חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, ביום שגרתי לכאורה בבסיס חצרים של חיל האוויר, עובד מורשה, תושב הפזורה, הוציא מהבסיס ארגז ובו 990 כדורי תחמושת. בדקות האחרונות לפני שעזב את המתחם, נתפס על-ידי אנשי ביטחון. "לולא הנאשם היה נתפס בכף, עלולה התחמושת להגיע לידי גורמי טרור או גורמים פליליים אחרים" – כך כתב השופט אבישי כהן שגזר על הנאשם באחרונה ארבעה חודשי עבודות שירות.
על פי כתב האישום, הנאשם, נשוי ואב לשישה ילדים קטינים, פתח אוהל ציוד בבסיס חיל האוויר, לקח מתוכו ארגז תחמושת, הניח אותו ברכבו וסגר אותו מתחת למושב. הוא נתפס במקום והתחמושת הושבה מיד. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירת גניבה. בתסקירי המבחן שהוגשו לבית המשפט תואר הנאשם כאדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, המתמודד עם קשיים כלכליים משמעותיים – חובות בסך 130,000 ₪ לבנקים וקושי במציאת עבודה.
מעצר, אזיקים, אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)
לטענת הנאשם, העבירה בוצעה כאשר עבד עם אביו בבסיס, ובסיום יום העבודה לקח ארגז מבלי לבדוק את תכולתו, בהנחה שמדובר בארגז שמשמש את הפועלים בעבודתם. הוא הביע חרטה ואכזבה עצמית, והבין שהיה עליו לבדוק את תכולת הארגז.
התביעה הדגישה את חומרת המעשה – ניצול הנגישות לבסיס צבאי במסגרת עבודה וגניבת תחמושת בזמן מלחמה. לפי עמדת התביעה, פוטנציאל הנזק בעבירה מסוג זה הוא משמעותי ביותר. מנגד, ההגנה טענה כי הנאשם היה מורשה כניסה לבסיס, הרכוש הושב ולא נגרם נזק. הסנגורית ציינה שהרקע לביצוע העבירה היה כלכלי ולא פלילי או ביטחוני.
בקביעת גזר הדין, השופט אבישי כהן, ציין כי "לא ניתן להתעלם מהחומרה הגלומה בסוג הרכוש שנגנב, תחמושת, כאשר האירוע בוצע בשעת מלחמה ופוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם הינו רב. לולא הנאשם היה נתפס בכף, עלולה התחמושת להגיע לידי גורמי טרור או גורמים פלילים אחרים".
למרות שהנאשם עבר הליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, השופט קבע כי "אין בכך כדי להצדיק סטייה ממתחם הענישה במקרה זה". הוא הוסיף כי "התקשיתי לקבל עמדת הנאשם לפיה מעשה הגניבה נעשה לכאורה בתמימות, תוך שהנאשם נושא ארגז תחמושת לרכבו, נסיבות אלו מעלות שאלות בדבר כנותו ומניעיו".
בסופו של דבר, גזר השופט על הנאשם ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך 3,000 שקלים והתחייבות על סך 3,000 שקלים שלא לעבור עבירות דומות במשך שנתיים. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו רק בחודש אוקטובר 2025, בהתחשב בכך שאשתו בחודשי
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.