Connect with us

בריאות

הכנסת אישרה: זה המועד שבו יוסיפו תמונות זוועה לאריזות סיגריות

Published

on




תמונות זוועה על אריזות הסיגריות בקרוב: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (רביעי) את בקשת משרד הבריאות להתקין תקנות מתוקף חוק איסור פרסומות והגבלת שיווק מוצרי טבק ועישון, העוסקות באזהרת בריאות המופיעה על אריזות מוצרי העישון. התיקונים נועדו לשנות את האזהרה הקיימת היום על החפיסות, ולהוסיף אזהרה גרפית בתמונה שתותאם למסר המילולי – והם ייכנסו לתוקף בעוד שנה וחודש.

בעקבות שתי ישיבות שקיימה הוועדה בתקנות בשבועיים האחרונים, הוחלט לאשרן עם כמה שינויים בהתאם לדרישת היו"ר דוד ביטן וחברי הוועדה. בין היתר נקבע היום כי האזהרה תהייה בגודל של 75% משטח החפיסה ולא 90% כפי שהוצע בתחילה, באריזות הסיגרים תופיע רק האזהרה המילולית, ולאחר התייעצות של משרד הבריאות עם המועצה הלאומית לפוסט טראומה הוחלט להוריד ממאגר התמונות לשימוש 3 תמונות, הכוללות דם ומראה איברים מדממים – שעלה חשש שהן עלולות לעורר פוסט טראומה.

תמונות הזוועה. איברים רקובים, מעשנים מונשמים וילדים אפופים בעשן (צילום: משרד הבריאות)
תמונות הזוועה. איברים רקובים, מעשנים מונשמים וילדים אפופים בעשן (צילום: משרד הבריאות)

עם זאת, הוועדה החליטה שלא להחריג מהתיקונים את הסיגריות האלקטרוניות, ובישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר אף ציינה נציגת משרד הבריאות, ד"ר שרון לוי, כי ישראל תהייה המדינה השנייה, אחרי קוריאה הדרומית, שתחייב פרסום אזהרות על סיגריות אלקטרוניות. היא הזכירה כי לסיגריות אלקטרוניות יש רגישות גדולה בקרב צעירים, שכן מדובר במוצר שמשמש כ"מוצר שער" לעולם העישון.

על פי התקנות, חובת הסימון תכלול הן אזהרת בריאות גרפית המציגה את הסכנות והנזקים העלולים להיגרם מעישון, והן אזהרת בריאות מילולית המסבירה את ההשלכות השליליות על הבריאות בעקבות עישון והחשיפה אליו. בנוסף, התקנות כוללות חובת סימון של הפניה לגמילה מעישון באמצעות המוקד לגמילה של משרד הבריאות או מוקדי הגמילה של קופות החולים.

מדינות רבות ברחבי העולם כבר אימצו את הגישה של הוספת תמונות גרפיות קשות על אריזות סיגריות, כחלק ממאבק כולל לעידוד הפסקת עישון. קנדה הייתה המדינה הראשונה שהחלה בכך כבר בשנת 2001, וכיום מופיעות על גבי החפיסות תמונות של ריאות שחורות, חולים מחוברים לצינורות הנשמה וקריסת שיניים עקב עישון. אוסטרליה הרחיקה לכת ואימצה בשנת 2012 גם אריזות אחידות בצבע ירוק-זית מדכא, בלי לוגו של החברה, אלא רק אזהרות בולטות ותמונות זוועה. מדינות נוספות שנקטו צעדים דומים הן בריטניה, תאילנד, הודו, ברזיל וצרפת.

מחקרים שבחנו את השפעת התמונות הגרפיות מצאו כי הן יעילות באופן מובהק יותר מאזהרות מילוליות בלבד. מחקר קנדי מצא ש-90% מהמעשנים דיווחו שתמונות האזהרה משכו את תשומת ליבם, וכשליש מהם אמרו שהן גרמו להם לשקול להפסיק לעשן. מחקר נוסף שנערך באוסטרליה הראה ירידה מתמשכת בשיעור המעשנים מאז כניסת התקנות הגרפיות, והצביע על כך שהציבור רואה בתמונות כלי מעורר חרדה שמוביל להפחתת צריכה או הפסקת עישון. ארגון הבריאות העולמי אף המליץ לכל מדינות העולם לאמץ אזהרות גרפיות כחלק בלתי נפרד מהמאבק במגפת העישון.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בריאות

האם בטוח להרתיח את הקומקום שוב – או שכדאי לרוקן אותו?

