חדשות בעולם
לקראת הבחירות: נפתלי בנט נפגש עם הרב יוסף חיים אברג'ל מנתיבות
לקראת מערכת הבחירות הקרובה, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט נפגש היום (שלישי) עם הרב יוסף חיים אברג'ל מנתיבות, שהצהיר לאחרונה על כוונתו להקים מפלגה חרדית חדשה שתתמוך בגיוס ובלימודי ליבה.
מפלגתו החדשה של הרב אברג'יל צפויה להתמודד על קולותיהם של מצביעי מפלגת ש"ס, ותציג מצע שיתמוך בגיוס חרדים שאינם לומדים תורה בנוסף ללימודי מתמטיקה ואנגלית בבתי הספר, זאת בשונה מהמפלגות החרדיות הקיימות.
בנט כתב לאחר הפגישה: "היום בנתיבות עם החיד"א, הרב יוסף דוד אברג׳ל – מנהיג אמיץ ובעל חזון שמוביל שינוי אמיתי בקהילה החרדית והספרדית. פועל לגיוס חרדי נרחב לצה"ל. בזכותו כאלף תלמידים חרדים הצטרפו לחינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) בנתיבות, עם תקציבים ראויים ולימודי ליבה לצד לימודי התורה. הרב אברג׳ל נלחם בגזענות ובאפליה, ומזכיר לכולנו את ערך האחדות והוא תומך בגיוס בחורי ישיבה בהסכמות ותוך יצירת מסגרות מותאמות".
בתוך כך, בצל חוסר היציבות הקואליציונית הנובעת ממשבר חוק הגיוס, במערכת הפוליטית מתחילים להיערך לאפשרות של הקדמת הבחירות. נפתל בנט, כבר רשם את מפלגתו "בנט 2026", והוא עוקב מקרוב ונמצא עמוק בהכנות אינטנסיביות לקאמבק הפוליטי.
גיוס חרדים יהיה אחד מקווי היסוד העקרוניים של מפלגתו החדשה ובממשלתו העתידית, אם וכאשר תקום. בנט אומנם לא פוסל את החרדים בתור שותפים פוטנציאליים, אך ההערכה היא כי המפלגות החרדיות לא ימצאו את מקומן בממשלה שמציבה את גיוס החרדים כאחת ממטרותיה המרכזיות.
כזכור, בנט נאם בתחילת החודש בוועידת ישראל לטכנולוגיות המידע של הלשכה לטכנולוגיות המידע. בנאומו הוא הוא שיבח את כל אלה שנסעו בשבעה באוקטובר דרומה כדי להציל ישראלים ואת כל מי שהתייצבו מאז בצו שמונה למילואים. בנט ציין כי האנשים הנ"ל מגיעים מכל גווני הקשת הישראלית וכינה אותם "ברית המשרתים", לעומתם הוא טען כי חברי הממשלה השתמשו מהצבא ברובם.
ראש הממשלה לשעבר אמר: "במהלך השבת התחילו לצאת הודעות סמס של צו שמונה לעשרות אלפי ישראלים. ההודעות צו שמונה האלה הגיעו לחילונים, דתיים, אנשי ימין אנשי שמאל, לאנשי פריפריה, אנשי מרכז, וכולם מתייצבים, כי בטנק בעזה אין ימין ואין שמאל ואין דתיים ואין חילונים. יש אחדות המטרה – להביא את החטופים הביתה, לנצח את חמאס, והולכת ונרקמת פה ברית. ברית של משרתים. המחיצות הישנות של ימין ושמאל מפנות את הדרך לאחדות בין משרתים".
"מי זה המשרתים?" תהה בנט ומיד ענה: "המשרתים זה אנשים שכשהמדינה קוראת להם, הם אומרים הנני, אני מתייצב. המשרתים זה אלה שבשבעה באוקטובר לא שאלו שאלות, דהרו דרומה לכיוון העוטף כדי להציל את אחיהם ואחיותיהם. המשרתים זה מיליוני הישראלים שקמים כל יום לעבודה, משלמים מיסים, עושים גם מילואים ונותנים למדינה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
