טביעת הרגל הסביבתית של מלחמת חרבות הברזל עולה על זו של מדינות שלמות רבות. עלות האקלים של מלחמה גבוהה מהפליטות המשולבות של קוסטה ריקה ואסטוניה בשנת 2023, כך עולה ממחקר חדש.

טביעת הרגל הפחמנית של 15 החודשים הראשונים של מלחמת חרבות הברזל תהיה גדולה מפליטות ההתחממות השנתיות של מאה מדינות שונות, מה שמחמיר את מצב החירום האקלימי העולמי, כך מגלה המחקר.

מחקר ששותף עם "הגרדיאן" מצא כי העלות האקלימית ארוכת הטווח של הרס, פינוי ובנייה מחדש של עזה עשויה לעלות על 31 מיליון טון של פחמן דו-חמצני. זהו יותר מגזי החממה השנתיים המשולבים של קוסטה ריקה ואסטוניה בשנת 2023, אך אין חובה על מדינות לדווח על פליטות צבאיות לגוף האקלים של האו"ם.

דלק בונקרים ורקטות של חמאס מהווים כ-3,000 טון של פחמן דו חמצני, שווה ערך ל-0.2% בלבד מסך הפליטות לאורך המלחמה, בעוד ש-50% נוצרו מאספקה ​​ושימוש בנשק, טנקים ותחמושת אחרת על ידי צה"ל, כך עולה מהמחקר.

שריפת דלקים מאובנים גורמת לכאוס אקלימי, כאשר אירועי מזג אוויר קיצוניים קטלניים והרסניים יותר ויותר מאלצים מספר שיא של אנשים להגר. אזור המפרץ הוא בין הפגיעים ביותר למזג אוויר קיצוני ולאסונות אקלים איטיים, כולל בצורת, מדבור, חום קיצוני וגשמים לא סדירים, כמו גם הידרדרות סביבתית, חוסר ביטחון תזונתי ומחסור במים.

המחקר, שפורסם על ידי רשת המחקר למדעי החברה, הוא חלק מתנועה הולכת וגדלה להטיל אחריות על מדינות ועסקים לעלויות האקלים והסביבתיות של מלחמה, כולל הנזק לטווח ארוך לקרקע, מזון ומקורות מים, כמו גם ניקיון ושיקום לאחר הסכסוך.

זהו הניתוח השלישי והמקיף ביותר של צוות חוקרים בבריטניה ובארה"ב, אשר חקר את עלות פליטות הפחמן של 15 החודשים הראשונים של המלחמה, בהם נגרם נזק נרחב לתשתיות ואסון סביבתי. הוא גם מספק תמונת מצב ראשונה, אם כי חלקית, של עלות פליטות הפחמן של סכסוכים של ישראל.

בסך הכל, חוקרים מעריכים כי עלות פליטות הפחמן ארוכת הטווח של ההרס הצבאי של ישראל בעזה – וחילופי הצבא האחרונים עם תימן, איראן ולבנון – שקולה לטעינת 2.6 מיליארד סמארטפונים או הפעלת 84 תחנות כוח המופעלות על גז במשך שנה. נתון זה כולל את פליטות ה-557,359 טון CO2e המוערכות, הנובעות מבניית רשת המנהרות של חמאס ומגדר "חומת הברזל" של ישראל.

"מחקר מעודכן זה מוכיח את הדחיפות לעצור את הזוועות המתגברות, ולוודא שישראל וכל המדינות מצייתות לחוק הבינלאומי, כולל החלטות בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק", אמרה אסטריד פואנטס, דווחת מיוחדת של האו"ם בנושא זכות האדם לסביבה נקייה, בריאה ובת קיימא.

"בין אם מדינות מסכימות לקרוא לזה רצח עם ובין אם לאו, מה שאנו מתמודדים איתו משפיע קשות על כל החיים בעזה, וגם מאיים על זכויות האדם באזור, ואפילו ברחבי העולם, עקב החמרת שינויי האקלים".

המחקר, שנמצא כעת בביקורת עמיתים על ידי כתב העת One Earth, מצא: מעל 99% מכמעט 1.89 מיליון טון פחמן דו חמצני שנוצרו בין מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 להפסקת האש הזמנית בינואר 2025 מיוחס לתקיפות אוויריות ולתמרון הקרקעי בעזה.

כמעט 30% מגזי החממה שנוצרו בתקופה זו הגיעו מארה"ב ששלחה 50,000 טונות של נשק ואספקה ​​צבאית אחרת לישראל, בעיקר במטוסי מטען וספינות ממלאי באירופה. 20% נוספים מיוחסים לתקיפות של מטוסים, טנקים ודלק מכלי רכב צבאיים אחרים, כמו גם פליטות CO2 שנוצרו מייצור והטלת ארטילריה.

יותר מ-40% מכלל הפליטות נוצרו על ידי 70,000 משאיות סיוע שישראל אישרה להיכנס לרצועת עזה – אותן גינה האו"ם כלא מספיקות באופן בוטה כדי לענות על הצרכים ההומניטריים הבסיסיים של 2.2 מיליון תושבי הרצועה.

על פי המחקר, העלות האקלימית המשמעותית ביותר תגיע משיקום עזה, כאשר במקום יש כ-60 מיליון טון של הריסות רעילות, על פי הערכות. עלות הפחמן של הובלת פסולת במשאיות ולאחר מכן שיקום הדירות, מוסדות ציבוריים, משרדי ממשלה ומבנים אחרים, כמו גם 5 ק"מ של כבישים, תייצר כ-29.4 מיליון טון פליטות CO2. נתון זה שווה ערך לכלל הפליטות שנוצרו על ידי אפגניסטן בשנת 2023.

נתון השיקום נמוך מהערכות קודמות של אותה קבוצת מחקר עקב תיקון בגודל הממוצע של בנייני דירות.