כשהעולם מתבונן במתרחש בחשש גובר מאפשרות של מלחמה גרעינית במזרח התיכון, חוקר איראן בני סבטי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מציע מבט מפכח על המשבר המתפתח. במקום דרמה דיפלומטית, הוא רואה משחק שחמט איראני מוכר היטב, ובמקום איומים מדאיגים מטהרן – בלוף מוכר שאפילו האיראנים עצמם לועגים לו.
ביחס לסבבי השיחות בין ארה"ב לאיראן ולאולטימטום שהציבו האמריקאים אומר סבטי: "אני מעריך שהאיראנים יציגו כמה הצעות, כביכול פשרה, שיגרמו לדחות את הדד-ליין הזה". לדבריו, "זו דרכם של האיראנים. הרבה פעמים הם שומרים כל מיני קלפים, וכשצריך אז שולפים אותם ונותנים אותם". איראן, כך הוא מעריך, עדיין מחזיקה בקלפים רבים: "יש עדיין מצידם הרבה מה להתפשר. אפשר גם להתפשר בעניין של העשרה או פיקוח במתקני גרעין, או צנטריפוגות, אם רוצים אפילו".
עלי חמינאי, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס,Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
השאלה המרכזית שעולה מהדיווחים האחרונים היא האם ישראל יכולה לפעול לבדה נגד איראן. סבטי ברור בתשובתו: "ישראל, לפי למשל התקיפות בתימן, בטח ובטח שיכולה לפעול נגד איראן. אין שום בעיה צבאית ופיזיקלית מבחינה של מוכנות צבאית". אולם הוא מזהיר שהבעיה היא בתיאום: "הבעיה היא באמת התיאום בין ישראל לארה״ב ואם הם ייתנו מעטפת הגנה או מעטפת מודיעין בזמן התקיפה, לפניה או אחריה".
כשמגיעים לאיומים האיראניים, סבטי מפגין זלזול כמעט גלוי. על הגנרל חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, הוא אומר: "קודם כל הוא מאיים כל יום-יומיים, אין פה שום דבר חדש". יותר מכך, "בתוך איראן אפילו לועגים לגנרל הזה, למפקד משמרות המהפכה. הוא נחשב לאנאלפבית, יש לו הרבה כינויי גנאי. הוא לא הבן אדם שמדאיג אותנו".
בנוסף, הפער הצבאי בין ישראל לאיראן, לפי סבטי, הוא עצום: "ישראל באמת בזמן קצר מגיעה להמון המון יכולות, ואיראן נמצאת בשנות ה-70 מבחינת היכולות שלה. אין בכלל חיל אווירי באיראן, בקושי, יש מטוסים מלפני 60 שנה. לא ככה אתה מנצח מישהו, לא ככה אתה בכלל עומד מול מישהו". וגם למצב הפנימי באיראן יש השפעה הוא טוען: "על מה שקורה בתוך איראן אין בכלל מה לדבר. אין לחם ואין חשמל והמצב מחריף מאוד, יש שם שביתות עכשיו, מה שלא היה הרבה מאוד שנים".
סבטי מאמין שיושג בשבועות הקרובים פתרון דיפלומטי: "זה כבר בחדרי-חדרים בין ישראל לארצות הברית, עם היחסים המיוחדים והאנשים שפועלים שנים בין המדינות. אני קשה לי לראות שקורה דבר והיפוכו, שגם יש הסכם וגם ישראל רוצה לתקוף באיראן". למרות הספקולציות על עימות, הוא מעדיף לראות הבנה: "אני חושב שבסוף תהיה איזו הבנה בין הצדדים, וזה לא יהיה ככה השחור והלבן, אלא יהיה משהו שהוא מוסכם על שני הצדדים, בין אם זה התקפה ובין אם זה הסכם שאולי גם יהיה יחסית מרצה עבור ישראל".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.