Published

on



רוב המים שמגיעים אלינו לברזים נובעים מהאדמה. אחד המאפיינים של מי תהום הוא מלחים, המוכרים גם בשם המהודר יותר – מינרלים. המינרלים הללו מומסים בתוך המים. בניגוד למזהמים רבים שעלולים לחדור למים, דווקא המינרלים לרוב אינם מזיקים, להיפך, חלקם אפילו חשוב לגוף שלנו. התהליך שעוברים מי השתייה לפני שהם מגיעים לברזים אינם משפיעים על תכולת המינרלים המומסים שבהם.

מים עם תכולת מינרלים גבוהה מכונים לעיתים קרובות "מים קשים". במהלך חימום והרתחה של המים יורדת המסיסות של מינרלים מסוימים ובסופו של התהליך הם מתגבשים למוצק על גבי תחתית הקומקום וגוף החימום.

אף שהם לא משפיעים על הבריאות, המשקעים הללו פוגעים לאורך זמן בגופי החימום ולכן כדאי לנקות אותם. זה נכון לגבי הקומקום, וזה נכון גם לגבי מכונות כביסה ומדיחי כלים.



Source link

Continue Reading

בריאות

גם אתם ישנים על כרית מלוכלכת? ייתכן ואתם מסכנים את הבריאות

Published

on




גם הכרית שלכם כבר צהובה? על פי כתבה באתר החדשות האמריקאי USA Today – הגיע הזמן להיפרד ממנה. מומחים אומרים שכל השינוי בצבע הזההוא הצטברות של לכלוך שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות בנשימה, בעור ובשינה. "הכריות הצהובות המסריחות הישנות האלה חושפות אתכם לאלרגנים ויוצרות קרקע פורייה לעובש", אמר ד"ר זכרי רובין, אלרגולוג ילדים באילינוי שצוטט בכתבה. "בנוסף, כשהכריות האלה מתבלות עם הזמן, הן לא נותנות לכם את סוג התמיכה לצוואר שאתם צריכים".

לשאלה למה התופעה הזו קוראת משיבה ד"ר לינדזי זובריצקי, רופאת עור במיסיסיפי שמצוטט גם היא בכתבה של USA Today: "הצטברות של שמן, לכלוך וזיעה מהשיער והעור שלכם לאורך זמן משאירה שאריות מלוכלכות על הכרית שגורמות לשינוי צבע". זובריצקי הוסיפה כי "הפנים שלכם גם מייצרות חומר שמנוני דביק שנקרא סבום ששומר על לחות העור. סבום שונה מזיעה, אבל הוא מצטבר על הכרית באותה מידה. ריר, איפור ומוצרי פנים אחרים, ושיער רטוב יכולים גם לגרום לכרית להצהיב".

אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)
אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)

"שינה על כרית צהובה במשך שנים יכולה להוביל להתפרצויות אקנה וסוגים אחרים של גירוי בעור כי הצטברות הלכלוך יכולה לסתום את הנקבוביות שלכם", הוסיפה זובריצקי בכתבה, "זה נכון במיוחד לאנשים עם אקזמה, רוזאצאה, אקנה קיימת או עור רגיש".

רובין בציטוט נוסף, יותר מוטרד מאלרגנים שמשגשגים בתוך הכריות הצהובות, בעיקר קרדיות אבק. "קרדיות אבק הן חרקים מיקרוסקופיים שאוהבים לאכול פתיתים זעירים של עור אנושי מת. כשאתם ישנים על כרית מלוכלכת, אתם כנראה נושמים את הצרכים שלהן או אותן, מה שיכול לגרום דלקת וגירוי בדרכי הנשימה" – דבר שלטענתו יכול להוות סכנה לאנשים הסובלים מבעיות נשימה ומחלות כמו אסתמה. 

"מצבים מסוימים כמו אלרגיות, אקזמה ואסתמה מתלקחים בלוחות זמנים ייחודיים לפי השעה ביום, אבל בעיקר בלילה. אם יש לכם כרית מלוכלכת, אתם כנראה מחמירים את המצבים האלה עוד יותר כשאתם מנסים לנוח". אומר רובין בציטוט מהכתבה באתר בחדשות האמריקאי וזובריצקי הוסיפה: "הצעד הראשון בשמירה על כריות נקיות הוא להימנע משינה עליהן בלי ציפית".

