דפים אלה את הלהט שבו התנפלו חלק מהמבקרים על אל־על, שביקשה חילוץ מהמדינה בעת צרה (וקיבלה אותו מהכסף של כולנו), אבל מעלה מחירים בעת משבר. גם היום אני חושב שהלהט היה מוגזם ושטוב שיש מי שימשיך לטוס לישראל וממנה (ביחד עם ארקיע וישראייר) כמעט בכל תנאי.

ובכל זאת, גם לרצון הלגיטימי של חברות מסחריות צריך להיות גבול, בעיקר כי המצב הנוכחי גובל בחזירות של ממש, שאם לא תטופל מבפנים, סופה שתביא לפיקוח מבחוץ.

שקר המחירון

אלא שיותר משהרגיזו אותי המחירים, הרגיז אותי מבנה העסקה: ראשית – הפיצול של הטיסות להלוך ולחזור מקומם. הרי רוב הנוסעים טסים ממילא הלוך־חזור, ועל כן צריך לפחות המחירון הרשמי לפרסם את מחירן של טיסות כאלה – ורק אז לתת למי שמועדי הנסיעות שלהם גמישים יותר לפצל את המחיר לטיסה יוצאת ולטיסה נכנסת.

נניח, לצרוך קלות ההדגמה, שמחיר הטיסות זהה – נניח 300 דולר לכל כיוון. זה גבוה יותר ב־20%־30% מהמחירים טרם המשבר, אבל העלייה הזו היא עדיין בתחום הסביר. עכשיו מתחיל הכיף: בחלק מהחברות תיאלצו לשלם על כל מטען שהוא יותר מתיק מסמכים, כלומר גם על ה"טרולי" הקטן במשקל של עד שמונה ק"ג, שעימו נהגנו לעלות לטיסות בחינם. על מטען במשקל הסטנדרטי של כ־20 ק"ג (משתנה בין החברות השונות), זה שפעם היינו מטיסים בחינם בבטן המטוס, תיאלצו לשלם עוד כמה עשרות דולרים.

וזה עוד לא הכל: עבור בחירת מושב, עוד לפני שמתייחסים למושבים מועדפים ביציאות חירום או בשורה הראשונה של מחלקת התיירים, תיאלצו לשלם בנפרד. אם אתם אנשים גדולים כמוני (קרוב ל־190 סנטימטר באורך וכ־130 ק"ג – רובם לצערי ברוחב), כלומר רוצים שתהיה לכם יכולת ללכת באופן עצמוני גם אחרי טיסה של כמה שעות, אתם תיפרדו מעוד כמה עשרות דולרים תמורת מושב מועדף.

כך יוצא שטיסה שתומחרה במחירון ב־300 דולר תעלה בפועל מעל ל־400 – וכרטיס הלוך־חזור, זה שרובנו רוכשים, יעלה במקום 600 דולר (המחיר שעליו אמרנו בתחילה “יקר אך סביר") כבר קרוב ל־900 דולר, כלומר קרוב לכפליים ממחירו בשנה שעברה, ולא התייקרות מתונה של כ־20% כפי שסברנו בתחילה. פשוט את עשרות האחוזים הנותרים השחילו לנו בשיטת הסלמי.

באופן יחסי יצאתי בזול: מדובר בנסיעה זוגית. אבל אלליי, מה יעשה זוג עם שניים או שלושה ילדים שטס לשבוע? נניח שיימנע מבחירת מושב מועדף. עדיין: צריך להבטיח שהילדים יישבו בסמוך להורים? שלמו! צריך מזוודה לכל ילד (בכל זאת, נסיעה לשבוע שלם)? שלמו! עכשיו נניח שאותה משפחה לא הגיעה ליותר מ־800 דולר כמוני, אלא נעצרה “רק" ב־700 דולר בממוצע לכרטיס: הכפילו בחמישה כרטיסים ובשער הדולר, והנה לכם הוצאה של כ־13 אלף שקל רק בגין הטיסות. עם לינה ואטרקציות, אולי גם שופינג צנוע, מחיר החופשה יהיה לפחות כפול.

עכשיו נניח שבשביל להוציא סך של 26 אלף שקל נטו צריכה המשפחה להרוויח כפליים (כי יש מלחמה לממן, יש ממשלה מנופחת ויש ציבורים שאת השתמטותם מעבודה יש לכלכל), כלומר – להכניס מעל ל־50 אלף שקל ברוטו, כדי לצאת לחופשה משפחתית בת שבוע בחו"ל. אז מי יטוסו? רק מי שיש להם 50 אלף שקל פנויים לבזבז.

תאמרו שלא מוכרחים לטוס? זה נכון – לא מדובר בלחם אחיד. ובכל זאת, לא על הלחם לבדו יחיה האדם. ואולי יותר משזה עצוב, זה מרגיז: כי עוד מעט תצא הכנסת לפגרה בת שלושה חודשים (העיקר שמתגוללים פה על חופשות המורים). האם ח"כ או שר יישארו בישראל במהלך חופשתם כדי להזדהות מעט עם משפחת ישראלי האומללה שחופשת הקיץ שלה בוטלה? מה פתאום: הם הרי טסים על חשבון המזמין, באופן שלא קשור להיצע הכרטיסים או למחיריהם. העיקר שהם קוראים לעצמם “נבחרי ציבור" – נבחרים שהדוגמה האישית היא מהם והלאה.

אתם יודעים מה? שלא יפסיקו לטוס, אבל לפחות שיגנו עלינו. איך? למשל יחייבו את חברות התעופה להציג במחירונים את המחיר לטיסת הלוך ושוב עם המטען שמכונה "כבודת יד" בתוספת מטען במשקל של עד 20 קילו. שזה יהיה המחיר הרשמי, שלאחריו יוכל כל אחד לחסוך פריטים ולהוזיל את הכרטיס.

הנה לכם הצעת חוק פשוטה שלא קשורה לשמאל/ימין־דתיים/חילונים. יש מישהו בכנסת שירים את הכפפה הזאת, או שהצעקות שלנו ממחלקת התיירים בכלל לא מגיעות אליהם, לביזנס?





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים