פוליטיקה
ועדת השרים אישרה את חוק העמדת מחבלי הנוח'בה לדין
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הודיעה כי תעלה להצבעה במליאת הכנסת את החוק אותו היא מקדמת עם חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, אשר יקבע את המסגרת החוקית להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר.
ההחלטה להעלות את החוק באה לאחר שוועדת שרים לענייני חקיקה, באופן מפתיע, אישרה את החוק לתמיכה בקריאה טרומית למרות הלחץ הכבד מצדה של היועמ"שית והתנגדותה הנחרצת לאישור החוק. לפי גורמים משפטיים, לעמדת היועמ"שית ניתן להסתפק בחוק הקיים בכדי להעמיד לדין את מחבלי הנוח'בה.
לעומת זאת, גורם משפטי בכיר הסביר את הקריטיות בקידום החקיקה של שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, אליה מתנגדים בכירי משרד המשפטים: "המערכת המשפטית ככלל עדיין נמצאת בקונספציה של טרום שבעה באוקטובר. עם הפרקליטות שרוצה את סדרי דין ודיני ראיות 'רגילים' ועבירות קלאסיות, ועם הדרך שבה בתי המשפט מתנהלים – אולי הנכדים שלנו יזכו לראות את ההרשעות נגד מחבלי הנוח'בה".
"הדיון החסוי האחרון בנוגע לחוק להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה, הוכיח כי לא גורמי הביטחון או הגורמים המדיניים מעכבים את העמדתם לדין של המחבלים – אלא הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה", אמר ל"מעריב" גורם בכיר במערכת הפוליטית. לדבריו של הגורם, במשרד המשפטים מעוניינים לנכס עוד ועוד סמכויות דרקוניות נגד מחבלי הנוח'בה, כדי להעביר אותן אחר כך למישורים הפליליים הנוספים.
פרקליט מחוז דרום, ארז פדן, אשר מוביל את ההתנגדות לחקיקה של רוטמן ומלינובסקי, טען כי יש להמתין עם העמדתם לדין של המחבלים, וכי במקום מינוי תובע מיוחד וטריבונל שיפוטי אשר יעמידו לדין ויכריעו במשפטי המחבלים במהירות – יש להשאיר את הסמכות בידי הפרקליטות, שעד כה, במסגרת החוק הקיים, לא הצליחה לגבש תשתית ראייתית אפילו נגד רבע ממחבלי הנוח'בה שנמצאים בידי ישראל.
יש לציין כי כאשר חשפנו ב"מעריב" את התנגדותו של פרקליט מחוז דרום, ארז פדן, לחוק אותו יזמו רוטמן ומלינובסקי, במשרד המשפטים מסרו בתגובה: "שקר". בדיון החסוי האחרון, פדן התפתל לאור הפרסום ב"מעריב", ואמר כי הוא אינו זה שקובע את המדיניות – אלא הממשלה. עם זאת, פדן המשיך לנסות לעצור את חקיקת החוק של רוטמן ומלינובסקי.
לבקשת משרד המשפטים, התקיים לאחרונה כאמור דיון חסוי בכנסת בנושא אשר נועד לשכנע את חברי הוועדה החסויה כי יש להמתין עם קידום החקיקה. עם זאת, במסגרת הדיון פרקליט מחוז דרום ארז פדן בחר שלא לחשוף פרטים קריטיים בפני חברי הכנסת, תוך שהוא ממשיך לנסות לעכב את קידום החוק.
ביום ראשון התקיים דיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. השרים התחמקו ברובם מתשובה ברורה לשאלת מעריב האם יתמכו בחוק. בסופו של דבר, החוק אושר לתמיכה בקריאה טרומית כאשר השרים שלמה קרעי ועמיחי שיקלי היו השרים שהובילו את התמיכה בחקיקה החשובה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