איך לנקות ולחטא כריות כמו שצריך:

בסוף הכתבה, האתר USA Today מוסיף כמה טיפים לשמירה על כרית לבנה ונקייה, ומזכיר שלבסוף אין ברירה, כנראה צריך להחליף את הכרית.

  • הסירו ציפיות ופזרו סודה לשתייה על הכרית כדי להפחית ריחות.
  • שאבו את הסודה לשתייה אחרי לפחות 30 דקות.
  • רססו על הכרית חומר חיטוי יעודי לבדים.
  • שמו כריות באוויר הפתוח לכמה שעות כל שבועיים.
  • כבסו כריות במכונה במחזור עדין כל שלושה חודשים, רצוי עם חומרי כביסה נטולי ריחות, בושם או צבעים.
  • ייבשו באוויר לפני החלפת הציפית.
  • החליפו את הכריות שלכם כל שנה עד שנתיים.
  • הטיפים האלה שונים ותלויים בסוג הכרית שיש לכם, אז קראו את התוויות לפני כביסה.





Source link

Continue Reading

בריאות

המחסור הסמוי: מי ההתפלה משפיעים על רמות המינרל הקריטי בגוף שלנו

Published

on




אולי מפתיע, אבל ישראל ידועה כמעצמת מים – מדינה שמרבית מי השתייה שלה מגיעים מהתפלה. מדובר בהישג טכנולוגי מרשים, אך כזה שיש לו מחיר תזונתי. תהליך ההתפלה נועד להפוך מי ים מלוחים למים ראויים לשתייה ולשימוש חקלאי.

בישראל, מרבית ההתפלה נעשית בשיטה שנקראת אוסמוזה הפוכה שבה מים נדחפים בלחץ גבוה דרך קרום בררני (ממברנה) שמסנן מהם כמעט כל דבר: מלחים, חיידקים, מתכות כבדות – אבל גם מינרלים חיוניים לגוף.

כתוצאה מכך, המים שזורמים מהמתקנים דלים במיוחד ביוד, מגנזיום, סידן ומינרלים נוספים. אומנם חלק מהמרכיבים מוחזרים למים בתהליך של העשרה מלאכותית, אך יוד אינו אחד מהם. כך נוצר מצב שבו רוב האוכלוסייה בישראל צורכת מים כמעט חסרי יוד באופן קבוע, בלי לדעת, בלי להרגיש, ובלי לקבל על כך פיצוי תזונתי אחר.

מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)
מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)

ברבות ממדינות העולם המערבי – בארצות הברית, קנדה, ברזיל ורוב מדינות אירופה – הפתרון למחסור ביוד כבר מזמן מיושם: העשרת מלח – מוצר צריכה בסיסי – ביוד. יותר מ־120 מדינות מחייבות לזה, ו־88% מאוכלוסיית העולם צורכת מלח מיודד. בישראל, לעומת זאת, רק כ־5% מהציבור צורכים אותו. במקום מוצר בסיסי ונגיש, מלח מועשר ביוד נמכר לעיתים במחיר גבוה פי שלושה עד חמישה מזה של מלח רגיל.

בדיון שנערך בכנסת בדצמבר 2024 הוצגה הצעת חוק שמבקשת לתקן את האבסורד הזה: לקבוע שמחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל בפיקוח. ההצעה, שנתמכת על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, נועדה לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה למינרל חיוני, בלי קשר ליכולת הכלכלית. בפועל זה עוד לא קרה.

מחסור ביוד: הסכנות, השכיחות וההשלכות

היוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו מייצר בעצמו, ולכן יש לספק אותו דרך התזונה באופן יומיומי. הוא משמש חומר גלם בלעדי לייצור הורמוני בלוטת התריס (טירוקסין 4T וטריודותירונין 3T), אותם הורמונים שבלעדיהם כמעט אף מערכת בגוף לא פועלת כראוי.

בלוטת התריס אחראית על ויסות קצב חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף, רמות האנרגיה, תפקוד הלב, השרירים, מערכת העצבים וגם מצב הרוח. בתקופות רגישות כמו היריון, ינקות וילדות – פעילות תקינה של בלוטת התריס חיונית במיוחד להתפתחות תקינה של המוח ושל היכולות הקוגניטיביות.

