חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, ביום שגרתי לכאורה בבסיס חצרים של חיל האוויר, עובד מורשה, תושב הפזורה, הוציא מהבסיס ארגז ובו 990 כדורי תחמושת. בדקות האחרונות לפני שעזב את המתחם, נתפס על-ידי אנשי ביטחון. "לולא הנאשם היה נתפס בכף, עלולה התחמושת להגיע לידי גורמי טרור או גורמים פליליים אחרים" – כך כתב השופט אבישי כהן שגזר על הנאשם באחרונה ארבעה חודשי עבודות שירות.

על פי כתב האישום, הנאשם, נשוי ואב לשישה ילדים קטינים, פתח אוהל ציוד בבסיס חיל האוויר, לקח מתוכו ארגז תחמושת, הניח אותו ברכבו וסגר אותו מתחת למושב. הוא נתפס במקום והתחמושת הושבה מיד. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירת גניבה. בתסקירי המבחן שהוגשו לבית המשפט תואר הנאשם כאדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, המתמודד עם קשיים כלכליים משמעותיים – חובות בסך 130,000 ₪ לבנקים וקושי במציאת עבודה.

לטענת הנאשם, העבירה בוצעה כאשר עבד עם אביו בבסיס, ובסיום יום העבודה לקח ארגז מבלי לבדוק את תכולתו, בהנחה שמדובר בארגז שמשמש את הפועלים בעבודתם. הוא הביע חרטה ואכזבה עצמית, והבין שהיה עליו לבדוק את תכולת הארגז.

התביעה הדגישה את חומרת המעשה – ניצול הנגישות לבסיס צבאי במסגרת עבודה וגניבת תחמושת בזמן מלחמה. לפי עמדת התביעה, פוטנציאל הנזק בעבירה מסוג זה הוא משמעותי ביותר. מנגד, ההגנה טענה כי הנאשם היה מורשה כניסה לבסיס, הרכוש הושב ולא נגרם נזק. הסנגורית ציינה שהרקע לביצוע העבירה היה כלכלי ולא פלילי או ביטחוני.

בקביעת גזר הדין, השופט אבישי כהן, ציין כי "לא ניתן להתעלם מהחומרה הגלומה בסוג הרכוש שנגנב, תחמושת, כאשר האירוע בוצע בשעת מלחמה ופוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם הינו רב. לולא הנאשם היה נתפס בכף, עלולה התחמושת להגיע לידי גורמי טרור או גורמים פלילים אחרים".

למרות שהנאשם עבר הליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, השופט קבע כי "אין בכך כדי להצדיק סטייה ממתחם הענישה במקרה זה". הוא הוסיף כי "התקשיתי לקבל עמדת הנאשם לפיה מעשה הגניבה נעשה לכאורה בתמימות, תוך שהנאשם נושא ארגז תחמושת לרכבו, נסיבות אלו מעלות שאלות בדבר כנותו ומניעיו".

בסופו של דבר, גזר השופט על הנאשם ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך 3,000 שקלים והתחייבות על סך 3,000 שקלים שלא לעבור עבירות דומות במשך שנתיים. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו רק בחודש אוקטובר 2025, בהתחשב בכך שאשתו בחודשי