ביטחון
מכה לחמאס: ישראל החלה לחלק את הסיוע ההומניטרי
מאות פלסטינים נצפו היום (שלישי) כשהם נוהרים לעבר שכונת תל א-סולטן בדרום רצועת עזה, שם נפתחה נקודת חלוקה חדשה של קרן הסיוע ההומניטרי האמריקנית GHF. מדובר באחת מארבע נקודות חלוקה שתוכננו להיפתח במסגרת מהלך רחב המגובה באישור ישראלי. הקרן הודיעה כי החלוקה ההומניטרית החלה לאחר עיכוב של מספר ימים, כאשר שיירות נוספות צפויות להגיע כבר ביממה הקרובה.
הפעילות ההומניטרית יצאה לדרך לאחר עיכובים לוגיסטיים ובהמשך להתפטרותו של מנכ"ל הקרן הקודם, ג'ייק ווד, שעזב את תפקידו על רקע תחקיר של ה"ניו יורק טיימס". בתחקיר נטען כי הקרן מהווה יוזמה ישראלית לכל דבר הפועלת במסווה אמריקאי. ההתפטרות לא עצרה את הפעלת הקרן, אך עוררה סימני שאלה בנוגע למהות הפעולה.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בארגון חמאס מביעים חשש מהמהלך, הנתפס בעיניהם כאיום ישיר על שליטתם ברצועת עזה. הקרן מצדה גינתה בתוקף איומים שהושמעו כלפי עובדיה בשטח וכן ניסיונות למנוע מתושבים להגיע לאתרי החלוקה. בהודעתה נמסר כי ננקטים כל האמצעים הנדרשים לשמירה על ביטחונם של העובדים והאזרחים, וכי הפעילות נמשכת מתוך מחויבות להבאת סיוע חיוני לאוכלוסייה.
לפי רויטרס, ישראל מתכננת לבצע סינון של האוכלוסייה המגיעה לנקודות החלוקה, באמצעות זיהוי ביומטרי וזיהוי פנים, כחלק ממנגנון מבוקר שמופעל בנקודות החלוקה המאובטחות. בהקשר זה, נמתחת ברשתות החברתיות ביקורת מצד חמאס על הקרן האמריקאית, לצד חשש שקרנות סיוע אחרות שיסרבו לשתף פעולה לא יוכלו להכניס ציוד לרצועה.
ככל הנראה, הכוונה הישראלית היא ליצור תמריץ לאוכלוסייה להישאר בדרום הרצועה, ובכך לפנות את החלק הצפוני – שבו נמשכת הלחימה – כדי לאפשר פעולה ממוקדת נגד גורמי הטרור. בתוך כך דווח כי חמאס הוציא להורג ארבעה פלסטינים שהואשמו בביזת שיירות סיוע, וכי אחד מראשי החמולות בדרום פתח במאבק פנימי מול חמאס סביב נושא שמירת הסיוע ההומניטרי.
ארבע תחנות חלוקה, כ-11 אלף ראשי משפחות עזתיים
על פי התוכניות, נבנו ארבע תחנות חלוקה: שלוש תחנות בדרום הרצועה ואחת במרכז, כאשר המענה שניתן באמצעות החברות האמריקניות הוא למחצית האוכלוסייה בעזה, סדר גודל של כמיליון ומאתיים אלף תושבים בקירוב, כך על פי התוכנית שגובשה ונבחנה אמש באופן פיזי על ידי קצינים בכירים בצה״ל ובראשם מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור.
בכל יום יעברו במתחם כ-11 אלף ראשי משפחות עזתיים שיקבלו ארגז עם מנות מזון המספיקים לחמישה בני משפחה למשך חמישה ימים לאחר קבלת ארגז המצרכים אשר הכולל בתוכו סוכר, שמן, קמח חלבונים ודגנים. בשלב הראשון כאמור יפעלו ארבעה מרכזים כך שההספקה מיועדת למחצית מתושבי עזה.
במערכת הביטחון טוענים כי החלוקה ישירות לאזרחים עוקפת את חמאס שגם אם ינסה לשדוד את מנות ההספקה מידי האזרחים הדבר יצור לקרע בינו לבין האוכלוסייה – מה שעשוי לערער עוד יותר את המשילות שלו ברצועה.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