חוסר קל ביוד עלול לגרום לעייפות בלתי מוסברת, ירידה בריכוז, עצירות, עור יבש, רגישות לקור, ירידה במצב הרוח ולעיתים אף לדיכאון. כאשר החוסר מתמשך ומחמיר, הוא עלול להוביל לתת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), לעיכוב בגדילה, להתפתחות זפק (הגדלה של הבלוטה) ולפגיעה קוגניטיבית – בעיקר בקרב תינוקות וילדים.

מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)
מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)

בהיריון, חוסר ביוד עלול להשפיע על העובר כבר מהשבועות הראשונים – לעיתים עוד לפני שהאם יודעת שהיא בהיריון – ולגרום לעיכוב בהתפתחות מערכת העצבים, לירידה ביכולות הלמידה והזיכרון, ואף לנזק בלתי הפיך למוח המתפתח.

למרות כל זאת, בישראל שיעור הצריכה של מלח מועשר ביוד נותר נמוך במיוחד, ורמות היוד שנמדדו באוכלוסייה, ובעיקר בקרב ילדים ונשים הרות, אינן עומדות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי. הסכנה אינה מוחשית כמו כאב חד או חום גבוה, ולכן קל להתעלם ממנה. וזו בדיוק הבעיה: מדובר בחוסר שהוא “שקט", סמוי – אך כזה שעלול להותיר חותם ארוך טווח על הבריאות האישית ועל עתיד הדור הבא.

מה אתם יכולים לעשות כבר היום?

הדרך הפשוטה והנגישה ביותר להעלות את רמות היוד בגוף היא דרך התזונה. חשוב להבין שתכולת היוד במזון מושפעת מאופן הגידול, מאיכות הקרקע ומהזנת בעלי החיים.

מקורות עיקריים במזון ליוד:
• דגי ים: טונה, בקלה, מקרל וסלמון – עשירים יותר ביוד.
• מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים – תכולת היוד משתנה, אך אלה מקורות זמינים ונפוצים.
• מלח שולחן או מלח גס מועשרים ביוד – הדרך היעילה והמדויקת ביותר להשלים חוסר. חשוב לבדוק את האריזה – לא כל מלח (ובטח לא מלח ים או הימלאיה) מכיל יוד.
• אצות ים – מקור עשיר במיוחד.
• תוספים – בהתאם לייעוץ רפואי, בעיקר לנשים הרות, מניקות או קבוצות סיכון, למשל אנשים עם מחלות של בלוטת התריס.

חשוב לזכור, יוד הוא מינרל חיוני, אך עודף שלו עלול להזיק. צריכה גבוהה במיוחד, בעיקר ממקורות מרוכזים כמו אצות ים מסוימות – למשל קלפ או קומבו – עלולה להביא לשיבוש בתפקוד בלוטת התריס.

בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')
בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')

אנשים בריאים לרוב מתמודדים היטב עם שינויים בצריכת יוד, זאת להבדיל מאוכלוסיות רגישות יותר, כמו אנשים עם מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, נשים הרות, מניקות ותינוקות. במצבים כאלה, צריכה עודפת עלולה להוביל ליתר־פעילות של בלוטת התריס, או להפך – לתגובה של תת־פעילות. לכן גם כאשר בוחרים להוסיף יוד לתפריט, חשוב לעשות זאת באופן מבוקר, דרך מקורות מגוונים, ולפנות לייעוץ מקצועי במקרה של ספק.

פתרון לאומי לבעיה לאומית

נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הצעת חוק לפיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד ממתינה להתקדמות בכנסת. מטרת ההצעה כפולה: להפוך את המלח ל"מיודד" תרתי משמע, לא רק מבחינת היוד – אלא גם מבחינת המחיר. לפי ההצעה, שאותה יזמו חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל, מחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל הנמצא בפיקוח. אם ההצעה תתקבל, היא עשויה להוביל לשינוי דרמטי בצריכה ובבריאות הציבור.

לא פחות חשובה היא ההסברה. רבים בציבור אינם מודעים לכך שרוב המלח הנמכר בישראל כלל אינו מועשר ביוד, ושצריכתו היומית קריטית לבריאות תקינה. כדי להגיע לשינוי אמיתי, לא די לסמן על המדף מלח “עם יוד", צריך גם שהציבור יידע על כך. 





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים